קלפי בחירות הצבעה
צילום: לעמ

מודי'ס: "חוסר היציבות הפוליטית בישראל יוביל להורדת הדירוג"

חברת הדירוג הבינ"ל הוציאה מסמך שבו הם אומרים כי המבצע בעזה יהיה בעל השפעות מינוריות על כלכלת ישראל, אבל חוסר היכולת להקים ממשלה יפגע במדינה וצופים שהצמיחה תגיע השנה ל-5%
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה כלכלת ישראל

בחברת דירוג האשראי הבינ"ל מודי'ס, מזהירים שיש סכנה לדירוג האשראי של ישראל אם לא נצליח להגיע ליציבות פוליטית. בנוגע למבצע בעזה הם אומרים את מה שאנחנו כבר יודעים – מבצעים לא משפיעים כמעט על כלכלת ישראל.

 

"בקונפליקטים ובאיומי אבטחה בעבר, כלכלת ישראל הראתה כוח עמידה וגמישות. במבצע צוק איתן ב-2014, למרות מתקפות טילים שפגעו גם בתיירות בקיץ ופגיעה באספקה לנמל אשדוד, ההפסד הכלכלי המשוער עמד על 3.5 מיליארד שקל, שהם 0.3% מהתמ"ג. הכלכלה זינקה ברבעון שאחרי שחיפתה על הרבעון שלפני, כשהצמיחה ב-2014 כולה הגיע ל-3.9%", כתתבו במודי'ס.

 

"בשל כך, אנחנו לא צופים שהאירועים האחרונים בעזה יפגעו בהתאוששות הכלכלית האיתנה של ישראל, שייתמכו על ידי מבצע החיסונים החזק והעמדה המאקרו-כלכלית החזקה שפני המגפה", המשיכו. "הפעילות הכלכלית נותרה חלשה ברבעון הראשון של השנה, כשהתמ"ג ירד ב-1.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, אנחנו צופים להתאוששות והאצה בקיץ", כתבו.

 

במודי'ס גם מתייחסים לעצירה של שאיבת הגז בתמר בשל הלחימה, אך הם אומרים כי בשל פיתוח מאגרים נוספים, אין פגיעה בתחום האנרגטי. כמו כן, הם אומרים כי יימצאו מקורות הכנסה שיכסו את העלויות של המבצע, אם באמצעות קיצוצים בשירותים או באמצעות רזרבות.

 

"עם זאת, המתיחות מהווים סכנה להמשך המבוי הסתום הפוליטי, מה שמהווה אפשרות להרודת דירוג. הבחירות במארס האחרון, הרביעיות בשנתיים, הביאה לעוד פרלמנט מפולג. אחרי שאף אחד מהמועמדים לא הצליח להרכיב ממשלה, יש סכנה לבחירות חמישיות.

 

"כתוצאה מכך, אנחנו צופים שהחוב של ישראל ימשיך לצמוח בשנים הקרובות ויגיע ל-80% מהתמ"ג", כתבו במודי'ס וציינו שב-2019 החוב ביחס לתמ"ג עמד על 60% בלבד. "החשיפה של ישראל לשווקים בינ"ל, אבל גם לתוכנית הבונדס באמצעות יהדות הגולה, יאפשרו לנהל את החוב ", כתבומודי'ס: "חוסר היציבות הפוליטית בישראל יוביל להורדת הדירוג"

 

בחברת הדירוג הבינ"ל הוציאו מסמך שבו הם אומרים כי המבצע בעזה יהיה בעל השפעות מינוריות על כלכלת ישראל, אבל חוסר היכולת להקים ממשלה יפגע במדינה וצופים שהצמיחה תגיע השנה ל-5%.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בחברת דירוג האשראי הבינ"ל מודי'ס, מזהירים שיש סכנה לדירוג האשראי של ישראל אם לא נצליח להגיע ליציבות פוליטית. בנוגע למבצע בעזה הם אומרים את מה שאנחנו כבר יודעים – מבצעים לא משפיעים כמעט על כלכלת ישראל.

 

"בקונפליקטים ובאיומי אבטחה בעבר, כלכלת ישראל הראתה כוח עמידה וגמישות. במבצע צוק איתן ב-2014, למרות מתקפות טילים שפגעו גם בתיירות בקיץ ופגיעה באספקה לנמל אשדוד, ההפסד הכלכלי המשוער עמד על 3.5 מיליארד שקל, שהם 0.3% מהתמ"ג. הכלכלה זינקה ברבעון שאחרי שחיפתה על הרבעון שלפני, כשהצמיחה ב-2014 כולה הגיע ל-3.9%", כתתבו במודי'ס.

 

"בשל כך, אנחנו לא צופים שהאירועים האחרונים בעזה יפגעו בהתאוששות הכלכלית האיתנה של ישראל, שייתמכו על ידי מבצע החיסונים החזק והעמדה המאקרו-כלכלית החזקה שפני המגפה", המשיכו. "הפעילות הכלכלית נותרה חלשה ברבעון הראשון של השנה, כשהתמ"ג ירד ב-1.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, אנחנו צופים להתאוששות והאצה בקיץ", כתבו.

 

במודי'ס גם מתייחסים לעצירה של שאיבת הגז בתמר בשל הלחימה, אך הם אומרים כי בשל פיתוח מאגרים נוספים, אין פגיעה בתחום האנרגטי. כמו כן, הם אומרים כי יימצאו מקורות הכנסה שיכסו את העלויות של המבצע, אם באמצעות קיצוצים בשירותים או באמצעות רזרבות.

 

"עם זאת, המתיחות מהווים סכנה להמשך המבוי הסתום הפוליטי, מה שמהווה אפשרות להרודת דירוג. הבחירות במארס האחרון, הרביעיות בשנתיים, הביאה לעוד פרלמנט מפולג. אחרי שאף אחד מהמועמדים לא הצליח להרכיב ממשלה, יש סכנה לבחירות חמישיות.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדג מסריח מהראש 20/05/2021 14:43
    הגב לתגובה זו
    כל יום שעובר והוא עדין בבלפור זה ממש נזק .
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.