הבנק העולמי יעביר 117 מיליון דולר לפרויקט התפלת מים בעזה
נוכח הגישה המוגבלת למי שתייה בטוחים בעזה, הודיע היום הבנק העולמי על מענק של 15 מיליון דולר שיועבר ל-Water Security Development - תוכנית ההתפלה המרכזית בעזה - לפרויקט שלב I. המיזם החדש שמטרתו לשפר את איכות וכמות המים בעזה ייהנה מסיוע מתואם של 42 מיליון דולר מהמדינות התורמות (דנמרק, הולנד, נורווגיה, צרפת, פינלנד, שוודיה, קרואטיה, פורטוגל, אנגליה ואוסטרליה) החברות בקרן השותפות לפיתוח תשתיות רב תורמים (PID MDTF) המנוהלת על ידי הבנק העולמי, ועוד 60 מיליון דולר במימון מקביל מכווית, מהקרן של כווית לפיתוח כלכלי ערבי - the Kuwait Fund for Arab Economic Development. "אקוויפר מי התהום בעזה מתדרדר במהירות – הן בכמות והן באיכות המים, כאשר 97% מהמים הזמינים אינם ראויים לשתייה עבור האוכלוסייה בעזה, הצומחת במהירות", אמר קנתן שנקר, המנהל האזורי של הגדה ועזה בבנק העולמי. "לכן אנחנו מתחילים במאמץ הנדרש והמתואם הזה ביחד עם שותפינו כדי להגדיל ולספק אספקה יציבה יותר של מים בטוחים לשתייה עבור משפחות בעזה". שאיבת יתר של אקוויפר החוף הביאה להורדת מפלס מי התהום לצד חלחול של מליחות גבוהה ממי הים. בנוסף, אספקת המים בעזה זוהמה כתוצאה מביוב לא מטופל. כמענה לכך, הפרויקט יספק 30 מיליון קוב (MCM) של מים מתוקים נוספים כל שנה ל-16 עיריות בדרום ומרכז עזה, על ידי תמיכה בבנייה ושיקום של תשתיות. הפרויקט הינו חלק מתכנית התפלת מים רחבה -Gaza Central Desalination Program, המתפרשת ברחבי עזה, בתמיכתן של מדינות תורמות. הפרויקט פועל במטרה להקים מתקן התפלה עם יכולת ראשונית לייצר 55 מיליון קוב מי שתייה בשנה. כשלב ביניים במאמץ להקל על הצורך במי שתייה, הקהילה הבינלאומית תמכה בהקמת מתקני התפלה לטווח קצר. פרויקט Associated Works יקים בעזה מוביל מים דרומי, הכולל מאגרי אחסון להובלה ומיזוג נכון של המים המותפלים שהוזכרו לעיל יחד עם מים שנרכשו מ"מקורות" הישראלית, ועם מי תהום. "רב תושבי עזה מסתמכים על מים מספקים פרטיים קטנים, יקרים ובלתי מפוקחים. הפרויקט לא רק ישפר את איכות החיים של כ-870,000 איש ויספק ביטחון במי השתייה – water security, הוא יאפשר חיסכון משמעותי בעלויות למשקי הבית בסביבה שברירית ומושפעת מהסכסוך", אמר סוהיל ג'מעאן, מנהל תחום פיתוח בר קיימא בבנק העולמי. בנוסף, נמסר כי במסגרת הפרויקט יעבדו גם על חיזוק יכולתם של מוסדות מים בעזה, כולל הקמת יחידה קטנה לניהול פעולות אספקת מים בכמויות גדולות בעזה, בכדי לייצר בסיס יציב להקמתה העתידית של חברת מים לאומית.
- 7.אין עתיד לעזה, חבל על הכסף והזמן...מי שלא מבין זאת... (ל"ת)זה כלוב שלא יפתח.... 11/02/2020 17:02הגב לתגובה זו
- 6.ביזפורטל-תדווחו לנו שנתיים על הפרוייקט (ל"ת)תעקבו אחר הפרוייקט 11/02/2020 15:53הגב לתגובה זו
- 5.אלי 11/02/2020 15:18הגב לתגובה זוועוד אומרים עלינו שמשתלטים על העולם
- 4.שרפ 11/02/2020 15:16הגב לתגובה זוזה סתם יעכב את תהליך הגאולה של הערבים למדינתם ב-ירדן.
- 3.B 11/02/2020 14:35הגב לתגובה זושיתחילו לשתות קורונה זה רק יועיל
- 2.חיים טוב על חשבון אחרים (ל"ת)ניתן הולנד 11/02/2020 14:15הגב לתגובה זו
- 1.קונספירציה 11/02/2020 13:33הגב לתגובה זו:)))
- לילי 11/02/2020 13:47הגב לתגובה זומחלות , חיידקים ,וירוסים , לא מבחינים בין יהודים וערבים ואין להם גבולות . מי התהום בעזה משפיעים על מי התהום בישראל .
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
