קרנית פלוג בנק ישראל
צילום: יצחק הררי

לידיעת בנק ישראל - הדולר נופל מתחת ל-3.45 שקלים

אחרי שרכש אתמול מאות מיליוני דולרים בשוק על מנת למתן את התחזקות השקל הדולר יורד לרמה שצפויה לאתגר את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל
גיא בן סימון | (25)

חולשת הדולר בעולם מאתגרת את בנק ישראל בעוד הדולר יורד כעת במהלך המסחר מתחת לרמה של 3.45 שקלים. ירידת הדולר מול השקל בימים האחרונים נובעת כחלק מתופעה גלובלית, ונראה כי יהיה זה לא פשוט לבנק ישראל באמת להשפיע על השוק לזמן ממושך.

אתמול פרסמנו כי בנק ישראל התערב באופן אגרסיבי בשוק כשרכז מאות מיליוני דולרים בשוק, וכעת הדולר יורד 0.4% לרמה של 3.445 שקלים - רמה שבבנק ישראל יתקשו לעכל. אפשר לומר ששנת 2017 לא היתה השנה של הדולר, או יותר נכון השנה הגרועה ביותר של הדולר מאז 2003 עם ירידה של 10% מול סל המטבעות.

הלמ"ס פרסמה היום כי בשנת 2017 התחזק השקל (שער ממוצע) ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר ב-6.7%, וביחס לאירו התחזק השקל ב-4.6%. נתוני הלמ"ס מבוססים על הממוצעים החודשיים של השערים היציגים היומיים המתפרסמים על ידי בנק ישראל. שערו הממוצע של הדולר ב-2017 הגיע ל-3.599 שקלים - שהם 6.3% מתחת לרמה בשנת 2016. שערו הממוצע של האירו היה 4.061 שקלים - 4.4% מתחת לרמה של 2016.

ובינתיים, פרוטוקול הפד' שפורסם אתמול חשף אמנם חילוקי דעות בנוגע לתוואי הריבית של הפד' להמשך עם 3 העלאות בשנת 2018. עם זאת, רוב החברים נצמדו לתוואי שסיפק וברקע נתוני המקרו בארה"ב ממשיכים להיות מעודדים.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    ח 06/01/2018 18:23
    הגב לתגובה זו
    אלא אם יורידו את המחיר והרבה מאוד אז אולי יצליחו למכור
  • 21.
    עע 06/01/2018 18:15
    הגב לתגובה זו
    בפתח כחלון רוצה לראות מתאבדים דם דם ...אנשים שיפסידו את כל כספם גם מנדלן .אי אפשר למכור נכסים השוק מת וזה אומר ....אתה חייב לרסק את המחיר של הנכס כדי למכור .
  • 20.
    שקט. לא להפריעה לנגידה בקניות ובבישולים לשבת (ל"ת)
    אנונימי 05/01/2018 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    שוגון 05/01/2018 08:52
    הגב לתגובה זו
    תצטרכי להסביר איך הדולר יורד באופן קבוע גם אם הוא עולה בחול האם זה בגלל חוסר מקצועיות ועליבות או בגלל שאת מרויחה מזה שהדולר נמוך .......
  • 18.
    קרנית זה שם של ציפור ...בטוח לא של נגידת בנק (ל"ת)
    משה 05/01/2018 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    יוחי 04/01/2018 21:26
    הגב לתגובה זו
    הנגידה הזאת המיטה אסון על עם ישראל. אני פשוט לא מבין מה היא עושה. איך לא מעיפים אותה?????
  • 16.
    יוסי 04/01/2018 20:30
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שלנגידה הזאת אין את היכולת לתמוך במעסיק הישראלי , היא לא באמת מבינה כנראה את הצורך בלעזור לדולר להתחזק מול השקל אבל זה לא נורא שיעופו לשוק האבטלה כמה אלפים , היא תוציא את הראש שלה מ GDAX ומהבורסות של הקרפיטו
  • 15.
    י 04/01/2018 20:04
    הגב לתגובה זו
    חברות ההי טק הישראליות מתחרות על כח אדם עם החברות הגלובליות שמוכנות לשלם 230000 דולר לעובד. עליית הדולר תביא לעליית שכר בחברות ההי טק מה עוד שחלק גדול מההוצאות שלהם ממילא צמוד לדולר. חזוק מלכותי של הדולר זה סובסידיה לגוגל ולאמזון על חשבון משלם המיסים.
  • 14.
    משה 04/01/2018 15:55
    הגב לתגובה זו
    צין שלילי ביותר -אבל את המשכורת השמנה היא ממשיכה לקבל.....
  • 13.
    עמי 04/01/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    אז ממירים הכל לדולרים מוכרים את כל הרכוש וקונים נכס בכל מקום בעולם וחיים כמו מלכים. זו הזדמנות של פעם בחיים. בלי חרדים בלי זוללי בננות ובלי זוללי בננות
  • אנטישמי שפל סע לברלין.ואל תחזור!! (ל"ת)
    מני 04/01/2018 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    משה 04/01/2018 15:37
    הגב לתגובה זו
    חוסר אונים מתמשך ...לא מבין על מה מקבלת העלובה הזאת 80000 שח לחודש -לא כדאי היה לקנות עם זה שמיכות לקשישים בחורף ....
  • 11.
    מה אני ראיתי מזמן מתחת ל3 לדעתי קרוב...אף בנק לא יוכל! (ל"ת)
    מה יעזור לידיעה? 04/01/2018 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משה 04/01/2018 15:20
    הגב לתגובה זו
    פלוג פלוץ
  • 9.
    DOD SAM 04/01/2018 15:18
    הגב לתגובה זו
    כח הקניה האמיתי של השקל מול הדולר מעמיד את השער על כ-2 שקלים לדולר, אבל הדולר מונשם מלאכותית עי אינטרסנטים בכדי לשמור על פלח יחיד של תעשיית יצוא הייטק תעשיית ההיטק היום מונה כ-400 אלף עובדים, אשר עבורם בנק ישראל מחזיק את המטבע, אבל במקביל פוגע ב1.5 מליון אחרים שאינם בעסקים מוטי ייצוא ונפגעים מדולר חזק היות והם צורכים מוצרי ייבוא. אם חברת היי טק לא יכולה להיות תחרותית בשערי דולר \שקל ריאלים ולא מלאכותיים, שיתכבדו להתייעל\להוציא היצור לחול\להוריד את משכורות העתק שמשלמים לעובדי היטק באופן לא מידתי או כל דבר אחר אבל לא על חשבון הרוב שנפגע מייבוא בדולר גבוה.
  • אחד שמבין 06/01/2018 01:33
    הגב לתגובה זו
    בלי ייצוא ובעיקר בלי עובדי הייטק שאתה כל כך שונא לא יזרמו דולרים לארץ ואז הדולר יהיה שווה 7 שקלים או 10 שקלים. שלא לדבר על כל המיסים שהמדינה לא תיקבל - הרי עובדי הייטק שלטענתך מקבלים משכורות עתק (מדובר בשוק חופשי גם אתה מוזמן ללמוד ולעבוד ) גם משלמים מיסי עתק - שאתה תצטרך לשלם אם כולם יעזבו
  • 8.
    מתי שהוא תיגמר הספקולציה בשקל/דולר ואז תתחיל הקטסטרופה (ל"ת)
    כלכלן 04/01/2018 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לא להפריע ישנים בצהרים (ל"ת)
    אחד העם 04/01/2018 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    pan 04/01/2018 14:10
    הגב לתגובה זו
    במטבע,,, כבר משער 5, מוכרים ומוכרים ומצד אחד מקבלים ריבית ומצד שני יקנו בחזרה את אותם דולרים בכ-30% פחות ! הם הפכו למיליארדרים, אבל הציבור והפירמות בישראל הפסידו מיליארדים, יש להעלות הריבית מיד ולארגן את המסחר שספקולנטים לא יכלו להשפיע על השער או לבצע פיחות חד מידי פעם או פטנטים חדשים אחרים
  • 5.
    שט 04/01/2018 13:41
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל צריך לתת לכוחות השוק הטבעיים לתת ערך לשער השקל. כל הנסיונות של בנק ישראל לעצור את הצונמי של שער הדולר המידרדר על ידי ספקולציות הם נסיונות חסרי טעם שעולים לנו המון כסף.
  • 4.
    א נעם 04/01/2018 13:28
    הגב לתגובה זו
    אין מנוס משקל חזק !המשק בישראלי מייצר עודפי מט'ח מטורפים .
  • 3.
    הסינים והרוסים קונים זהב בטונות= אובדן אמון בדולר! (ל"ת)
    נחום 04/01/2018 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קרנית ישנה שנת ישרים...אל תפריעו לה.... (ל"ת)
    דולר 04/01/2018 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 04/01/2018 12:53
    הגב לתגובה זו
    אם בבוקר כשבארה"ב ישנים עדיין ובמזרח הרחוק הלכו לישון,לא נותר ,אלא להסיק שהספקולנטיםכנראה מכאן.
  • אלגו 04/01/2018 15:19
    הגב לתגובה זו
    מחשבי האלגו פועלים 24\7 לא חשוב מהיכן
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.