דראגי החליט שלא להמתין: ה-ECB הוריד במפתיע את הריבית לרמה של 1.25%

המדדים באירופה והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות. מדובר בהחלטה הראשונה ויוצאת דופן של מריו דראגי, מחליפו של נגיד ה-ECB הפורש, ז'אן קלוד טרישה
סתיו שירייב | (10)

נגיד הבנק המרכזי החדש באירופה, מריו דראגי, החליט שלא לחכות ולראות את המשך דרכן של כלכלות היבשת והאם הן נכנסות למיתון, והודיע על הורדת גובה הריבית בגוש האירו לרמה של 1.25%.

דראגי, מחליפו של נגיד ה-ECB הפורש, פירסם לפני זמן קצר את החלטת הריבית בגוש האירו בו הוא מודיע במפתיע על הורדת ריבית ב-0.25 נקודות לרמה של 1.25% מ-1.5%. צעד זה הפתיע רבים, שכן קונצנזוס הכלכלנים היה כי הריבית תישאר ללא שינוי.

במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית אמר דראגי כי מה שתמך בהחלטה הרעה במדד מנהלי הרכש של הגוש שאותת על סיכוי לגלישה למיתון. עוד הוא צופה האטה בצמיחה או מיתון "קל" לקראת סוף השנה וכן הודיע כי תתכן הורדת תחזיות לצמיחה. בנוגע לתכנית לרכישת האג"ח מסר דראגי כי היא זמנית ומוגבלת.

תגובות האנליסטים

ברוך כהן, מנהל דסק חו"ל ביובנק קרנות נאמנות אמר כי "מדובר בהפתעה מוחלטת. הורדת הריבית באה על רקע נתוני המאקרו החלשים באירופה. בטווח הקצר סביר שניראה עליות. אך, למרות זאת קשה לדעת מה יהיו ההשפעות בטווח הארוך." כהן מוסיף ומציין ש"המשקיעים ממתינים לרמזים נוספים כמו רכישות אג"ח של איטליה וספרד ולאפשרות העתידית של הורדת ריבית נוספת."

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות מסר: "על פי השווקים, העובדה שנגיד הבנק החדש, מריו דרגי, הוא איטלקי היתה אמורה לדחות את החלטת הריבית לפחות בחודש וזאת על מנת להימנע מספקולציות פוליטיות לגבי הנגיד החדש".

"הורדה של רבע אחוז לא הולכת להשפיע על תשואות האג"ח של מדינות הגוש או לגרום לאשראי באירופה לזרום כמו אוזו בטברנה יוונית. המשמעות היא האיתות שיש דם חדש בראשות ה-ECB , מה שיכול להחזיר חלק מאמון המשקיעים במערכת. עם זאת, חסר עוד הרבה אמון כדי להחזיר את השקט לשווקים ומנהיגי ה-G20 שנפגשים בסוף השבוע יצטרכו לעבוד קשה כדי להשיג את האמון הזה", אומר גרינפלד.

זו ההחלטתו הראשונה של מריו דראגי בתפקיד נגיד הבנק האירופי המרכזי. דראגי, כלכלן איטלקי בן 64 שזוכה להערכה מקצועית רבה בקרב עמיתיו בעולם, ירש שלשום (ג') את נשיאות ה-ECB מקודמו בתפקיד, טרישה. החלפה זו חתמה את שמונה שנות כהונתו. תקופה אשר הסתיימה במשבר הזהות הגדול ביותר של גוש האירו.

ביוון סוערות הרוחות וגוברות ההערכות כי ממשלתו של פאפנדראו לא תשרוד לאורך זמן. הצעתו של ראש הממשלה היווני לערוך משאל עם על קבלת חילוץ פיננסי והשארות המדינה בגוש האירו נתקלה בהתנגדות חריפה במפלגתו של זה הראשון בפרט ובאירופה בכלל. גל המחאה כנגד צעדו של פאפנדראו החל בהודעתו של שר האוצר היווני שהביע התנגדות להצעה ובהמשך לכך התפטרו חברי סיעתו וערקו לאופוזיציה. חשוב לציין, כי לאחר התרחשויות אלו, הרוב של פאפנדראו בפרלמנט היווני אינו בטוח. להרחבה

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קסם 03/11/2011 15:31
    הגב לתגובה זו
    אז למה יום מעל שווי ויום אחר מתחת ? למה ?
  • אזרח 03/11/2011 15:51
    הגב לתגובה זו
    קסם לונג על המעוף כפול 3 מה מסובך...זה שאתם כמו גנבים מיומנים הכנסתם מרווח גניבה לא פוטרת אותכם יגנבים בני גנבים !!!!!!!!!
  • שחקן מעוף 03/11/2011 16:06
    ואז נראה אותם מרווח של גנבים עלובי נפש,לילה כלכלי לעסק!!!!!!
  • 1.
    שערוריה מה שקורה בקסם תא 25 פי 3.לא מגיבה-מתה (ל"ת)
    יוסי 03/11/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
  • אבי 03/11/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
    שלום רב, ברצוננו להסב את תשומת ליבכם על כך שקסם מעו" ף לונג פי 3 ( מספר נייר 1111905 ), נכון לנעילה של אתמול נסחר מעל השווי ההוגן בכ- 13% : מצ" ב קישור לאתר של קסם המרחיב ומפרט : www.ksmc.co.il/News.asp במידה ויש לך שאלות נוספות נשמח לעמוד לרשותך. לירן צביה, מנהל דסק מוסדי : 03-7536843 | 054-9001044 | [email protected]
  • מוטי 03/11/2011 15:41
    הנה דרך נוחה טובה וקלה לחשב את המחיר ההגון זיכרו שכשהמדד שווה 1220 גם קסם תהיה שווה 1220 ומכאן קל לחשב את ערכה האמיתי בכל ערך נתון.
  • אלי 03/11/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
    טמבל מי שמוכר במחירים כאלה - התנתקה מהנכס לגמרי...
  • רוני 04/11/2011 14:06
    שמעל השווי ההוגן דווקא מרוויח לא?
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.