DSPG נמכרת ב-600 מ' ד' לסינאפטיקס - פרמיה של כ-20%
DSP GROUP חברת די.אס.פי גרופ (סימול: DSPG) הישראלית הנסחרת בוול סטריט נמכרת לסינאפטיקס (סימול: SYNA) האמריקאית ב-600 מיליון דולר (2 מיליארד שקל) - סכום המהווה פרמיה של 20% על המחיר בשוק. בשישי האחרון זינקה המניה ב-7.4%, ובשבועיים האחרונים עלתה ב-20%.
שוויה של הרוכשת הוא 7 מיליארד דולר, היא מכניסה בקצב שנתי של 1.3 מיליארד דולר עם קצב רווחים של 300 מיליון דולר.
DSPG סיפקה תשואת חסר משמעותית מאד בעשור האחרון ביחס לחברות מתחום הפעילות שלה - שבבים. DSPG, אגב היא החברה ממה נולדה סיוה (סימול: CEVA) שהפכה להיות גדולה פי כמה מ-DSPG עצמה. ועוד קצת היסטוריה - DSPG היא חברה אחות של DSPC שהוקמה על ידי דוידי גילה (והתעסקה גם בשבבים לתעשיית הטלפונים הניידים) ונמכרה ל INTEL CORPORATION (סימול: INTC) ב-1999 בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר - האקזיט הגדול ביותר לאותה תקופה.
DSPG מפתחת ומייצרת שבבים, בעיקר ליישומי הפעלה קולית במוצרים לבתים חכמים. בדוחות הרבעון השני שלה הכתה את תחזיות האנליסטים כשדיווחה על צמיחה של 26% לרמת ההכנסות בסך 35.8 מיליון דולר ורווח על בסיס Non-GAAP של 12 סנט למניה בדילול מלא. בשוק ציפו לרווח של 8 סנט למניה על הכנסות של 35 מיליון דולר מצד DSPG, שהפיתוחים שלה משמשים מכשירים של סמסונג, אמזון, אפל, גוגל ועוד.
DSPG סבלה בשנים האחרונות מירידה בפעילות הליבה שלה - שבבים לטלפונים אלחוטיים. מדובר על שחיקה מתמשכת מול לקוחות הענק - פנסוניק ואחרות שגרמה להנהלת החברה לשנות כיוון ולפנות לתחום השבבים לבית החכם ולשבבים שטלפונים ניידים שעוזרים לביטול רעשים. הבעיה היא שהתחומים החדשים יחסית היו עדיין קטנים מבחינת היקף הכנסות, אם כי, הם צמחו בעשרות אחוזים מדי שנה. הפעילות המרכזית אומנם הייתה בשחיקה, אך היא עדיין סיפקה רווחים משמעותיים.
- הרוכשת של DSPG התחמקה משאלות ביזפורטל, עכשיו ברור למה: 40% יפוטרו
- DSP רושמת הכנסות שיא על רקע אימוץ העבודה מרחוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.אדם 31/08/2021 09:30הגב לתגובה זוהמוצרים החדשים היו 69% מהמכירות ברבעון השני של שנת 2021 והיו אמורים להגיע ל 70-72% ברבעון השלישי. לולא הקורונה ושיבושים בשרשרת ההספקה המכירות היו אמורים להיות גבוהים ב 25-30%. לסיכום, החברה נמכרה במחירי סוף העונה!!
- 1.שמואל 30/08/2021 16:17הגב לתגובה זוחברה בינונית לא צומחת.קניה מוזרה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
