פישר: "הצמיחה תהיה איטית בארה"ב ואף שלילית באירופה - ישראל תיפגע"

במסיבת עיתונאים מסביר נגיד בנק ישראל את השפעות המשבר העולמי על המשק הישראלי. "מחירי הדירות מתמתנים ואף יורדים; זה פופוליזם לתת לאנשים את הרושם שאנחנו חיים במשק האמריקני"
לירן סהר | (9)

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, כינס היום (ג') מסיבת עיתונאים לדון במצב המשק העולמי בעקבות ההאטה הכלכלית החריפה באירופה. "אי הוודאות באירופה גבוהה מאוד, זה גורם שלילי לכלכלה העולמית", הסביר פישר. הצמיחה בארה"ב ואירופה תהיה מאוד איטית ואפילו שלילית (2% ו-0.5% בהתאמה). לגבי ישראל, הייצוא ייפגע בגלל החולשה במדינות אירופה. אני רואה רק קרן אור אחת וקטנה - יש לאנשים (המנהיגים בחו"ל) את הזמן להתכונן למצב, זה לא מגיע בהפתעה."

"יצירת גוש אירו צפוני תפגע בישראל"

פישר פורס שני תרחישים לאירופה. "בתרחיש ההירואי, גוש האירו ישרוד עם 17 המדינות כולל יוון. מצב זה ידרוש קבלת החלטות נחושות, בעיקר בנוגע למדינות הבעייתיות. אך גם בנוגע למדינות האחרות באירופה, הן יצטרכולבחון כיצד יממנו את עצמן, את הבנקים שלהן ומדינות נוספות באירופה. התרחיש השני הוא התפוררות גוש האירו. מצב שעשוי להתחיל עם יציאת יוון, ואחריה ידבקו מדינות חלשות נוספת. המדינות הצפון אירופיות ישארו בגוש האירו ויסבלו מייסוף גדול במטבע, מאחר והן סמוכות על יצוא. הצעד ישפיע גם על היכולת שלנו לייצא."

בנוגע למשק הישראלי, הסביר פישר כי תקבולי הממשלה ממיסים ירדו מתחת לציפיות, וכי המיסים העקיפים החלו לרדת. ביחס לשוק הדיור, אמר פישר כי מחירי הדירות החלו להתייצב ואף לרדת. "מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב שנתי של 10%, אבל הנתונים האחרונים אולי יהיו יותר נמוכים מזה."

פישר מגדיר את הצמיחה ב-2011 בשיעור של 4.7% - כמצויינת. אולם צופה כי ב-2012 נראה ירידה בשיעור הצמיחה ל-3.2%. "כשאני אומר באירופה שאני צופה צמיחה של רק 3.2% אומרים לי וואוו, הלוואי והיינו מגיעים לקצב כזה. צומחים לאט אך לא נכנסנו לתקופה של צמיחה שלילית, התרגלנו לשיעורי צמיחה של 4% לא מעט שנים."

"לא צפויה סכנה למערכת הבנקאית"

פישר אינו מוטרד מאזהרות הרווח שפרסמו שלושת הבנקים לאומי, הבינלאומי ודיסקונט. הוא הסביר כי אין מדובר בסכנה ליציבות המערכת הבנקאית וכי הם בכל זאת צפויים להרוויח, "עלינו לנהוג באחריות, צריכים לחזק את איתנות המשק". אולם הצעד שעשוי לפגוע באיתנות המשק לדבריו, הוא פריצת מסגרת התקציב. הגירעון בתקציב צפוי לגדול לכ-3% - לא בעיה גדולה. אבל אם יהיו סיכונים או ציפיות לקושי במימון הגירעון של הממשלה, יהיה צורך עז לקצץ בהוצאות הכספיות או להעלות את שיעור המס.

השווקים לא מאוד נדיבים, ברגע שמרגישים שדברים הולכים לא נכון, שיעורי הריבית מתחילים לעלות. נצטרך להיות מוכנים להגיב להתפתחויות שליליות בדרך הפעלת כלי מדיניות ככל שיידרשו, בזה יש לנו הרבה לקחים, יש לנו את ארגז הכלים שהשתמשנו בו במשבר האחרון. למזלנו הריבית כעת עומדת על 3% ואנחנו יכולים להוריד אותה במידת הצורך."

"הפופוליזם יכול להרוג שווקים"

פישר מתח ביקורת חריפה על הפופוליזם מצדם של כלכלנים, התנהגות שלדבריו יכולה להרוג משקים. "רמת ההכנסה לנפש בישראל היא שני שליש בהשוואה לארצות הברית, בממוצע דברים עולים לנו 33% יותר. זהו פופוליזם לתת לאנשים את הרושם שאנחנו חיים במשק האמריקני, אנחנו חיים במשק יחסית עשיר וצריכים להגדיר את מה שאפשר ולא להגדיל שאיפות. אנשים הרגישו שמה שהם צריכים לקבל לא הגיע להם. אני זוכר את התיאוריה עוד מהתיכון, שבעיות מתפתחות במדינה לא כשהמצב גרוע אלא כשהמצב מתחיל להשתפר."

פישר סירב להגיב לעימות בין שר הביטחון אהוד ברק לבין שר האוצר יובל שטייניץ בנושא הגדלת תקציב הביטחון, אולם סיפק אזהרות חריפות: "אסור לנו להתחיל לחשוב על הגעה לגירעון האמריקני, אף אחד לא ייתן לנו מימון. בכל מדינה הצורך להגן על האזרחים הוא העליון. אם נצטרך להגדיל את ההוצאות הביטחוניות נצטרך לעשות זאת בין היתר באמצעות העלאת מיסים, לא בדרך הקלה של הגדלת הגירעון."

לסיכום, ציין פישר בזהירות כי מצב המשק הישראלי בסופו של דבר טוב. "האינפלציה נמוכה וצפויה להמשיך להיות נמוכה, האבטלה ברמה הכי נמוכה זה 30 שנה, יש לנו יתרות מט"ח גדולות ותגליות גז. אם נשכיל להבין את המצב במשק העולמי והסיכונים הנובעים מכך, ונפעל באופן אחראי כולל האנשים בסקטור הפרטי, נוכל להתמודד בהצלחה עם הסיכונים העומדים לפנינו. לא שלא נהיה מושפעים. אבל נוכל לצאת מהבעיות האלה יחסית בקלות במצב דומה למה שקרה לנו במשבר האחרון."

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דוד 15/11/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
    1.ביוון היו הפגנות מחאות אלימות ומרעישות נפל שילטון- וכאן מחאות,הפגנות,שביתות-ועוד הגרועה ביותר צריך שיקום,בנייה,תעסוקה,חינוך בריאות,{יוון לא כמו בעיות בטחוניות כמו כאן 2.ברק זה לא טוב להרחיב מסגרת אנשים אחרים יתמודדו יקצצו יקטינו שכר גם ביוון אין חינוך חינם לא מזון גם לא דיור חינם 3.אך ישראל בית ביטחון יחיד חוכה שילטון פיקוח מחירים-יותר חשוב ליצר ןלימנוע כל המשוגעים- - להשתמש בישרכרד{לקנות מתוק לשלם זה מר בנק בטוח ישרא יחגגו על גב הרבה אנשים מסכנים וטיפשים = = = ולמע כל משפחה יש כמה מכוניותאם לא נשלם מס איך נוכל לדרוש במפלגת עבודה שכחו איבדו דרכם- - כחה לא בונים מדינה רופאים די בעיות עוד לא הגענו לגז-אין נפט,יש בית חולה עלינו לשקם בכל מחיר
  • 7.
    שורטיסיט 15/11/2011 18:21
    הגב לתגובה זו
    חגיגה,אני אומר קצת מאוחר מידי,הרכבת כבר נסעה מזמן,המפולת זה שאלה של זמן בישראל,שנתיים-שלוש אחוז האבטלה יעלה ויישר קו עם העולם,ואז החגיגה תתחיל!!!
  • 6.
    פופוליזם,אולי,יכול להיות,פחות או יותר-לוליין (ל"ת)
    לולו 15/11/2011 15:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    t 15/11/2011 13:35
    הגב לתגובה זו
    לרוב הדברים שאמר פישר
  • 4.
    קרל מרכס 15/11/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    מה רציתם שמר פישר יצהיר. הוא מייצג מנגנון ממשלתי. הוא נגי הבנק המרכזי. הוא חייב לבחור את מילותיו בחוכמה. יחד עם זאת כשיורד גשם כולם נרטבים. ולכן המכה שתבוא על מדינת ישראל תהיה קשה וכואבת. בדרך למיתון עמוק. הנדל" ן יקרוס, אין השקעות זרים. הצבור הפסיד הרבה כסף בשוק ההון. וגם חברות הנדל" ן בבעיה. המינופים שלקחו הכניסו אותם לסחרור. אין קונים בכל השוק באירופה בארה" ב וגם בשווקים המתעוררים. בארץ צפו לגל של פיטורים בחברות רבות. צר לי רבותיי זה המצב. מה שידבר זה המזומן שיש לכל אחד מי אם חברה ואו אדם פרטי.
  • 3.
    נקווה שהתיאור הוא אמיתי (ל"ת)
    טוב 15/11/2011 13:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המצב לא מעודד כולל הגז הכל לפניי קריסה לברוח (ל"ת)
    הסנדק 15/11/2011 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחרת ולא מהמרת 15/11/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הולך לקרוס
  • ערן 15/11/2011 13:37
    הגב לתגובה זו
    זה לגיטימי לסחור אם יש לך השקעת ערך שעלתה בצורה חדה ביותר ושנוצרת סבירות גבוהה לתיקון, אז למכור בגבוה ולחזור שוב בנמוך יותר. ככה עשיתי פעמיים במנות גדולות ב-3 החודשים האחרונים על השקעות ערך שביצעתי (בנק אוף אמריקה, סיטי, דויטשה בנק, ג' נרל מוטורס, אפל ועוד). סה" כ הרווחתי כ-730 אלף ד הינם כ-23% מהתיק הדולרי שלי (באותה תקופה) מהמהלך, למעט אפל שממנה נפטרתי לחלוטין בשיא (לאחר כ-5 שנים שאני מחזיק בה) שאני חושב שעברה את שיאה, חזרתי לכל ההחזקות בשערים נמוכים משמעותית. אבל באופן כללי אינני סוחר ובטח שלא לטווח קצר, כיוון שזה הימור מוחלט, במיוחד עם מכונות המסחר האוטומטיות והמחשבים שתמיד ינצחו אותך...
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.