בגלל הפיגועים במצרים: השווי של שותפות EMG צנח ב-35% בתוך כשנה

שותפות הגז המצרית אשר התמודדה עם הפסקות חוזרות ונשנות לאספקת הגז לישראל נאמדת נכון לסוף ספטמבר ב-1.9-2.15 מיליארד דולר בלבד, זאת לעומת 2.9-3.3 מיליארד דולר בסוף 2010
תומר קורנפלד | (3)

"המדיניות של אמפל אמריקן היא להשתמש ביתרת רווחיה כדי לממן את הפעילות העסקית שלה וכן כדי לפדות או להחזיר את יתרת החוב הנוכחית של אמפל", כך כותבת היום חברת ההחזקות של יוסי מימן עם פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי.

תשומת לב מיוחדת בדו"חות הכספיים מייחסת החברה לשותפוות הגז הישראלית-מצרית EMG אשר נאלצת להתמודד עם קשיים באספקת הגז לישראל. חברת אמפל המחזיקה ב-12.5% ממניותיה של EMG דיווחה על ירידה של כ-35% בשוויה של EMG מאז סוף 2010.

שוויה של EMG בסוף השנה עמד על 2.9-3.3 מיליארד דולר בסוף השנה וכעת היא מסתכמת ב-1.9-2.15 מיליארד דולר בלבד. נכון להיום, שווי החזקתה של אמפל ב-EMG המיוחס ל-16.8% מהמניות (כולל מוסדיים) עומד על 311 מיליון דולר. חלקה הישיר של אמפל בשותפות עומד על 231.2 מיליון דולר.

את הרבעון השלישי של השנה חתמה אמפל אמריקן עם הכנסות של 165.4 מיליון דולר, זאת לעומת 123.2 מיליון דולר בתקופה המקביל אשתקד. בשורה התחתונה אמפל חתמה את הרבעון עם הפסד של 20.2 מיליון דולר.

ההפסד של החברה כולל הפחתה של 25 מיליון דולר ברבעון השלישי, השפעה חיובית של שינויי מט"ח בהיקף של 9.2 מיליון דולר והפחתת נכסים לא מוחשיים בהיקף של 1.6 מיליון דולר.בחבר מציינים שלולא אותן הפחתות חשבונאיות הייתה מציגה הפסד של 2.9 מיליון דולר.

בסוף הרבעון השלישי לחברת אמפל אמריקן היו 118.9 מיליון דולר במזומן. סך ההתחייבויות של החברה למחזיקי האג"ח נכון לסוף ספטמבר עמד על 260.5 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פול 15/11/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    הגרוע מכל ביחסנו עם מצרים עדיין לפנינו. עיסקת הגז עם ישראל בעיני הציבור המצרי קשורת לשחיתויות של משטר מובארק. אין ביכולת המצרים אפילו לספק את הצרכנים מבית שלא לדבר על ייצוא. וכעת בפירוש לא מוכנים לדבר על ייצוא. הגז המצרי לישראל מת. כל מי שהשקיע ב-EMG שם את כספו על קרן הצבי. יותר קל עבור זל והטאילנדים לדרש את כספם בחזרה מיוסי מימן. יותר סיכויים למרות שגם כאן מאוד קלושים. יוסי צחק כל הדרך אל הבנק על המכירות.
  • 2.
    איפה הראשות לני" ע 15/11/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    חוסר האחריות שבה ילדים חסרי מקצועיות ממליצים על חברות ותחומים שאין להם מושג עבר את הגבול.מישהו צריך לשים לזה סוף!
  • 1.
    אי 15/11/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
    תשימו לב שלאמפל יש רק 12 אחוז והמצרים יודעים שתהיה להם בעיה בינלאומית אם לא יספקו את הגז והם משתדלים עכשיו לפתור את הבעיה עם המחבלים כשעכשיו מחכה להם תביעה בינלאומית בחול כי החברות הבינלאומיות הם לא יוותרו על הכסף
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.