רם אבירם: "פאפנדראו נמצא בשלב זה במשבר עמוק ביותר - קץ ממשלתו קרוב"
ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פאפנדראו, בצדק או שלא בצדק, סופג אש מבית ומחוץ במהלך החודשים האחרונים. השיא נרשם השבוע כשהחליט באופן מפתיע להעלות את סוגיית הסיוע האירופי להצבעה של העם היווני כולו. האם יהיה משאל עם? על פי דעתו של רם אבירם, שגריר ישראל לשעבר ביוון, התשובה לשאלה כנראה כבר לא רלוונטית. בשיחה מאתונה אומר אבירם ל-Bizportal כי פאפנדראו חרץ את גורלו בעצם ההחלטה ללכת למשאל.
"העדות לכך שהוא החליט ללכת למשאל עם, ללא ספק מחזקת את העובדה שכוחו אבד לו. לכן הוא חיפש מקור ללגיטימציה. אפשר לומר שראש הממשלה מצוי במשבר עמוק. יותר מזה, אפשר לומר שההתרחשויות ב-48 השעות האחרונות מלמדות כי ההחלטה שלו עלולה לקרב את קיצה של הממשלה בה הוא מכהן."
מול מה נדרש פאפנדראו להתמודד ומה הטעויות שעשה בדרך?
"הוא נאבק בכמה מישורים. ראשית, מול המנהיגות האירופית שהגיעה להסכם, חשבה שהנושא מאחוריה וקיבלה בהפתעה רבה את ההחלטה שלו ללכת למשאל עם. אתמול הזניקו אותו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל לשיחה בשש עיניים ובמטרה להבהיר לו שאין סיכוי שהוא הולך למשאל עם בנוגע לחבילת הסיוע. יחד עם זאת, הם הבינו את המצוקה הפוליטית בה הוא שרוי ואמרו לו שאם הוא רוצה שיעלה למשאל עם את מידת הרצון להישאר בגוש האירו".
"החזית השנייה שמתגלגלת ברגעים אלו, היא המרד בתוך מפלגתו של פאפנדראו. ראינו שהרוב של מפלגת הקואליציה - הפאסוק - כבר פחות מ-150 מתוך 300 חברי פרלמנט. דבר שהופך את השילטון של פאפנדראו לבלתי אפשרי. כמו כן בישיבת העילית של הקבינט על החלטת משאל העם, התברר שהבכירים ביותר הביעו את סימן השאלה. בשעות האחרונות יש דיווחים כי המכה הקריטית ביותר התרחשה הבוקר - שר האוצר היווני הודיע שהוא חושב שזה לא נכון ללכת למשאל עם. לכן אני חושב שנראה החל מהשעות הקרובות ועד מחר התפתחויות מאוד דרמטיות באתונה".
נקבעה הצבעת אי אמון מחר בפרלמנט הייוני, איך אתה מעריך שהיא תסתיים? "אני לא יודע איך היא תסתיים, לכן אני לא חושב שנגיע למשאל עם. אולי יתרחשו דברים אחרים כמו אפשרות שפאפנדראו יוחלף בתוך מפלגתו. כמו כן יש קולות גוברים והולכים שקוראים לממשלת אחדות לאומית. לימים אפשר לומר שהוא ביצע את שגיאתו הגדולה ביותר בכך שלא פנה לממשלת אחדות כמו שנקטה ממשלת ישראל בשנת 1985. הקולות בתוך מפלגתו קוראים לממשלת אחדות וברור שהיא לא תהיה ברשותו".
האם יכול להיות מצב שממשלת פאפנדראו תודח מהשלטון? "ממשלת האופוזיציה מרגישה שהיא יכולה להחליף את הממשלה הנוכחית. על פי החוקה קיימת אפשרות ללכת לבחירות מהירות תוך 20 יום. זו לא אפשרות בריאה, אבל ייתכן שגם זה יקרה. מנהיג האופוזיציה חושב שצריך היה להגיע להסכם אחר עם האיחוד האירופי בעניין חילוצה של יוון מהמשבר אליו נקלעה".
- 1.הברוקר 03/11/2011 17:11הגב לתגובה זוהתנהגות של מפולת מה שקורה בירחו עם כספכם.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
