צילום: Istock

הממשלה תאיץ את פרוייקט "שער הירדן"; תקים איזור תעשייה משותף עם הממלכה

הרעיון להקמת הפרוייקט עלה לראשונה ב-1994. הפרוייקט יכלול בתוכו מעבר נוח ליזמים, מבנה אירוח לאנשי עסקים, ועל פי החלטות המתווה - יוקם וינוהל על ידי רשות שדות התעופה.

תומר אמן | 01/08/2022 11:15 (3)

נושאים בכתבה יאיר לפיד ירדן ישראל מרב מיכאלי עיסווי פריג' פרוייקט

הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי, להאיץ את יישומו של פרויקט "שער הירדן" - אזור התעשייה המשותף למדינת ישראל ולממלכת ירדן.

במסגרת הפרויקט - אשר עלה כרעיון עוד בשיחות הסכם השלום בשנת 1994 - הוחלט על קידום הקמת והפעלת מסוף פארק "שער הירדן", במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה עם ממלכת ירדן.

הפרוייקט יכלול בתוכו את קידום הפעלת מסוף פארק "שער הירדן", אשר נועד להולכי רגל וישמש למעבר נוח ליזמים המתעניינים במיזם המשותף ובאזור התעשייה בצד הירדני. כמו כן יכלול הפרוייקט גם את מבנה לאירוח אנשי עסקים ואורחים שיגיעו מהצד הירדני למטרות עסקיות.

על פי המתווה המפורט בהחלטה, בכפוף להסכמות תקציביות ולאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשות שדות התעופה תקים ותפעיל את מסוף פארק שער הירדן.

בהמשך תפעל הוועדה על מנת לבחון הקמה מיידית של מתחם הכניסה והמבנים הנדרשים לגורמי התפעול בפארק, תוך הקצאת משאבים לפעולות משלימות, וכי תגבש מתווה לפיתוח המיזם בצד הישראלי בטווח הבינוני והארוך אשר ייבחן לאחר יישום השלב הראשון.

קידום, פיתוח והפעלת הפרויקט יעשו בתיאום ושיתוף עם ממלכת ירדן ובהסכמה הדדית על מטרות הפרויקט והיבטי ההפעלה שלו.

בשנים האחרונות קידם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בשיתוף המועצה האזורית עמק המעיינות, את התכניות לפיתוח הפארק, ופעל להתרת חסמים ועדכון הסוגיות התכנוניות והמשפטיות, לרבות בניית הגשר המחבר בין ישראל לירדן המשמש מעבר בין הפארק בצידו הירדני למקבילו הישראלי, שבנייתו הושלמה זה מכבר.

ראש הממשלה יאיר לפיד: "זוהי פריצת דרך שתתרום רבות לפיתוח וחיזוק האזור. פרטים אחרונים במיזם הזה נסגרו בשבוע שעבר בביקורי ברבת עמון אצל המלך עבדאללה. מדובר ביוזמה שתביא לשתי המדינות תעסוקה, תקדם את יחסינו הכלכליים והמדיניים, תעמיק את השלום והידידות בין שתי המדינות. אני מודה לשרת התחבורה מרב מיכאלי על כך שגייסה את גורמי המקצוע לטובת התהליך. מדובר באיזור תעשיה משותף, שיושב על הגבול. הוא יאפשר ליזמים ואנשי עסקים ישראלים וירדנים לתקשר באופן ישיר. הוא ייצור מיזמים משותפים של מסחר, טכנולוגיה ותעשיה מקומית".

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': "הגברת המאמצים בפרויקט 'שער הירדן', הייתה מהמשימות המרכזיות של המשרד לשיתוף פעולה אזורי בשנה האחרונה. הצלחנו להוביל התקדמות משמעותית לאחר תקופה רצופת חסמים ומכשולים. זהו חלק מההתקדמות הגדולה שביצענו בחיזוק הקשרים עם ירדן בשנה האחרונה, תחילה במסגרת הסכם ליצוא מים בתמורה לחשמל סולארי, וכעת בהחלטה הזו".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
תם 09/08/2022 16:35
הגב לתגובה זו
כל הכבוד לכל העוסקים במלאכה מוכרחים לקדם את פרויקט רכבת המזרח התיכון בין בית שאן לאמירויות מדובר בשינוי מציאות כלכלית של הצפון כולו ושיקום העיר בית שאן בפרט כעיר מטרופולין מחודשת תוכל להכיל כ3 מיליון אזרחים בקירוב שיהנו משגשוג ואיכות חיים גבוהה
2.
ג'ק 01/08/2022 13:32
הגב לתגובה זו
יחד עם ירדו ומימון בינ"ל להקים את תעלת הימים מים סוף לים המלח . התפלת מים במימדים גדולים , הפקת אנרגיה , חקלאות תיירות והצלת ים המלח שהולך ונעלם . חבל על כל יום שעובר ולא נעשה כלום בנושא .
1.
h (ל"ת)
ג'ק 01/08/2022 13:20
הגב לתגובה זו

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן