על 'התסריט הסביר' לשנת 2012 - אז לאן יזרמו עודפי הנזילות?
אנו מסיימים שנה קשה בניהול תיקי השקעות והפסימיות שולטת בשווקים. אולם ראוי בעיתות מורכבות כגון אלו, לזכור למי ניתנה הנבואה וכמה היא מקצוע קשה וכפוי טובה. ערב שנת 2011 התמונה הייתה תמונת ראי והאופטימיות שלטה ברחבי השווקים הגלובליים. רובם המכריע של הפעילים בשווקים בארץ ובעולם הניחו בשלהי שנת 2010 כי שווקי המניות עתידים להניב תשואה שנתית נאה בשנת 2011 וכי האינפלציה תגבר, הריבית במשק המקומי תעלה ושווקי האג"ח הממשלתיים עם דגש על רכיב האג"ח ממשלתי בעל מח"מ ארוך יאכזב. הדולר האמריקני הוספד אף הוא, ורבים וטובים העריכו כי הוא בדרכו מטה לבחון את רמת 3 ש' לדולר. תיקי ההשקעות נבנו בהתאם. לפיכך התבססו על איגרות חוב צמודות מדד, איגרות חוב בריבית משתנה, מניות מקומיות וללא חשיפה לדולר והתוצאות המאכזבות ידועות לכולנו. בבואנו לתכנן את אסטרטגיית ההשקעות לשנת 2012, יש להביא בחשבון את מגבלות התחזיות ולנסות לצייר תרחישים שונים מתרחישי הקונצנזוס, אשר מניחים כי שנת 2012 תתנהל במתכונת דומה לסיומה של שנת 2011. תרחיש חיובי מרכזי יכול להתפתח כתוצאה מהתערבות הבנק המרכזי האירופי בשוק הפתוח באמצעות רכישת איגרות חוב ריבוניות בהיקפים נרחבים, מתן גיבוי פיננסי של הבנק המרכזי האירופי לקרן סיוע אירופית מורחבת או הגדלת כוחה של קרן המטבע לטובת רכישת אג"ח ריבוני. במידה והבנק המרכזי של אירופה יבין כי בלעדי התערבותו הפעילה אין עתיד לגוש האירו, ויכריז כי בכוונתו לבצע הרחבה כמותית בנוסח המוכר לנו מארה"ב, יכולה להתפתח אווירה חיובית בשוקי ההון הגלובליים. שכן הכלכלה בכלל ושוקי הון בפרט מונעים פעמים רבות מפסיכולוגיה וביטחון לא פחות מאשר מנתונים כלכליים. במידה ובמקביל לרכישת איגרות החוב הריבוניות יפעל הבנק המרכזי להפחית את הריבית בגוש האירו, ויעמיד מגוון תוכניות אשראי למערכת הפיננסית האירופית תוך שמירה על תיאום מלא עם בנקים מרכזיים מובילים, הרי שגוש האירו יוכל לשרוד ולהתמודד עם אתגריו, והכלכלה העולמית כולה תתגבר על צמיחה אפסית באירופה. אנו סבורים כי בכוחה של כלכלת ארה"ב להציג סיום שנה כלכלי מוצלח הנשען על תוצאות עסקיות משופרות של תאגידי ארה"ב, וצפי לעונת קניות לחגים חזקה, ובכך לייצר מומנטום חיובי לקראת המחצית הראשונה של שנת 2012. במידה ותוכנית אובמה לעידוד התעסוקה תקרום עור וגידים, והבנק המרכזי של ארה"ב יבצע הרחבה כמותית שלישית הממוקדת בשוק המשכנתאות על מנת "לפתוח את הפקק" בשוק הנדל"ן המקרטע, הרי שהשווקים יגיבו בחיוב. כשמתבוננים אל מעבר לכלכלת אירופה וארה"ב, ניתן לראות כי הקטנת יחס רזרבות בסין ואולי אף הפחתת ריבית בסין על מנת לתמוך בכלכלה המקומית, יכולים להניע שוב את גלגלי הצמיחה במדינה ולתמוך בצמיחה העולמית המקרטעת. עולם של ריביות נמוכות ונזילות אדירה עלול ליצור בעיות כלכליות ארוכות טווח. אולם בהיעדר אלטרנטיבת השקעות ראויה ברמת סיכון נמוכה, עודפי הנזילות יזרמו לשווקי ההון ויוכלו לחזור לתוואי של עליות שערים עד המשבר הבא. תסריט זה אינו התסריט המרכזי לשנת 2012, אבל בהחלט אין מדובר בתסריט הזוי. לפיכך ראוי להביאו בחשבון בהתווית מדיניות השקעה בעולם בו המאניה דיפרסיה שולטים. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 1.אורן 15/12/2011 10:28הגב לתגובה זואם זה משחושבים בקבוצת איילון אז כדאי לא לשים שם את הכסף. שכחתם שעל ניצול וחיים ללא חשבון במשך הרבה שנים משלמים בסוף את החשבון וזה משקורה עכשיו בשוק האירו וגם באמריקה. עכשיו משלמים על הבזבזנות והחיים הטובים של 20 השנים האחרונות. 2008 זה היה רק תמור אזהרה. ועוד לא דיברנו על " האביב הערבי"
- יועץ השקעות 18/12/2011 20:48הגב לתגובה זולצערי,כולם מסתכלים לטווח קצר והתוצאה היא קונים בעליות ומוכרים בירידות. שוק ההון אינו מתאים לפחדנים.... מי שחושש שלא ישקיע אף פעם מלמבד מקמ ואג" ח ממשלתיות קצרות. מי שרוצה להרוויח צריך לזכור דבר מאוד פשוט-לקנות בזול ובהדרגה עד לסכום שהוא מסגול לישון איתו בלילה ולנצל הזדמנויותכל פעם שיש ירידות חדות כי אפשר לרכוש סחורה בזול..זה לא סוד שאי אפשר לחזות את השוק . לא כי אנשי ההשקעות אינם חכמים אלא משום שהם אינם נביאים ואינם יכולים לחזות מהלכים בלתי צפויים. דבר אחד הוא ברור שהמחירים נמוכים -כדדאי לנצל ולהמתין.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
