על 'התסריט הסביר' לשנת 2012 - אז לאן יזרמו עודפי הנזילות?

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מציג את התסריט האופטימי לסוף השנה הכלכלית האזרחית ותחילת זו החדשה
יניב פגוט | (2)

אנו מסיימים שנה קשה בניהול תיקי השקעות והפסימיות שולטת בשווקים. אולם ראוי בעיתות מורכבות כגון אלו, לזכור למי ניתנה הנבואה וכמה היא מקצוע קשה וכפוי טובה. ערב שנת 2011 התמונה הייתה תמונת ראי והאופטימיות שלטה ברחבי השווקים הגלובליים. רובם המכריע של הפעילים בשווקים בארץ ובעולם הניחו בשלהי שנת 2010 כי שווקי המניות עתידים להניב תשואה שנתית נאה בשנת 2011 וכי האינפלציה תגבר, הריבית במשק המקומי תעלה ושווקי האג"ח הממשלתיים עם דגש על רכיב האג"ח ממשלתי בעל מח"מ ארוך יאכזב. הדולר האמריקני הוספד אף הוא, ורבים וטובים העריכו כי הוא בדרכו מטה לבחון את רמת 3 ש' לדולר.

תיקי ההשקעות נבנו בהתאם. לפיכך התבססו על איגרות חוב צמודות מדד, איגרות חוב בריבית משתנה, מניות מקומיות וללא חשיפה לדולר והתוצאות המאכזבות ידועות לכולנו. בבואנו לתכנן את אסטרטגיית ההשקעות לשנת 2012, יש להביא בחשבון את מגבלות התחזיות ולנסות לצייר תרחישים שונים מתרחישי הקונצנזוס, אשר מניחים כי שנת 2012 תתנהל במתכונת דומה לסיומה של שנת 2011.

תרחיש חיובי מרכזי יכול להתפתח כתוצאה מהתערבות הבנק המרכזי האירופי בשוק הפתוח באמצעות רכישת איגרות חוב ריבוניות בהיקפים נרחבים, מתן גיבוי פיננסי של הבנק המרכזי האירופי לקרן סיוע אירופית מורחבת או הגדלת כוחה של קרן המטבע לטובת רכישת אג"ח ריבוני.

במידה והבנק המרכזי של אירופה יבין כי בלעדי התערבותו הפעילה אין עתיד לגוש האירו, ויכריז כי בכוונתו לבצע הרחבה כמותית בנוסח המוכר לנו מארה"ב, יכולה להתפתח אווירה חיובית בשוקי ההון הגלובליים. שכן הכלכלה בכלל ושוקי הון בפרט מונעים פעמים רבות מפסיכולוגיה וביטחון לא פחות מאשר מנתונים כלכליים.

במידה ובמקביל לרכישת איגרות החוב הריבוניות יפעל הבנק המרכזי להפחית את הריבית בגוש האירו, ויעמיד מגוון תוכניות אשראי למערכת הפיננסית האירופית תוך שמירה על תיאום מלא עם בנקים מרכזיים מובילים, הרי שגוש האירו יוכל לשרוד ולהתמודד עם אתגריו, והכלכלה העולמית כולה תתגבר על צמיחה אפסית באירופה.

אנו סבורים כי בכוחה של כלכלת ארה"ב להציג סיום שנה כלכלי מוצלח הנשען על תוצאות עסקיות משופרות של תאגידי ארה"ב, וצפי לעונת קניות לחגים חזקה, ובכך לייצר מומנטום חיובי לקראת המחצית הראשונה של שנת 2012. במידה ותוכנית אובמה לעידוד התעסוקה תקרום עור וגידים, והבנק המרכזי של ארה"ב יבצע הרחבה כמותית שלישית הממוקדת בשוק המשכנתאות על מנת "לפתוח את הפקק" בשוק הנדל"ן המקרטע, הרי שהשווקים יגיבו בחיוב.

כשמתבוננים אל מעבר לכלכלת אירופה וארה"ב, ניתן לראות כי הקטנת יחס רזרבות בסין ואולי אף הפחתת ריבית בסין על מנת לתמוך בכלכלה המקומית, יכולים להניע שוב את גלגלי הצמיחה במדינה ולתמוך בצמיחה העולמית המקרטעת.

עולם של ריביות נמוכות ונזילות אדירה עלול ליצור בעיות כלכליות ארוכות טווח. אולם בהיעדר אלטרנטיבת השקעות ראויה ברמת סיכון נמוכה, עודפי הנזילות יזרמו לשווקי ההון ויוכלו לחזור לתוואי של עליות שערים עד המשבר הבא. תסריט זה אינו התסריט המרכזי לשנת 2012, אבל בהחלט אין מדובר בתסריט הזוי. לפיכך ראוי להביאו בחשבון בהתווית מדיניות השקעה בעולם בו המאניה דיפרסיה שולטים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 15/12/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
    אם זה משחושבים בקבוצת איילון אז כדאי לא לשים שם את הכסף. שכחתם שעל ניצול וחיים ללא חשבון במשך הרבה שנים משלמים בסוף את החשבון וזה משקורה עכשיו בשוק האירו וגם באמריקה. עכשיו משלמים על הבזבזנות והחיים הטובים של 20 השנים האחרונות. 2008 זה היה רק תמור אזהרה. ועוד לא דיברנו על " האביב הערבי"
  • יועץ השקעות 18/12/2011 20:48
    הגב לתגובה זו
    לצערי,כולם מסתכלים לטווח קצר והתוצאה היא קונים בעליות ומוכרים בירידות. שוק ההון אינו מתאים לפחדנים.... מי שחושש שלא ישקיע אף פעם מלמבד מקמ ואג" ח ממשלתיות קצרות. מי שרוצה להרוויח צריך לזכור דבר מאוד פשוט-לקנות בזול ובהדרגה עד לסכום שהוא מסגול לישון איתו בלילה ולנצל הזדמנויותכל פעם שיש ירידות חדות כי אפשר לרכוש סחורה בזול..זה לא סוד שאי אפשר לחזות את השוק . לא כי אנשי ההשקעות אינם חכמים אלא משום שהם אינם נביאים ואינם יכולים לחזות מהלכים בלתי צפויים. דבר אחד הוא ברור שהמחירים נמוכים -כדדאי לנצל ולהמתין.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.