הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין שחק, הלך לעולמו בגיל 68 עקב מחלה קשה
אמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, שכיהן גם כשר התיירות והתחבורה בממשלה ה-28, הלך היום (ד') לעולמו בבית החולים הדסה בירושלים לאחר מאבק במחלה קשה.
שחק, בן ה-68, נולד ב-1944 וגדל בתל-אביב. ב-1962 התגייס לחטיבת הצנחנים ובמלחמת ששת הימים השתתף כמ"פ בחטיבה. ביוני 1968 השתתף בתור מפקד סיירת דוחיפת בפעולה "כראמה" נגד בסיסי אש"ף בירדן, וקיבל את עיטור העוז על תפקודו בפעולה זו. לאחר הפעולה מונה למפקד גדוד 50 של הצנחנים. במסגרת תפקיד זה השתתף באפריל 1973 במבצע "אביב נעורים", ועמד בראש אחד הכוחות שפשטו על מפקדות אש"ף בביירות. גם על פעולה זו זכה בעיטור העוז.
במבצע ליטני ב-1978 פיקד על חטיבת הצנחנים. בהמשך מונה למפקד כוחות צה"ל בביירות ובהרי השוף. הרמטכ"ל דאז, משה לוי, ביקש למנות אותו לראש אמ"ן, אך משה ארנס, שהיה שר הביטחון בחר באהוד ברק. לוי העלה את שחק לדרגת אלוף, ומינה אותו לאלוף פיקוד המרכז באוקטובר 1983. בפברואר 1986 החליף שחק את ברק בתפקיד ראש אמ"ן ונשאר בתפקיד חמש שנים.
בינואר 1995 החליף את אהוד ברק כרמטכ"ל והשתחרר מצה"ל ב-1998. בזירה הפוליטית, ליפקין-שחק כיהן כחבר כנסת ב-1999 מטעם מפלגת המרכז של יצחק מרדכי. הוא כיהן בעבר כשר התחבורה וכשר התיירות. ליפקין-שחק היה גם מבין ראשי יוזמת ז'נבה ב-2003.
עפר שלח (יש עתיד), פקודו של אמנון ליפקין שחק: "אמנון היה מפקדי בחטיבת הצנחנים, והיווה דמות ייחודית בנוף הציבורי בישראל. איש נבון, שקול וישר דרך, שהפליא להוביל אנשים ברגעי משבר וראה נכוחה את הדרך שבה עלינו ללכת כמדינה וכחברה. בפגישותינו לאורך השנים ראיתי אדם מפוכח וקר רוח, שמעטים היטיבו כמוהו: להבין ולעשות", אמר.
- 4.RON 19/12/2012 14:05הגב לתגובה זולידיעת רושם/ת הכתבה, דוחיפת עם "ח"? בושה וכלימה לכם!!!! דוכיפת זה שם של ציפור שהוכרזה כציפור של המדינה, ונכתבת עם "כ"..........צאו ולימדו טרם תכתבו.
- 3.222 19/12/2012 13:34הגב לתגובה זויהי זכרו ברוך ! טוב שבטובים, חבל על דאבדין ולא משתכחין .
- 2.יהיה זכרו ברוך. ברוך דיין אמת. (ל"ת)xxxxx 19/12/2012 13:31הגב לתגובה זו
- 1.גילי 19/12/2012 13:02הגב לתגובה זומשתתף בצערכם שלא עוד צער ושינוח על מישכבו בשלום
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
