אריאל אטיאס: "גם רבין, ברק ואולמרט בנו באיזורי המחלוקת שבי-ם"

כך אמר שר השיכון והבינוי בראיון שערך לגל"צ: "הגינוי הזה לא ברור לי. יש פה בסך הכל תכנון בניה. אנחנו רוצים שיהיה לאנשים קורת גג מתחת לראשים שלהם. אנשים יצאו פה מפרופורציות"
יואב כהן | (4)

"אין פה שום נקמה באבו מאזן. אנחנו לא הממשלה הראשונה שבונה באזורים הללו. גם רבין, ברק ואולמרט בנו שם כמו גם הרבה ראשי ממשלה אחרים", כך אמר היום (ד') בראיון לגל"צ שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס. אטיאס התייחס להחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים במשרד הפנים לאשר תוספת בניה של עוד 1,500 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה שבצפון העיר. בתגובה, המדינות האירופיות החברות במועצת הביטחון של האו"ם: גרמניה, בריטניה, צרפת ופורטוגל, מצויות בהכנות אחרונות לקראת פרסום הודעת גינוי נגד ישראל בנוגע לתוכניות הבנייה. הגינוי הצפוי, שאושר על ידי שני גורמים דיפלומטיים לסוכנות הידיעות אי.פי, מצטרף לדברי דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ויקטוריה נולנד, שציינה אתמול כי "אנו מאוכזבים עמוקות שישראל מתעקשת להמשיך בדפוס זה של התנהגות פרובוקטיבית". אטיאס המשיך ואמר: "בלי קשר, אין שום סיבה שנתחשב באבו מאזן אחרי מה שהוא עשה. ההליכה שלו לאו"ם והיציאה נגד ישראל. הגינוי הזה לא ברור לי. יש פה בסך הכל תכנון בניה. אנחנו רוצים שיהיה לאנשים קורת גג מתחת לראשים שלהם. אנשים יצאו פה מפרופורציות". "ברור שאנחנו לא רוצים שיהיה בגדה המערבית חמאס 2", אמר לאחר שהתבקש להתייחס לתוצאות שההחלטה עלולה להוביל אליהן: "אני בטוח שהממשלה החדשה שתבחר, לא משנה ממי היא תהיה מורכבת, היא תנסה לחדש את המו"מ. אבל, צריך לקחת בחשבון שאי אפשר להכריח את אבו מאזן לשבת עם הממשלה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אזרח שפוי 19/12/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
    שהם שרי מדינה וככאלה צריכים לפעול למען המדינה ולדאוג לכל אזרחיה.הם לא באו מהרי החושך ואינם בובות של אף אחד.נקווה שאטיאס ילמד אתכם לקח.
  • 3.
    רמת שלמה היא שכונה חרדית מאוכלסת ע"י ש"סניקים (ל"ת)
    m2041 19/12/2012 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אי 19/12/2012 10:41
    הגב לתגובה זו
    כולם בנו אבל לא היו כל כך טיפשים כמו ביבי וליברמן שרק יודעים לצעוק ואיך קוראים להם בארהב פרוקוטבים סדרתיים ומספיק לראות את הכותרת בעיתון של ביבי ישראל היום על אישור הבניה כאילו ניצחנו את אירן ורוסיה ביחד והכי עצוב שצמד הטיפשים האלה ישארו איתנו עוד 4 שנים לפחות ודרך אגב תמיד כשבנו בשטחים היינו צריכים את שלום עכשיו שאיני מזדהה איתם כדי שיספרו לנו על זה ולא את ההתרסות של שני הלצנים האלה
  • 1.
    אזרח דפוק 19/12/2012 10:38
    הגב לתגובה זו
    ש"ס מגדלת עוד דור של נתמכים שלא יתפרנסו בכבוד, לא יתרמו למדינה ויהיו טפילים. איך אפשר להתקדם, לתרום, להיות תחרותיים בלי ללמוד לימודים מתקדמים ובמוסדות ש"ס לא לומדים אפילו לימודי ליבה. העיקר לסחוט את המדינה הם יודעים. ואתם יודעים מי אשם? ביב שנותן להם.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".