ועדת הכלכלה: הבנקים לא יגבו עמלת פירעון מוקדמת מלווים שפונו מדירותיהם

לפי תיקון חוק הבנקאות שאושר היום בקריאה שניה ושלישית תאסר גביית עמלת פירעון מוקדם בעת מימוש נכס. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד נציגי הבנקים
לירן סהר | (13)

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעתו של ח"כ איתן כבל לתקן את חוק הבנקאות ולאסור על גביית עמלת פירעון מוקדם בעת מימוש נכס בעיקר מימוש דירות שמושכנו. המטרה היא שהבנק לא יגבה עמלת פירעון מוקדם במקרה שבו לווה לא עמד בתשלומי המשכנתה שלו, במקרה וזו דירתו היחידה.

כיום רשאים הבנקים לגבות עמלת פירעון מוקדם במקרה שנתנו הלוואה לרכישת דירת מגורים אם הלקוח מעוניין לפרוע אותה לפני תום תקופת ההחזר. לפי ההצעה, מי שלא הצליח לעמוד בתשלומים ובשל כך מומש הנכס שמשכן לא יצטרך לשלם גם את אותה עמלת פירעון מוקדם, על מנת להקל עליו את הנטל הכלכלי.

החשש הוא כי במקרים שבהם מחיר מימוש הנכס יעלה על מחיר ההלוואה ואז הבנקים יגבו את עמלת הפירעון המוקדם מהמעט שנשאר לאותה משפחה שנזרקה מביתה. כרמל שאמה הכהן, יו"ר הועדה, הציע לקבוע כי במקרה שבו התמורה עולה על סכום החוב יישאר בידי המפונים לפחות חלק מהכסף. לפי הצעתו, אם התמורה מהמכירה תהיה פי 1.3 מהחוב הלווה לא יצטרך לשלם את העמלה. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים שטענו כי היו"ר מבקש לבצע שינוי דרמטי בהצעת החוק. "היינו מוכנים לגלות רגישות ולוותר על משהו לטובת הלווים, אבל זה שינוי מרחיק לכת", אמר מנהל קשרי החוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ'".

"הסיכוי שבסוף יישאר עוד כסף בידיים של הלווה הוא קלוש, אני כבר 20 שנה עוסק בנושא הזה ואני לא זוכר שמישהו נזרק מדירתו ועוד נשאר לו כסף ביד", אמר ח"כ כבל. לחלופין הציע היו"ר שאמה-הכהן לקבוע כי לווה שמפונה מדירתו לא ישלם את עמלת הפירעון המוקדם כל עוד התמורה ממכירת הנכס תהיה נמוכה מ-2.5 מיליון שקלים צמוד למדד. הצעתו זו של היו"ר התקבלה למרות התנגדות הבנקים והחוק אושר כאמור לקריאה שנייה ושלישית.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כל הכבוד יש חכ ששווה כל הכבוד (ל"ת)
    נתן 23/11/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מדוע קולו של שאמה לא נשמע בנושא דלק-נדלן? (ל"ת)
    האם חייב משהו לתשובה 22/11/2011 17:56
    הגב לתגובה זו
  • צדוק 22/11/2011 22:22
    הגב לתגובה זו
    דווקא הוא כן עושה ופעול ישר כוח
  • 5.
    ש " לילה פמפלי" לא יודע שפישר פנה לאטיאס לווסת (ל"ת)
    לא יכול להיות 22/11/2011 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 22/11/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא יכולים לאורך זמן לשלם 60% מההכנסות משכנתא
  • 3.
    פשוט מצחיק 22/11/2011 15:31
    הגב לתגובה זו
    כבר 5 שנים אנשים מחכים לירידה במחירי הנדל" ן בקצב הזה נראה את אותם אנשים כותבים תגובות עוד 5 שנים הנדל" ן ירד ב 40% ב 50% ב 90%
  • זה בשביל שיישאר לך כסף לגרעינים (ל"ת)
    טל 22/11/2011 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא חיי בסרט 22/11/2011 15:18
    הגב לתגובה זו
    אנשים חיים בדירות ממשוכנות ומרגישים שזה שייך להם
  • מישהו אמר סרט? 22/11/2011 21:23
    הגב לתגובה זו
    דירה בלי משכנתא. ובגלל זה אתה גם מייחל לנפילת מחירים של 40%, כאילו שמי שלקח משכנתא גנב ממך משהו. אם לא נולדת להורים טייקונים אז כנראה שאתה כן חי בסרט.
  • מישהו אמר סרט? 22/11/2011 21:23
    הגב לתגובה זו
    דירה בלי משכנתא. ובגלל זה אתה גם מייחל לנפילת מחירים של 40%, כאילו שמי שלקח משכנתא גנב ממך משהו. אם לא נולדת להורים טייקונים אז כנראה שאתה כן חי בסרט.
  • מישהו אמר סרט? 22/11/2011 21:23
    הגב לתגובה זו
    דירה בלי משכנתא. ובגלל זה אתה גם מייחל לנפילת מחירים של 40%, כאילו שמי שלקח משכנתא גנב ממך משהו. אם לא נולדת להורים טייקונים אז כנראה שאתה כן חי בסרט.
  • 1.
    כל הכבוד לח" כ שאמה הכהן-אל תירא ואל תחת. (ל"ת)
    אלי 22/11/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • אל תחת? (ל"ת)
    טל 22/11/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.