טלרד הכניסה 45 מ' ד' אחרי צמיחה של 11% - אך רק במגזר אחד מתוך 3
חברת טלרד נטוורקס העוסקת בפיתוח,ייצור מכירה ותחזוקה של ציוד תקשורת מדווחת על רווח התפעולי של כ-2.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה על הכנסות של 45.3 מיליון דולר (צמיחה של 11%), זאת מול 1.5 מיליון דולר ו-40.8 מיליון דולר, בהתאמה, ברבעון המקביל. נכון לסוף הרבעון, לחברה צבר הזמנות משלושת מגזרי הפעילות שמסתכם בכ-185.5 מיליון דולר.
הכנסות בתחום תשתיות תקשורת ו-IT עלו בכ-27% לכ-24.9 מיליון דולר, כשהרווח התפעולי במגזר ברבעון עלה לכ-1.2 מיליון דולר, לעומת כ-0.7 מיליון ברבעון המקביל. צבר הזמנות בתחום עמד בסוף הרבעון על כ-87.1 מיליון דולר, גידול של כ-23.5% לעומת סוף 2020. הכנסות בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת עלו היו ברמה דומה לתקופה המקבילה: 12.6 מיליון דולר כעת מול כ-12.5 בזמנו. גם הרווח התפעולי היה ברמה דומה: 1.5 מיליון דולר מול כ-1.4 מיליון. צבר הזמנות הסתכם בכ-38.5 מיליון דולר.
הכנסות בתחום מיקור תהליך עסקי וניהול פרויקטים, הכוללות את חברת מרמנת וחברת הבת גאו-דע, ירדו לכ-7.8 מיליון דולר לעומת כ-8.6 מיליון ברבעון המקביל. הירידה נובעת מהמגמה הנמשכת של העדר אישור תקציבי ממשלה ומהשפעת משבר הקורונה, טוענים בחברה. ההפסד התפעולי במגזר צומצם לכ-0.2 מיליון דולר, לעומת כ-0.7 מיליון שנה קודם לכן. צבר ההזמנות עמד על כ-59.9 מיליון דולר בתחום פעילות זה.
הרווח הגולמי של טלרד ברבעון הראשון של 2021 עלה בכ-28.2% לכ-7.8 מיליון דולר, לעומת כ-6.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הראשון של השנה עלה לכ-2.7 מיליון דולר, לעומת כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-78.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2021 עלה בכ-28.9% לכ-4.7 מיליון דולר לעומת כ-3.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נכון לסוף הרבעון, לחברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-11.5 מיליון דולר, וההון העצמי שלה מסתכם בכ-28.1 מיליון דולר.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- "האם זה היה שווה את ה-40 אלף ליש"ט ששילמתם?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטלרד מציינים כי ברבעון הנוכחי, השני של השנה, התקשרו בהסכם לרכישת פעילות חברת WaveIP מתחום הפתרונות האלחוטיים בפס רחב תמורת 3 מיליון דולר ותשלומים נוספים, וכן כי אואזיס טכנולוגיות שלהם הפועלת בתחום תשתיות תקשורת הסייבר וה-IT, קיבלה הזמנות בהיקף כולל של כ-30 מיליון שקל. בתתחיל השנה התקשרה מגלקום של טלרד עם קבלן עבודות התקשוב בפרויקט קריית התקשוב של צה"ל בנגב, להקמת מערך המולטימדיה והתקשורת הפאסיבית בהיקף כספי המוערך בכ-90 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
