בגלל הפיגועים במצרים: השווי של שותפות EMG צנח ב-35% בתוך כשנה

שותפות הגז המצרית אשר התמודדה עם הפסקות חוזרות ונשנות לאספקת הגז לישראל נאמדת נכון לסוף ספטמבר ב-1.9-2.15 מיליארד דולר בלבד, זאת לעומת 2.9-3.3 מיליארד דולר בסוף 2010
תומר קורנפלד | (3)

"המדיניות של אמפל אמריקן היא להשתמש ביתרת רווחיה כדי לממן את הפעילות העסקית שלה וכן כדי לפדות או להחזיר את יתרת החוב הנוכחית של אמפל", כך כותבת היום חברת ההחזקות של יוסי מימן עם פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי.

תשומת לב מיוחדת בדו"חות הכספיים מייחסת החברה לשותפוות הגז הישראלית-מצרית EMG אשר נאלצת להתמודד עם קשיים באספקת הגז לישראל. חברת אמפל המחזיקה ב-12.5% ממניותיה של EMG דיווחה על ירידה של כ-35% בשוויה של EMG מאז סוף 2010.

שוויה של EMG בסוף השנה עמד על 2.9-3.3 מיליארד דולר בסוף השנה וכעת היא מסתכמת ב-1.9-2.15 מיליארד דולר בלבד. נכון להיום, שווי החזקתה של אמפל ב-EMG המיוחס ל-16.8% מהמניות (כולל מוסדיים) עומד על 311 מיליון דולר. חלקה הישיר של אמפל בשותפות עומד על 231.2 מיליון דולר.

את הרבעון השלישי של השנה חתמה אמפל אמריקן עם הכנסות של 165.4 מיליון דולר, זאת לעומת 123.2 מיליון דולר בתקופה המקביל אשתקד. בשורה התחתונה אמפל חתמה את הרבעון עם הפסד של 20.2 מיליון דולר.

ההפסד של החברה כולל הפחתה של 25 מיליון דולר ברבעון השלישי, השפעה חיובית של שינויי מט"ח בהיקף של 9.2 מיליון דולר והפחתת נכסים לא מוחשיים בהיקף של 1.6 מיליון דולר.בחבר מציינים שלולא אותן הפחתות חשבונאיות הייתה מציגה הפסד של 2.9 מיליון דולר.

בסוף הרבעון השלישי לחברת אמפל אמריקן היו 118.9 מיליון דולר במזומן. סך ההתחייבויות של החברה למחזיקי האג"ח נכון לסוף ספטמבר עמד על 260.5 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פול 15/11/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    הגרוע מכל ביחסנו עם מצרים עדיין לפנינו. עיסקת הגז עם ישראל בעיני הציבור המצרי קשורת לשחיתויות של משטר מובארק. אין ביכולת המצרים אפילו לספק את הצרכנים מבית שלא לדבר על ייצוא. וכעת בפירוש לא מוכנים לדבר על ייצוא. הגז המצרי לישראל מת. כל מי שהשקיע ב-EMG שם את כספו על קרן הצבי. יותר קל עבור זל והטאילנדים לדרש את כספם בחזרה מיוסי מימן. יותר סיכויים למרות שגם כאן מאוד קלושים. יוסי צחק כל הדרך אל הבנק על המכירות.
  • 2.
    איפה הראשות לני" ע 15/11/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    חוסר האחריות שבה ילדים חסרי מקצועיות ממליצים על חברות ותחומים שאין להם מושג עבר את הגבול.מישהו צריך לשים לזה סוף!
  • 1.
    אי 15/11/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
    תשימו לב שלאמפל יש רק 12 אחוז והמצרים יודעים שתהיה להם בעיה בינלאומית אם לא יספקו את הגז והם משתדלים עכשיו לפתור את הבעיה עם המחבלים כשעכשיו מחכה להם תביעה בינלאומית בחול כי החברות הבינלאומיות הם לא יוותרו על הכסף
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.