הרצועות של ג'ון בולינגר - כתבה ראשונה בסדרה
לא אחת אני עושה שימוש בכלי שנקרא "רצועות בולינגר". לעניות דעתי, זהו אחד הכלים היותר יעילים שמספקת לנו השיטה. היות ולא כולם חשופים לכלי ומכירים אותו, ועל רקע לא מעט בקשות, החלטתי לפרסם סדרת כתבות אודות כלי יעיל זה.
עד לפני שנים מעטות, לא היה מצוי הרבה בכתובים אודות רצועות בולינגר והשימוש בהן. מאז הגה אותן ממציאן, ג'ון בולינגר, הן זכו לשימוש נרחב בתוכנות המידע השונות ובקרב טכנאים מקצועיים. אך למרות זאת, חשיפתן הכללית, הייתה דלה יחסית. דבר זה מפתיע למדי, בהתחשב בעובדה שרצועות בולינגר הן כלי טכני מרכזי בחשיבותו בכל סוג ניתוח ובכל ממד זמן.
אפילו מר בולינגר עצמו, אולי בשל לוח זמנים צפוף, או בשל רצונו להמעיט ממידת חשיבות הכלי, אחרי שעמל עליו קשות והכיר בחשיבותו ובעוצמתו, כתב עליו מספר מועט של מילים. אחרים עשו זאת בשבילו וככל הנראה אני הופך להיות אחד מהם. גם כותבים ידועים אחרים דוגמת ג'ון מרפי, מרטין פרינג, אלכסנדר אלדר ובל נשכח את ג'יי הרסט, מיעטו להזכיר את הרצועות בכתביהם, וההתייחסות כללה ברוב המקרים עמוד אחד או שניים, מהם היה ניתן ללמוד כזית אם בכלל.
מלבד ליקוט ואיסוף אדוק ואובססיבי של חלקיקי מידע הפזורים בספרים שונים, קיים מאמר בודד שנכתב בשלהי 92' בכתב עת כלשהו. כיום, לרווחת כל אוהדי הכלי, קיים ספר מקיף ושלם שנקרא, איך לא "Bollinger on Bollinger bands", בחנויות הספרים המובחרות.
מהן רצועות בולינגר?
רצועות בולינגר הן רצועות הנמתחות מעל ומתחת לממוצע נע פשוט, החובק את פעילות המחירים. למעשה, מדובר בסטיות תקן נעות החובקות את השוק. מבט על הכלי האמור דרך תוכנת בורסהגרף, יגלה שמדובר בשתי סטיות תקן מעל לממוצע הנע ושתי סטיות תקן מתחתיו. מראה זה מעיד שמרבית פעילותו של השוק נכללת בתחומי הרצועות ומקצתו מחוצה להן.
פעילות השוק בקרבת הרצועות או מחוץ להן, היא המעניינת את הטכנאי, שכן ביכולתה להתריע מבעוד מועד על התרחשויות עתידיות. רצועות בולינגר אינן רעיון חדשני או מהפכני, אלא שיכלול שיטות שכבר היו קיימות קודם. ייחודן של הרצועות הוא בכך שלא נוצרו כדי לספק איתותי קנייה או מכירה. הן נועדו כדי לבדוק האם המחירים גבוהים או נמוכים על בסיס יחסי. מצויד במידע ראשוני זה, יכול הטכנאי לאשר או לסתור איתותי פעולה הנשלחים מכיוונם של אינדיקטורים שניבנו במיוחד למטרות אלו.
לידתו של רעיון
את הרעיון לבניית הרצועות, "גנב" בולינגר מטכניקות שימוש בסיסיות בממוצע נע, שהתפתחו במהלך שנות השבעים. באותה תקופה טכניקות אלה היו פופולריות מאוד. הן עשו שימוש בעיקרון המעטפת. עיקרון אשר גרס שימוש בממוצע נע פשוט, עם מתיחת רצועות מעליו ומתחתיו במספר קבוע של אחוזים או נקודות.
אופן הבנייה היה פשוט. השלב הראשון היה בחירת הממוצע הנע (נניח ל-20 יום), לאחר מכן, הכפלת ערכו של הממוצע הנע ביום נתון באחוז מסויים. כלומר, מתיחת מעטפת של 4%, דרשה הכפלת ערכו של הממוצע הנע ב-1.04 וב-0.96 כדי להשיג מעטפת עליונה ותחתונה. הרעיון היה פשוט. המעטפת הייתה אמורה להכיר חלק נכבד מהתנהלות השוק, בעוד פריצה מחוץ למעטפת, מעלה או מטה, הייתה אמורה לאותת על שינוי משמעותי.
עוד על הרצועות והשימוש בהן, בכתבה הבאה.
כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 16.MIB 21/11/2011 13:56הגב לתגובה זואין ספק שאתה מקצוען ואני קורא אותך לא מעט , אבל מתי אתה מחליט להשתמש בכלי X ומתי בכלי Y ???
- 15.האם הרצועות אומרות שהמעוף יגיע ל 590? (ל"ת)רון 17/11/2011 21:18הגב לתגובה זו
- לא ל590 רק ל713 (ל"ת)השאולשאולי 18/11/2011 07:44הגב לתגובה זו
- 14.דיאליהו 17/11/2011 01:18הגב לתגובה זואלה שמחזיקות את הביצים מעל המים ושומרות אותנו מזיוני השכל של הניתוח הטכני שבד" כ מפספס ולא נותן כלום...
- 13.ovad 16/11/2011 19:52הגב לתגובה זוברברים. לא מבינים ניתוח טכני מפסידים ומקללים איל גדול עליכם.
- 12.בא 16/11/2011 18:07הגב לתגובה זומיחזור של חומר אין אף פעם חלקים נוספים על הנושא
- 11.OVAD 16/11/2011 14:22הגב לתגובה זואני משתמש המון ברצועות בולינגר, אבל כשהתנודתיות בשוק גבוה זה לא אפקטיבי, בכל אופן אני ממתין לשיעור הבא, תצליח.
- 10.עוד קשקוש של " טכנאים 16/11/2011 11:39הגב לתגובה זוולכן זה עובד בערך כמו חיזוי בכוכבים. בולינגר מניח שהמחירים מתפלגים נורמלית מסביב לממוצע ארוך טווח וזו הנחה שגויה.
- 9.מתיתיהו 15/11/2011 21:48הגב לתגובה זולפני חצי שנה פרסמת את אותה כתבה בדיוק.
- 8.רראא 15/11/2011 21:32הגב לתגובה זואתה לא פוגע וסגנון הכתיבה שלך עם הסעיפים זה חרטא ברטא אין לך את זה ואתה פשוט מבזבז זמן מקלדת הספר כבר קיים עשר שנים לפחות כמו כן לא נכתב יותר מדי על האינדיקטור הזה מהסיבה הפשוטה שאין יותר מדי מה לכתוב אולי הגיע הזמן שתפסיק לקרוא למי שעוסק בניתוח טכני - טכנאי זה נשמע רע ומי שמתייחס לעצמו כטכנאי - זה גם הביצועים שהוא יפיק
- 7.דניאל 15/11/2011 21:10הגב לתגובה זובאמת כלי מדהים, ולאחרונה התחלתי להשתמש בו רבותהודות לאתר לאומי שבו יש ניתוח טכני של בורסה גרף.
- 6.הכריש 15/11/2011 19:02הגב לתגובה זוהעים יש לך תשובה על מה שקורה בבורסה בזמן האחרון עים דברים כול כך טובים וזה נופל אז מה יש שמניות הגז לא יצא ליטר עולות 400 אחוז ווטאואר רק יורדת אייל טן טשובה
- 5.שאלה לי, סטית תקן של איזה מדגם? (ל"ת)השואל 15/11/2011 18:56הגב לתגובה זו
- 4.אייל ח 15/11/2011 15:12הגב לתגובה זוכל שאר המתניידים והאינדיקטורים הם בסה" כ נגזרת של המחיר ולכן תמיד יישרו קן בסופו של דבר עם המחיר , אולם בגלל שהמחיר הוא הכלי שקובע בסופו של דבר כל האינדיקטורים מאחרים וכולם ומראים על שינוי רק כאשר היה יש שינוי בפועל במחיר כבר קודם. לעניות דעתי , כל האינדיקטורים הללו הומצאו " ככלי עזר" לאנשים על מנת לתת להם מעין הרגשת בטחון בלהשקיע בשוק ההון. סביבם נכתבו אלפי ספרים ונבנו אלפי קורסים , מי שבאמת מרוויח מהתעשייה הזו אלו הם " מוכרי החלומות" , בדיוק כמו בתקופת בהלת " חיפוש הזהב" באמריקה , מי שהרווויח כסף אלו הם שמכרו את הסרבלים , כלי החפירה וכו' ...רבים מהמחפשים הלכו אחר החלום וחזרו בידים ריקות והפקירו את ממונם בידי אותם " מוכרי החלומות"
- 3.זה הכול קישקוש - הכול נובע מתנועת המחירים (ל"ת)דודו 15/11/2011 12:56הגב לתגובה זו
- 2.השואלשאולי 15/11/2011 09:03הגב לתגובה זואומנם בולינגר עדיין לא התחיל להתקבץ, אך הוא אכן נותן לגרף בראש. האם זו התחלה לפניקה אל 713 במעו" ף?
- 1.אילן הראל 15/11/2011 08:43הגב לתגובה זונשמע מעניין אבל באמת קשה להבנה. בכל מקרה נרשמתי לקורס שלך שייפתח ב 27/11 ונקווה ששם אבין יותר. יום מוצלח

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
