צילום: רשת עמל

פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך לשנת 2020/21

האשמה על חוסר הפיתרון עבור המורים נח על כתפם של הסתדרות המורים וההסתדרות הכללית, שממשיכה לעשות לא מעט רעש, אבל בפועל תקדם רק את שיפור השכר באחוזים - כלומר, מורים מתחילים יסתפקו בפירורים.

תומר אמן | 01/08/2022 14:05 (4)

נושאים בכתבה הסתדרות המורים מורה מערכת החינוך שכר

משרד האוצר מפרסם את דוח השכר ששולם למורי מערכת החינוך בשנת 2020/21 ומדווח על "פערי שכר מהגבוהים בעולם" ועל "זינוק בעזיבת המורים הצעירים".

מערכת החינוך הממשלתית כוללת כ-137 אלף עובדי הוראה - גננות, מורים ומנהלים. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה הוא 13,971 שקלים, והשכר החודשי הממוצע לעובד הוראה הוא 12,423 שקלים. עלות השכר של כלל עובדי ההוראה בחינוך הרשמי עמדה בשנת תשפ"א על כ-27 מיליארד, שהם 6.3% מתקציב המדינה.

בדוח מפורסם גם על פערי השכר המהותיים בין עובדי ההוראה הצעירים והוותיקים, כאשר מדובר בפער של כ-29%. פער משמעותי זה נובע משתי סיבות: הראשונה היא פערי שכר הבסיס שהם מהגבוהים בעולם, והשנייה היא שיעורי המשרה הנמוכים שמאפיינים משרה ממוצעת של מורה מתחיל.

צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד בשנים הראשונות הוא נמוך מאוד ביחס למשק. בשנים האחרונות, פערי השכר במערכת החינוך הצטמצמו מעט, בהתאם למדיניות אגף השכר ובשיתוף ארגוני המורים.

בעיה זו נובעת בעיקר מהסתדרות המורים וההסתתדרות הכללית, שעושות לא מעט רעש אבל בפועל דואגות בעיקר לשכר העובדים הוותיקים ולא לשכר העובדים המתחילים.

לקריאה נוספת:

>> 3 הערות על שכר המורים וכמה מילים על הוועד

>> מורים טובים ומשקיענים? יפה בן דוד והסתדרות המורים רק פוגעים בכם

פערי השכר באים לידי ביטוי גם בתוספת השכר בגין מילוי תפקיד נוסף כגון רכזת שכבה או מחנכת, הוותיקים מבניהם מקבלים גמול הגדול עד פי 2.68 מבעלי תפקידים זהים בתחילת דרכם.

בדו"ח זה מובאים לראשונה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להפסקות עבודה של מורים בשנים תש"פ-תשפ"א. הנתונים מצביעים על גידול דרמטי בהפסקות העבודה (כ-60%) בוותקים 2-5 לאורך שלוש השנים האחרונות. עם זאת, בממוצע, תופעת הפסקות העבודה של מורים היא יציבה לאורך העשור האחרון. נתון זה מחזק באופן משמעותי, את הצורך בהשקעה במורים המתחילים.

מנתוני ה-OECD עולה כי שכר המורים דומה למקובל בעולם בהשוואה לעובדים דומים, והוא אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. עוד עולה מנתוני ה-OECD כי מספר השעות שלומדים התלמידים בישראל ומספר ימי הלימודים - הם גבוהים בהשוואה ליתר המדינות בארגון.

קיראו עוד ב"בארץ"

ובהקשר למספר ימי הלימודים, התלמידים בישראל לומדים יותר ימים מכל המדינות באיחוד האירופי. על אף מספר ימי הלימודים הרב יחסית, פערי החופשות בין התלמידים לשאר המשק עומדים על 75 ימים, המהווים כ-30% מימי העבודה בשנה.

עוד מציין הדוח כי הפערים המגדריים במערכת החינוך הם מהנמוכים ביחס לכלל המשק ועומדים על 4%. כמו כן, הם מצטמצמים בהדרגה ובהתמדה. יחד עם זאת הפער המגדרי בא לידי ביטוי באיוש תפקידים בכירים - גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
אורנה 01/08/2022 18:21
הגב לתגובה זו
מורה ממוצע מרוויח נטו במשרה מלאה כ 8500 שח אחרי 25 שנות ותק ותואר שני, חלקם במתמטיקה. בושה וחרפה. מלצר מתחיל צוחק על המורים! שכר המורים הותיקים צריך לעלות בחמישים אחוז מינימום בנטו. אבל יפה בן דוד עושה לאוצר חיים קלים. הגיע העת להשבית כמה חודשים ולא פחות
לילי 02/08/2022 10:45
הגב לתגובה זו
מעניין למה אין חישוב של השכר לשעת הוראה 60 דקות
2.
ירון 01/08/2022 15:45
הגב לתגובה זו
איש קבע יקבל שכר מגיל 45 עד גיל...90 !!! על כלום . וטענתכם ?? שכך סוכם איתו ...סבבה , אז גם כך סוכם עם המורים . שהותיק יקבל יותר . רוצים לפרוץ את ההסדר הזה ? סבבה , תפרצו מול כל עובדי המדינה . החל בפוליטיקאים אוכלי החינם !!!
1.
לילי 01/08/2022 15:14
הגב לתגובה זו
המורים עובדים במישרה חלקית . העלאת היקף המישרה תמלא את החסר

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן