הפד' שיחרר את הרסן, והמדדים בדרך לקבוע שיא היסטורי
יש הטוענים כי פעולות אלו של הפד' (או כל בנק אחר) לא משפיעים על התנהלות שוקי המניות, אך טענה זו כמובן שרחוקה מאוד מהמציאות. תוצאה אחת של פעולות הפד' היא עלייה ברזרבות הבנקים בארה"ב. בניגוד להתערבות בשוקי הריפו שמשפיעה רק על איכות הנכס הנזיל (מזומן במקום אג"ח), רכישות של הפד' בשוקי האג"ח מעלים את רזרבות הבנקים. כאשר רזרבות הבנקים גבוהות, הבנקים מרשים לעצמם להגדיל את האשראי לשווקים, ואינם צריכים לדאוג לעמוד בדרישות הרגולטוריות.
השפעה משמעותית יותר עבור שוק המניות היא השינויים המתרחשים בשוקי האג"ח הקונצרנים. כאשר הפד' מתחיל לרכוש נכסים בטוחים (כמו אג"ח ארה"ב) ומוריד את התשואה שלהם, בשווקים מתחיל תהליך של "מרדף אחר תשואה", והמשקיעים פונים לאגרות חוב בדירוגים הנמוכים במטרה לשמור על התשואה.
תהליך דומה מתרחש כעת: התשואות על האגרות החוב בדירוגים הנמוכים (דירוג זבל), ירדה בימים האחרונים לרמה של 5.2%-5.1% בלבד, שפל של יותר מ-5 שנים. במקביל, מרווחי התשואות בין אגרות החוב בדירוג BB לדירוג BBB ירדו לשפל כל הזמנים בימים האחרונים. כמובן שירידה של התשואות השוק האג"ח הקונצרני היא חיובית למניות, כאשר הן יכולות למחזר/להגדיל את החוב בקלות, שכן הביקושים מגיעים.
בחברת הדירוג מודי'ס טוענים כעת כי "הראלי החד בשוקי האג"ח הקונצרנים בשבועות האחרונים מתרחש למרות שאין שום סימן להאצה בפעילות הכלכלית או ברווחי החברות".
מרווחי האשראי בדירוגים הנמוכים: שפל כל הזמניםThe gap between spreads on BB and BBB rated bonds has fallen to the lowest in history. Chart via @jtcrombie @TheTerminal pic.twitter.com/TrvJaEjUFU
— Lisa Abramowicz (@lisaabramowicz1) December 17, 2019
בגוף המחקר GnS Economics פרסמו השבוע גרף המסביר כיצד תוכנית רכישות (QE) גורמות לשווקים לעלות, וכיצד צמצום מאזן (QT), מהלך שהפד' ביצע ב-2018, גורמים ללחץ בשווקים הפיננסים.
השפעות השינויים במאזני הבנקים המרכזיים על שוקי המניות והכלכלה הריאלית
כפי שניתן לראות, למרות שהפד' טוען כי לא מדובר ב-QE, האפקט של פעולותיו הן בהחלט כמו של QE. באופן לא מקרי, שיא העליות הקודם (2013) התרחש כאשר הפד' היה בשיא תוכנית הרכישות השלישית.
כמה זמן הפד' יכול להמשיך עם זה? שאלת טריליון הדולר, כאשר הרבה תלוי כיצד סוגיית המימון לסוף השנה תסתיים.
- 7.סעודיה וישראל וארצות הסוניות במפרץ=לקראת כינון יחסים (ל"ת)כותבי תרחישים 22/12/2019 15:27הגב לתגובה זו
- Sassi6 24/12/2019 03:07הגב לתגובה זובאותו היום נרמסו ומתו כ-2,200 עולי רגל אירנים במהלך החג' השנתי במכה, אז יש מצב בו יעזרו הסעודים לנתניהו ע"פ גאנץ
- 6.הפד פועל מתוך פחד מהנשיא , העולם עוד יראה איזה חוב אסטרונומי זה יצר . הפד גומר את כל הדלק וזה רק יאיץ את הקריסה הבאה . כל המלחמה עם סין נועדה ליצר הכנסות שהם כמו חמצן כדי לעצור את השוק מליקרוס אבל אין ברירה הרבה בנקים שוב יפשטו את הרגל. (ל"ת)אריאל 21/12/2019 23:46הגב לתגובה זו
- 5.דירה = קורת גג 21/12/2019 07:37הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 4.שלמה גרינברג חושב אחרת (ל"ת)שווה לציין 21/12/2019 07:15הגב לתגובה זו
- 3.כשהמדדים בשיא רמת הסיכון בשיא. זה הזמן למכור (ל"ת)דני 20/12/2019 22:27הגב לתגובה זו
- Sassi6 24/12/2019 03:15הגב לתגובה זו...רמת הסיכון בשיא, זה הזמן למכור"
- 2.המצב 20/12/2019 20:47הגב לתגובה זובהצלחה . פה המצב שונה לחלוטין. טיל איראני אחד, והדולר יזנק ב 20% בתוך כמה ימים. ההכנות בעיצומן. ובנק ישראל יוצא בעזרה חסרת תקדים היום בעיתוני יום שישיעל כך שהגרעון בדרך לעבור 4.7% תוצר. אילו נתון זה היה ידוע לחברות הדרוג, עוד באותו היום כולם היו מורידים לישראל דרוג. במצב כזה הבורסה היתה קורסת 10% בתוך יום יומיים והדולר מזנק אל מעל 4
- אורי... . 21/12/2019 01:58הגב לתגובה זותמשיך לקרוא הארץ ולצפות בשרלטנים שלך מערוץ 12, זה לא משפיע על הכלכלה כאן. כן גם ה CNN לא משפיעה על הכלכלה שם. חברות הדרוג לא סופרות אותכם, וכלכלה מוכיחה שהם יודעים יותר טוב מאחד שחתום על "הארץ"
- היי חבר המצב 20/12/2019 21:37הגב לתגובה זוצריכים טילים ולא בטיח..המצב בארץ גרוע להפליא..אין מנהיגות סבירה ואין ממשלה באופק..הכל מתנהל על הבאה אללא..המצב הכלכלי האמיתי מוסתר ומוסלק..המעוף שווה כרגע בלי מפולת בעולם...כ 20 אחוז פחות בלי להניד עפעף.
- 1.מה לא ברור? 20/12/2019 19:51הגב לתגובה זוהפד מתנהג בצורה מקצועית ועומד בציפיות .רכישה של אגח זה בדיוק המהלך הנכון והצפוי ,השווקים עולים כי הם מגלמים את הגלגול הלוואות עתידי.כלכלה חכמה ופשוטה
- היי חבר גילום עתידי 20/12/2019 20:45הגב לתגובה זובעליל..F.R פועל תחת אילוצי אובדן עשתונות עצמי ותחת לחץ ממוסד הנשיאות...אין בכוחו להמשיך להתל בתושבי עולם..הסוף מתקרב והוא יהיה רע ומר..ראה הוזהרת..
- פסימיות שווא 21/12/2019 08:40זה כמו להגיד שחברה בצרות כי מנפיקה אגח?אם יש ביכולתנ לעדות זאת וזה משפיע לטובה על החברה,זה המהלך הנכון
- מלך הברבורים 20/12/2019 22:51בקרוב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
