לא אחת אני עושה שימוש בכלי שנקרא "רצועות בולינגר". לעניות דעתי, זהו אחד הכלים היותר יעילים שמספקת לנו השיטה. היות ולא כולם חשופים לכלי ומכירים אותו, ועל רקע לא מעט בקשות, החלטתי לפרסם סדרת כתבות אודות כלי יעיל זה.

עד לפני שנים מעטות, לא היה מצוי הרבה בכתובים אודות רצועות בולינגר והשימוש בהן. מאז הגה אותן ממציאן, ג'ון בולינגר, הן זכו לשימוש נרחב בתוכנות המידע השונות ובקרב טכנאים מקצועיים. אך למרות זאת, חשיפתן הכללית, הייתה דלה יחסית. דבר זה מפתיע למדי, בהתחשב בעובדה שרצועות בולינגר הן כלי טכני מרכזי בחשיבותו בכל סוג ניתוח ובכל ממד זמן.

אפילו מר בולינגר עצמו, אולי בשל לוח זמנים צפוף, או בשל רצונו להמעיט ממידת חשיבות הכלי, אחרי שעמל עליו קשות והכיר בחשיבותו ובעוצמתו, כתב עליו מספר מועט של מילים. אחרים עשו זאת בשבילו וככל הנראה אני הופך להיות אחד מהם. גם כותבים ידועים אחרים דוגמת ג'ון מרפי, מרטין פרינג, אלכסנדר אלדר ובל נשכח את ג'יי הרסט, מיעטו להזכיר את הרצועות בכתביהם, וההתייחסות כללה ברוב המקרים עמוד אחד או שניים, מהם היה ניתן ללמוד כזית אם בכלל.

מלבד ליקוט ואיסוף אדוק ואובססיבי של חלקיקי מידע הפזורים בספרים שונים, קיים מאמר בודד שנכתב בשלהי 92' בכתב עת כלשהו. כיום, לרווחת כל אוהדי הכלי, קיים ספר מקיף ושלם שנקרא, איך לא "Bollinger on Bollinger bands", בחנויות הספרים המובחרות.

מהן רצועות בולינגר?

רצועות בולינגר הן רצועות הנמתחות מעל ומתחת לממוצע נע פשוט, החובק את פעילות המחירים. למעשה, מדובר בסטיות תקן נעות החובקות את השוק. מבט על הכלי האמור דרך תוכנת בורסהגרף, יגלה שמדובר בשתי סטיות תקן מעל לממוצע הנע ושתי סטיות תקן מתחתיו. מראה זה מעיד שמרבית פעילותו של השוק נכללת בתחומי הרצועות ומקצתו מחוצה להן.

פעילות השוק בקרבת הרצועות או מחוץ להן, היא המעניינת את הטכנאי, שכן ביכולתה להתריע מבעוד מועד על התרחשויות עתידיות. רצועות בולינגר אינן רעיון חדשני או מהפכני, אלא שיכלול שיטות שכבר היו קיימות קודם. ייחודן של הרצועות הוא בכך שלא נוצרו כדי לספק איתותי קנייה או מכירה. הן נועדו כדי לבדוק האם המחירים גבוהים או נמוכים על בסיס יחסי. מצויד במידע ראשוני זה, יכול הטכנאי לאשר או לסתור איתותי פעולה הנשלחים מכיוונם של אינדיקטורים שניבנו במיוחד למטרות אלו.

לידתו של רעיון

את הרעיון לבניית הרצועות, "גנב" בולינגר מטכניקות שימוש בסיסיות בממוצע נע, שהתפתחו במהלך שנות השבעים. באותה תקופה טכניקות אלה היו פופולריות מאוד. הן עשו שימוש בעיקרון המעטפת. עיקרון אשר גרס שימוש בממוצע נע פשוט, עם מתיחת רצועות מעליו ומתחתיו במספר קבוע של אחוזים או נקודות.

אופן הבנייה היה פשוט. השלב הראשון היה בחירת הממוצע הנע (נניח ל-20 יום), לאחר מכן, הכפלת ערכו של הממוצע הנע ביום נתון באחוז מסויים. כלומר, מתיחת מעטפת של 4%, דרשה הכפלת ערכו של הממוצע הנע ב-1.04 וב-0.96 כדי להשיג מעטפת עליונה ותחתונה. הרעיון היה פשוט. המעטפת הייתה אמורה להכיר חלק נכבד מהתנהלות השוק, בעוד פריצה מחוץ למעטפת, מעלה או מטה, הייתה אמורה לאותת על שינוי משמעותי.

עוד על הרצועות והשימוש בהן, בכתבה הבאה.

כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.