פישר: "הצמיחה תהיה איטית בארה"ב ואף שלילית באירופה - ישראל תיפגע"
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, כינס היום (ג') מסיבת עיתונאים לדון במצב המשק העולמי בעקבות ההאטה הכלכלית החריפה באירופה. "אי הוודאות באירופה גבוהה מאוד, זה גורם שלילי לכלכלה העולמית", הסביר פישר. הצמיחה בארה"ב ואירופה תהיה מאוד איטית ואפילו שלילית (2% ו-0.5% בהתאמה). לגבי ישראל, הייצוא ייפגע בגלל החולשה במדינות אירופה. אני רואה רק קרן אור אחת וקטנה - יש לאנשים (המנהיגים בחו"ל) את הזמן להתכונן למצב, זה לא מגיע בהפתעה."
"יצירת גוש אירו צפוני תפגע בישראל"
פישר פורס שני תרחישים לאירופה. "בתרחיש ההירואי, גוש האירו ישרוד עם 17 המדינות כולל יוון. מצב זה ידרוש קבלת החלטות נחושות, בעיקר בנוגע למדינות הבעייתיות. אך גם בנוגע למדינות האחרות באירופה, הן יצטרכולבחון כיצד יממנו את עצמן, את הבנקים שלהן ומדינות נוספות באירופה. התרחיש השני הוא התפוררות גוש האירו. מצב שעשוי להתחיל עם יציאת יוון, ואחריה ידבקו מדינות חלשות נוספת. המדינות הצפון אירופיות ישארו בגוש האירו ויסבלו מייסוף גדול במטבע, מאחר והן סמוכות על יצוא. הצעד ישפיע גם על היכולת שלנו לייצא."
בנוגע למשק הישראלי, הסביר פישר כי תקבולי הממשלה ממיסים ירדו מתחת לציפיות, וכי המיסים העקיפים החלו לרדת. ביחס לשוק הדיור, אמר פישר כי מחירי הדירות החלו להתייצב ואף לרדת. "מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב שנתי של 10%, אבל הנתונים האחרונים אולי יהיו יותר נמוכים מזה."
פישר מגדיר את הצמיחה ב-2011 בשיעור של 4.7% - כמצויינת. אולם צופה כי ב-2012 נראה ירידה בשיעור הצמיחה ל-3.2%. "כשאני אומר באירופה שאני צופה צמיחה של רק 3.2% אומרים לי וואוו, הלוואי והיינו מגיעים לקצב כזה. צומחים לאט אך לא נכנסנו לתקופה של צמיחה שלילית, התרגלנו לשיעורי צמיחה של 4% לא מעט שנים."
"לא צפויה סכנה למערכת הבנקאית"
פישר אינו מוטרד מאזהרות הרווח שפרסמו שלושת הבנקים לאומי, הבינלאומי ודיסקונט. הוא הסביר כי אין מדובר בסכנה ליציבות המערכת הבנקאית וכי הם בכל זאת צפויים להרוויח, "עלינו לנהוג באחריות, צריכים לחזק את איתנות המשק". אולם הצעד שעשוי לפגוע באיתנות המשק לדבריו, הוא פריצת מסגרת התקציב. הגירעון בתקציב צפוי לגדול לכ-3% - לא בעיה גדולה. אבל אם יהיו סיכונים או ציפיות לקושי במימון הגירעון של הממשלה, יהיה צורך עז לקצץ בהוצאות הכספיות או להעלות את שיעור המס.
השווקים לא מאוד נדיבים, ברגע שמרגישים שדברים הולכים לא נכון, שיעורי הריבית מתחילים לעלות. נצטרך להיות מוכנים להגיב להתפתחויות שליליות בדרך הפעלת כלי מדיניות ככל שיידרשו, בזה יש לנו הרבה לקחים, יש לנו את ארגז הכלים שהשתמשנו בו במשבר האחרון. למזלנו הריבית כעת עומדת על 3% ואנחנו יכולים להוריד אותה במידת הצורך."
"הפופוליזם יכול להרוג שווקים"
פישר מתח ביקורת חריפה על הפופוליזם מצדם של כלכלנים, התנהגות שלדבריו יכולה להרוג משקים. "רמת ההכנסה לנפש בישראל היא שני שליש בהשוואה לארצות הברית, בממוצע דברים עולים לנו 33% יותר. זהו פופוליזם לתת לאנשים את הרושם שאנחנו חיים במשק האמריקני, אנחנו חיים במשק יחסית עשיר וצריכים להגדיר את מה שאפשר ולא להגדיל שאיפות. אנשים הרגישו שמה שהם צריכים לקבל לא הגיע להם. אני זוכר את התיאוריה עוד מהתיכון, שבעיות מתפתחות במדינה לא כשהמצב גרוע אלא כשהמצב מתחיל להשתפר."
פישר סירב להגיב לעימות בין שר הביטחון אהוד ברק לבין שר האוצר יובל שטייניץ בנושא הגדלת תקציב הביטחון, אולם סיפק אזהרות חריפות: "אסור לנו להתחיל לחשוב על הגעה לגירעון האמריקני, אף אחד לא ייתן לנו מימון. בכל מדינה הצורך להגן על האזרחים הוא העליון. אם נצטרך להגדיל את ההוצאות הביטחוניות נצטרך לעשות זאת בין היתר באמצעות העלאת מיסים, לא בדרך הקלה של הגדלת הגירעון."
לסיכום, ציין פישר בזהירות כי מצב המשק הישראלי בסופו של דבר טוב. "האינפלציה נמוכה וצפויה להמשיך להיות נמוכה, האבטלה ברמה הכי נמוכה זה 30 שנה, יש לנו יתרות מט"ח גדולות ותגליות גז. אם נשכיל להבין את המצב במשק העולמי והסיכונים הנובעים מכך, ונפעל באופן אחראי כולל האנשים בסקטור הפרטי, נוכל להתמודד בהצלחה עם הסיכונים העומדים לפנינו. לא שלא נהיה מושפעים. אבל נוכל לצאת מהבעיות האלה יחסית בקלות במצב דומה למה שקרה לנו במשבר האחרון."
- 8.דוד 15/11/2011 18:50הגב לתגובה זו1.ביוון היו הפגנות מחאות אלימות ומרעישות נפל שילטון- וכאן מחאות,הפגנות,שביתות-ועוד הגרועה ביותר צריך שיקום,בנייה,תעסוקה,חינוך בריאות,{יוון לא כמו בעיות בטחוניות כמו כאן 2.ברק זה לא טוב להרחיב מסגרת אנשים אחרים יתמודדו יקצצו יקטינו שכר גם ביוון אין חינוך חינם לא מזון גם לא דיור חינם 3.אך ישראל בית ביטחון יחיד חוכה שילטון פיקוח מחירים-יותר חשוב ליצר ןלימנוע כל המשוגעים- - להשתמש בישרכרד{לקנות מתוק לשלם זה מר בנק בטוח ישרא יחגגו על גב הרבה אנשים מסכנים וטיפשים = = = ולמע כל משפחה יש כמה מכוניותאם לא נשלם מס איך נוכל לדרוש במפלגת עבודה שכחו איבדו דרכם- - כחה לא בונים מדינה רופאים די בעיות עוד לא הגענו לגז-אין נפט,יש בית חולה עלינו לשקם בכל מחיר
- 7.שורטיסיט 15/11/2011 18:21הגב לתגובה זוחגיגה,אני אומר קצת מאוחר מידי,הרכבת כבר נסעה מזמן,המפולת זה שאלה של זמן בישראל,שנתיים-שלוש אחוז האבטלה יעלה ויישר קו עם העולם,ואז החגיגה תתחיל!!!
- 6.פופוליזם,אולי,יכול להיות,פחות או יותר-לוליין (ל"ת)לולו 15/11/2011 15:30הגב לתגובה זו
- 5.t 15/11/2011 13:35הגב לתגובה זולרוב הדברים שאמר פישר
- 4.קרל מרכס 15/11/2011 13:28הגב לתגובה זומה רציתם שמר פישר יצהיר. הוא מייצג מנגנון ממשלתי. הוא נגי הבנק המרכזי. הוא חייב לבחור את מילותיו בחוכמה. יחד עם זאת כשיורד גשם כולם נרטבים. ולכן המכה שתבוא על מדינת ישראל תהיה קשה וכואבת. בדרך למיתון עמוק. הנדל" ן יקרוס, אין השקעות זרים. הצבור הפסיד הרבה כסף בשוק ההון. וגם חברות הנדל" ן בבעיה. המינופים שלקחו הכניסו אותם לסחרור. אין קונים בכל השוק באירופה בארה" ב וגם בשווקים המתעוררים. בארץ צפו לגל של פיטורים בחברות רבות. צר לי רבותיי זה המצב. מה שידבר זה המזומן שיש לכל אחד מי אם חברה ואו אדם פרטי.
- 3.נקווה שהתיאור הוא אמיתי (ל"ת)טוב 15/11/2011 13:08הגב לתגובה זו
- 2.המצב לא מעודד כולל הגז הכל לפניי קריסה לברוח (ל"ת)הסנדק 15/11/2011 13:06הגב לתגובה זו
- 1.סוחרת ולא מהמרת 15/11/2011 12:50הגב לתגובה זוהבורסה הולך לקרוס
- ערן 15/11/2011 13:37הגב לתגובה זוזה לגיטימי לסחור אם יש לך השקעת ערך שעלתה בצורה חדה ביותר ושנוצרת סבירות גבוהה לתיקון, אז למכור בגבוה ולחזור שוב בנמוך יותר. ככה עשיתי פעמיים במנות גדולות ב-3 החודשים האחרונים על השקעות ערך שביצעתי (בנק אוף אמריקה, סיטי, דויטשה בנק, ג' נרל מוטורס, אפל ועוד). סה" כ הרווחתי כ-730 אלף ד הינם כ-23% מהתיק הדולרי שלי (באותה תקופה) מהמהלך, למעט אפל שממנה נפטרתי לחלוטין בשיא (לאחר כ-5 שנים שאני מחזיק בה) שאני חושב שעברה את שיאה, חזרתי לכל ההחזקות בשערים נמוכים משמעותית. אבל באופן כללי אינני סוחר ובטח שלא לטווח קצר, כיוון שזה הימור מוחלט, במיוחד עם מכונות המסחר האוטומטיות והמחשבים שתמיד ינצחו אותך...

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
