ארז בלשה ויוסי זינגר, ג'נריישן קפיטל
צילום: תמוז רחמן

GES של ג'נריישן קפיטל רוכשת השליטה בק.מ.מ מיחזור ב-195 מיליון שקל

ג'נריישן תרכוש 75% מהמניות, ומתכוונת לבצע גיוס חוב כדי לבצע את הרכישה (לצד רכישות נוספות); לק.מ.מ יש חוב פיננסי של 36 מילין שקל והיא רשמה השנה הכנסות של 240 מיליון שקל ורווח נקי של 28 מיליון שקל - הרכישה מתבצעת בדיוק לפני חלוקת הדיבידנד כך שג'נריישן תקבל את רוב הדיבידנד שיחולק
נתנאל אריאל |

GES של קרן התשתיות והאנרגיה  ג'נריישן קפיטל 2.97%  רוכשת 75% ממניות ק.מ.מ מפעלי מחזור תמורת כ-195 מיליון שקל, כאשר ג'נריישן צפויה לגייס חוב של עד 400 מיליון שקל כדי לממן את הרכישה, כמו גם לממן את העסקאות הנוספות: מתקן ההתפלה ותחנת הכוח אשדוד, תחנת פיקר אלון תבור, מתקן מיחזור אשפה בשפדן ומתקן אגירה שאובה בגלבוע. ההסכם כולל אפשרות לרכישת 25% המניות הנוספות, כאשר המוכרים יספקו שירותי ניהול לפחות עד חודש ספטמבר 2024. ק.מ.מ מיחזור מטפלת בסוגי הפסולת היבשה המופרדת במקור, שאותם היא אוספת הנאספים ברחבי הארץ, מרשויות מקומיות, גופים מוסדיים ופרטיים ולאחר עיבוד הם נמכרים בארץ ומיוצאים לחו"ל.   בשנת 2021 הכניסה ק.מ.מ כ-242 מיליון שקל לעומת כ-200 מיליון שקל בשנת 2020. ה-EBITDA בשנת 2021 הסתכם בכ-50 מיליון שקל לעומת כ-27.6 מיליון שקל בשנת 2020. הרווח הנקי בשנת 2021 הסתכם בכ-28 מיליון שקל לעומת כ-12 מיליון שקל ב-2020. לק.מ.מ יש חוב פיננסי נטו של כ-36 מיליון שקל. סמוך להשלמת העיסקה, ק.מ.מ צפויה לבצע חלוקת דיבידנד של כל רווחי שנת 2021, וחלקה של GES יעמוד על כ-20 מיליון שקל. ק.מ.מ מעסיקה כ-550 עובדים ובבעלותה כ-150 משאיות וכלי רכב. המיחזור מתבצע בחמישה מתקנים – שני מפעלי מחזור למיון ואריזת פסולת נייר וקרטון, בראשון לציון ובניצני שלום, מתקן למיון פסולת אריזות ומתקן למיון פסולת מעורבת עירונית בראשון לציון ומפעל לטיפול ומחזור פסולת צמיגים בבאר שבע.  ק.מ.מ פיזרה ברחבי הארץ את "המיכלים הכחולים" שמשמשים לאיסוף, טיפול ומחזור של הנייר הבייתי והקרטון ומתבצעת באמצעות איסוף נייר מהפחים הכחולים, וגם מבצעת איסוף ממכלי אצירה עירוניים ופרטיים וכן מאיסוף חומר ייחודי ומסווג.

 
בתחום האריזות, ק.מ.מ אוספת אריזות מהפחים הכתומים (מחדרה ודרומה), בהתבסס, על הסכם זיכיון עם תאגיד המיחזור ת.מ.י.ר. בנוסף, היא פעילה בתחום של מיחזור צמיגים, ויש לה גם פעילות של שאיבה ואיסוף של מיכלי פלסטיק ממתקני אצירה וייצור חומרי גלם ממוחזרים לתעשיית הפלסטיק, באמצעות קבלנות משנה עם תאגיד המיחזור אל"ה תאגיד המחזור, וכן של מיחזור מוצרי טקסטיל.
  על פי ג'נריישן, הפעילות של ק.מ.מ משתלבת עם התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה, והרכישה "מהווה הזדמנות לצמיחה משמעותית עבור GES, תוך יצירת סינרגיות בין פעילותה של ק.מ.מ לשאר פעילויותיה של GES בתחום איכות הסביבה, הכוללת את: זירו וויסט בע"מ (50%) ודקל תשתיות בע"מ (50%)".  ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל ויו"ר GES: "רכישת ק.מ.מ מהווה נדבך מרכזי במימוש אסטרטגיית הצמיחה של GES לחיזוק מעמדנו בשוק בשוק הפסולת. הפעילות משתלבת עם אסטרטגיית המשרד להגנת הסביבה והמיקוד של מדינת ישראל בהקטנת ההטמנה - ומהווה כר פורה לצמיחה."   מיכאל דיין, מנכ"ל  GES: "לק.מ.מ יש יכולת טיפול בתוצרי פסולת, עיבוד ומיחזור של מוצרים רבים. יכולות קבוצת ק.מ.מ הינן סינרגטיות לפעילויות גרינט וזירו וויסט. הטיפול בפסולת בישראל להערכתנו צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות" ג'נריישן קפיטל מנהלת נכסים בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל בתחומים: ייצור חשמל, אנרגיה מתחדשת, תחבורה, חלוקת גז טבעי, לוגיסטיקה, מים, שפכים ואיכות סביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.