ישראל וארה"ב החלו לייצר את הדור הבא של המיירטים: חץ 4
ישראל הדהימה את העולם כאשר הצליחה לפתח טיל בליסטי שמסוגל לחשב מסלול של טיל תוך כדי תנועה, לפגוע בו ולהשמיד את האיום, כאשר כולם חשבו שזה בלתי אפשרי. כעת, התעשייה האווירית, יחד עם מפא"ת והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) ממשיכים לפתח את המערכות והחלו לפתח את ה"חץ 4", שיתווסף למערך הטילים להגנה מפני טילים הקיים "חץ 2" ו"חץ 3". ה"חץ" החדש יהיה מיירט עם יכולות משודרגות וייתן מענה לאיומים עתידיים ויחליף בעשורים הבאים את "חץ 2". מערכת ה"חץ" מורכבת ממערך גילוי מכ"מי, המפותח ומיוצר ממערכות שליטה ובקרה וניהול ירי שמפתחת חברת "אלביט מערכות -2.69% "; וממערך שיגור ומיירטים, המפותחים ומיוצרים ע"י מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, בשת"פ עם רפאל ותומר. "חץ 2", המבצעי מאז שנת 2000, משמש כשכבת הגנה בקצה האטמוספירה, "חץ 3", שנמסר לשימוש מבצעי בשנת 2017, הינו מיירט אקסו-אטמוספרי שמהווה את שכבת ההגנה העליונה, בגבהים ומרחקים עצומים ממדינת ישראל. שני המיירטים עברו בשנים האחרונות סדרת שיפורים והוכיחו יכולת מבצעית גבוהה בסדרת ניסויי יירוט מוצלחים בישראל ובאלסקה. ראש הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים, אדמירל ג'ון היל: "התוכנית המשותפת מבטאת את מחויבותה של ארה"ב לסייע למדינת ישראל בחיזוק מערך ההגנה הלאומי נגד איום הטילים". ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל: "פיתוח 'חץ 4' מותנע בעיתוי סמלי, 30 שנה לאחר מלחמת המפרץ, שבעקבותיה הוקמה מנהלת "חומה" ויצאה לדרך תוכנית ההגנה מטילים המשותפת לישראל ולארה"ב. בשלושה עשורים הקמנו את מערך ההגנה מטילים המתקדם בעולם, המונה ארבע שכבות מבצעיות מוכחות. אנחנו ממשיכים להסתכל קדימה לעבר האיומים והיכולות הבאות. ל'חץ 4' יהיו יכולות טיסה ויירוט יוצאת דופן, והן יבטיחו שמדינת ישראל תמיד תהיה צעד אחד לפני אויביה". מנהל מפעל מל"מ בתעשייה האווירית, יעקב גליפת: "מערכת הנשק חץ, שהייתה הראשונה בעולם שאיפשרה יירוט טילים בליסטיים, תקבל יכולת משמעותית נוספת. היכולות החדשות, שנמצאות כבר בתהליך פיתוח, יספקו מיירט שיהיה המתקדם מסוגו בעולם וייתן יכולת הגנה משמעותית נוספת למדינת ישראל ולאזרחיה". שר הביטחון בני גנץ: "לצד פיתוח היכולות ההתקפיות החיוניות, מערכת הביטחון פועלת כל העת לחסום את שמי ישראל מול איומים בליסטיים- בבנייה מתמדת של מערך רב שכבתי. פיתוח "חץ 4", יחד עם שותפינו האמריקניים, יביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית ומבצעית בשדה הקרב העתידי, אל מול איומים שמתפתחים כל העת במרחב המזרח תיכוני ומעבר לו".
- 2.יודעים להילחם ולא יודעים לחיות יחד (ל"ת)אדם 18/02/2021 15:22הגב לתגובה זו
- 1.בחיאת: כותרת סתמית לכתבה סתמית וחסרת תוכן. מה ההבד 18/02/2021 15:21הגב לתגובה זובחיאת: כותרת סתמית לכתבה סתמית וחסרת תוכן. מה ההבדלים בין חץ 3 ל-4???
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
