המידע ה'א-סימטרי' - כיצד יכול המשקיע להתגבר על הבעיה?
אין זה סוד כי המידע בשוק ההון איננו זמין לכולם באותו הזמן ובאותה רמת דיוק. מטבע הדברים, לחברות יש מידע עודף על המשקיעים אשר ניזונים רק מדוחות כספיים והודעות לבורסה. תופעה זו נקראת מידע א-סימטרי. הבעיה העיקרית בחוסר השוויון ברמת המידע איננה בסחר במידע פנים (כאשר גורמים מקורבים רוכשים או מוכרים מניות לפני ההודעה בפועל של החברה), כי אם בפערים בידע המקצועי. בעיה זו נוסחה בצורה יפה ע"י חתן פרס נובל ג'ורג אקרלוף בשנת 1970 במאמר בשם ""The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism. המאמר מתאר מצב בו מידע א-סימטרי גורם להחלטות השקעה על בסיס בחירה מנוגדת (adverse selection). כאשר ללקוח (או למשקיע) אין את היכולת המקצועית לבחור אם מדובר במוצר טוב (או השקעה טובה), הלקוח נוטה לשלם מחיר ממוצע. כתוצאה מכך, ליצרן אין אינטרס לייצר מוצרים טובים (ויקרים) שכן גם כך מחיר המכירה שואף למחיר ממוצע (אלא אם כן יש להם יכולת להוכיח ליצרן באופן אובייקטיבי את עליונות המוצר שלהם). לפיכך, הסכנה הינה שהמשק ייצר עוד ועוד מוצרים גרועים עד למצב שהדבר עלול לגרום לקריסה במשק (או בשוק הרלוונטי). אקרלוף משתמש במאמרו באנלוגיה לעולם המכוניות המשומשות (טרום תקופת מכוני הבדיקה). כאשר היית רוכש רכב משומש היית חשוף למקרה של רכב עם בעיות מכניות קשות מבלי לדעת (בסלנג אמריקני זה נקרא לימון lemon). לפיכך מחירי הרכבים יד שנייה "נלחצים" כלפי מטה, ואז אין אינטרס למכור מכונית משומשת במצב מכני תקין. במסגרת שוק ההון הישראלי, הבעיה עלולה להתרחש כאשר יש פער מידע גדול בין המשקיעים לבעלי החברה. במיוחד כאשר החברה מתמקדת בתחום פעילות שלמשקיעים אין ידע או יכולת לבחון את כדאיות ההשקעה. דוגמא לכך ניתן היה לראות בשוק ההון הישראלי בשנת 2007, עת כל חברת נדל"ן אשר השקיעה בפרויקטים מעבר לים, הצליחה לגייס כסף רב מהציבור בין אם במניות ובין אם באג"ח. למשקיע הישראלי הממוצע אין את הידע או היכולת לבחון את טיב ההשקעה במזרח אירופה, במזרח הרחוק וכדומה. לפיכך, על פי מאמרו של אקרלוף, לא פלא שחברות רבות (לא כולן, כמובן) אשר הנפיקו לציבור הון או חוב, מכרו מוצר (קרקע בחו"ל) באיכות נמוכה, בעוד חברות גדולות או ותיקות יותר (דוגמת גזית גלוב) לא מיהרו להגיע לאותם השווקים. כתוצאה מהמשבר של 2008 והשלכותיו, המשקיעים אשר נכוו בהשקעות נדל"ן' חשדניים בימינו כלפי ענף הנדל"ן בישראל, שנסגר ברובו בפני שוק ההון המקומי (למעט החברות המאוד גדולות). בעקבות זאת, לא מפליא כי אנו רואים תהליכים של הצעות רכש מטעם חברות נדל"ן קטנות יחסית (דוגמת חנן מור). יחד עם זאת, אין זה אומר כי אל למשקיעים להיכנס לענפי השקעות בהם אין להם ידע מקצועי. ישנם מנגנונים ושיטות לבדיקת כדאיות ההשקעה כשאנו נמצאים במצב של מידע א-סימטרי, אך נדון על כך בפעם הבאה. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"
בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?
היבטים כלכליים: חופש, אפשרויות מימון ואחריות
ההחלטה לא לחסוך לילדים פותחת בפני ההורים עולם של אפשרויות. רבים מהם מטיילים בעולם – יעדים כמו איטליה, תאילנד וניו זילנד הפכו פופולריים בקרב בני הגיל השלישי; נהנים מארוחות במסעדות יוקרה, משתתפים בסדנאות יצירה או רוכשים ציוד לתחביבים כמו צילום וגינון. כדי לממן את אורח החיים הזה, הורים רבים נעזרים בהלוואות לכל מטרה, כולל משכנתא הפוכה – הלוואה ייעודית לגיל השלישי שמאפשרת לקבל סכום כסף כנגד שווי הבית, מבלי למכור אותו, עם החזר שמתבצע לאחר פטירת הלווה על ידי היורשים. בנוסף, ישנן הלוואות בנקאיות רגילות או משכון נכסים אחרים שמאפשרים גמישות כלכלית. עם זאת, תכנון נכון הוא הכרחי. מומחים ממליצים להורים להגדיר תקציב שמבטיח שיהיה להם מספיק כסף גם לעשור האחרון של חייהם, תוך התחשבות בהוצאות בריאות ובאפשרות שיהיה צורך בטיפול סיעודי עתידי.
הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא.
מהפך בתפקיד ההורים
במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.
עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה
בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?". המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו.