המידע ה'א-סימטרי' - כיצד יכול המשקיע להתגבר על הבעיה?
אין זה סוד כי המידע בשוק ההון איננו זמין לכולם באותו הזמן ובאותה רמת דיוק. מטבע הדברים, לחברות יש מידע עודף על המשקיעים אשר ניזונים רק מדוחות כספיים והודעות לבורסה. תופעה זו נקראת מידע א-סימטרי.
הבעיה העיקרית בחוסר השוויון ברמת המידע איננה בסחר במידע פנים (כאשר גורמים מקורבים רוכשים או מוכרים מניות לפני ההודעה בפועל של החברה), כי אם בפערים בידע המקצועי. בעיה זו נוסחה בצורה יפה ע"י חתן פרס נובל ג'ורג אקרלוף בשנת 1970 במאמר בשם ""The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism. המאמר מתאר מצב בו מידע א-סימטרי גורם להחלטות השקעה על בסיס בחירה מנוגדת (adverse selection). כאשר ללקוח (או למשקיע) אין את היכולת המקצועית לבחור אם מדובר במוצר טוב (או השקעה טובה), הלקוח נוטה לשלם מחיר ממוצע. כתוצאה מכך, ליצרן אין אינטרס לייצר מוצרים טובים (ויקרים) שכן גם כך מחיר המכירה שואף למחיר ממוצע (אלא אם כן יש להם יכולת להוכיח ליצרן באופן אובייקטיבי את עליונות המוצר שלהם).
לפיכך, הסכנה הינה שהמשק ייצר עוד ועוד מוצרים גרועים עד למצב שהדבר עלול לגרום לקריסה במשק (או בשוק הרלוונטי). אקרלוף משתמש במאמרו באנלוגיה לעולם המכוניות המשומשות (טרום תקופת מכוני הבדיקה). כאשר היית רוכש רכב משומש היית חשוף למקרה של רכב עם בעיות מכניות קשות מבלי לדעת (בסלנג אמריקני זה נקרא לימון lemon). לפיכך מחירי הרכבים יד שנייה "נלחצים" כלפי מטה, ואז אין אינטרס למכור מכונית משומשת במצב מכני תקין.
במסגרת שוק ההון הישראלי, הבעיה עלולה להתרחש כאשר יש פער מידע גדול בין המשקיעים לבעלי החברה. במיוחד כאשר החברה מתמקדת בתחום פעילות שלמשקיעים אין ידע או יכולת לבחון את כדאיות ההשקעה.
דוגמא לכך ניתן היה לראות בשוק ההון הישראלי בשנת 2007, עת כל חברת נדל"ן אשר השקיעה בפרויקטים מעבר לים, הצליחה לגייס כסף רב מהציבור בין אם במניות ובין אם באג"ח. למשקיע הישראלי הממוצע אין את הידע או היכולת לבחון את טיב ההשקעה במזרח אירופה, במזרח הרחוק וכדומה.
לפיכך, על פי מאמרו של אקרלוף, לא פלא שחברות רבות (לא כולן, כמובן) אשר הנפיקו לציבור הון או חוב, מכרו מוצר (קרקע בחו"ל) באיכות נמוכה, בעוד חברות גדולות או ותיקות יותר (דוגמת גזית גלוב) לא מיהרו להגיע לאותם השווקים. כתוצאה מהמשבר של 2008 והשלכותיו, המשקיעים אשר נכוו בהשקעות נדל"ן' חשדניים בימינו כלפי ענף הנדל"ן בישראל, שנסגר ברובו בפני שוק ההון המקומי (למעט החברות המאוד גדולות).
בעקבות זאת, לא מפליא כי אנו רואים תהליכים של הצעות רכש מטעם חברות נדל"ן קטנות יחסית (דוגמת חנן מור). יחד עם זאת, אין זה אומר כי אל למשקיעים להיכנס לענפי השקעות בהם אין להם ידע מקצועי. ישנם מנגנונים ושיטות לבדיקת כדאיות ההשקעה כשאנו נמצאים במצב של מידע א-סימטרי, אך נדון על כך בפעם הבאה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
