עזה פלסטינים הרשות הפלסטינית
צילום: Ahed Izhiman

הבנק העולמי יעביר 117 מיליון דולר לפרויקט התפלת מים בעזה

"אקוויפר מי התהום בעזה מתדרדר במהירות – הן בכמות והן באיכות המים, כאשר 97% מהמים הזמינים אינם ראויים לשתייה עבור האוכלוסייה בעזה, הצומחת במהירות"
ערן סוקול | (8)
נושאים בכתבה עזה רצועת עזה

נוכח הגישה המוגבלת למי שתייה בטוחים בעזה, הודיע היום הבנק העולמי על מענק של 15 מיליון דולר שיועבר ל-Water Security Development - תוכנית ההתפלה המרכזית בעזה - לפרויקט שלב I.

המיזם החדש שמטרתו לשפר את איכות וכמות המים בעזה ייהנה מסיוע מתואם של 42 מיליון דולר מהמדינות התורמות (דנמרק, הולנד, נורווגיה, צרפת, פינלנד, שוודיה, קרואטיה, פורטוגל, אנגליה ואוסטרליה) החברות בקרן השותפות לפיתוח תשתיות רב תורמים (PID MDTF) המנוהלת על ידי הבנק העולמי, ועוד 60 מיליון דולר במימון מקביל מכווית, מהקרן של כווית לפיתוח כלכלי ערבי - the Kuwait Fund for Arab Economic Development.

"אקוויפר מי התהום בעזה מתדרדר במהירות – הן בכמות והן באיכות המים, כאשר 97% מהמים הזמינים אינם ראויים לשתייה עבור האוכלוסייה בעזה, הצומחת במהירות", אמר קנתן שנקר, המנהל האזורי של הגדה ועזה בבנק העולמי. "לכן אנחנו מתחילים במאמץ הנדרש והמתואם הזה ביחד עם שותפינו כדי להגדיל ולספק אספקה יציבה יותר של מים בטוחים לשתייה עבור משפחות בעזה".

שאיבת יתר של אקוויפר החוף הביאה להורדת מפלס מי התהום לצד חלחול של מליחות גבוהה ממי הים. בנוסף, אספקת המים בעזה זוהמה כתוצאה מביוב לא מטופל. כמענה לכך, הפרויקט יספק 30 מיליון קוב (MCM) של מים מתוקים נוספים כל שנה ל-16 עיריות בדרום ומרכז עזה, על ידי תמיכה בבנייה ושיקום של תשתיות.

הפרויקט הינו חלק מתכנית התפלת מים רחבה -Gaza Central Desalination Program, המתפרשת ברחבי עזה, בתמיכתן של מדינות תורמות. הפרויקט פועל במטרה להקים מתקן התפלה עם יכולת ראשונית לייצר 55 מיליון קוב מי שתייה בשנה.

כשלב ביניים במאמץ להקל על הצורך במי שתייה, הקהילה הבינלאומית תמכה בהקמת מתקני התפלה לטווח קצר. פרויקט Associated Works יקים בעזה מוביל מים דרומי, הכולל מאגרי אחסון להובלה ומיזוג נכון של המים המותפלים שהוזכרו לעיל יחד עם מים שנרכשו מ"מקורות" הישראלית, ועם מי תהום.

"רב תושבי עזה מסתמכים על מים מספקים פרטיים קטנים, יקרים ובלתי מפוקחים. הפרויקט לא רק ישפר את איכות החיים של כ-870,000 איש ויספק ביטחון במי השתייה – water security, הוא יאפשר חיסכון משמעותי בעלויות למשקי הבית בסביבה שברירית ומושפעת מהסכסוך", אמר סוהיל ג'מעאן, מנהל תחום פיתוח בר קיימא בבנק העולמי.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אין עתיד לעזה, חבל על הכסף והזמן...מי שלא מבין זאת... (ל"ת)
    זה כלוב שלא יפתח.... 11/02/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ביזפורטל-תדווחו לנו שנתיים על הפרוייקט (ל"ת)
    תעקבו אחר הפרוייקט 11/02/2020 15:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלי 11/02/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    ועוד אומרים עלינו שמשתלטים על העולם
  • 4.
    שרפ 11/02/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
    זה סתם יעכב את תהליך הגאולה של הערבים למדינתם ב-ירדן.
  • 3.
    B 11/02/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    שיתחילו לשתות קורונה זה רק יועיל
  • 2.
    חיים טוב על חשבון אחרים (ל"ת)
    ניתן הולנד 11/02/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קונספירציה 11/02/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    :)))
  • לילי 11/02/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
    מחלות , חיידקים ,וירוסים , לא מבחינים בין יהודים וערבים ואין להם גבולות . מי התהום בעזה משפיעים על מי התהום בישראל .
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.