רם אבירם: "פאפנדראו נמצא בשלב זה במשבר עמוק ביותר - קץ ממשלתו קרוב"
ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פאפנדראו, בצדק או שלא בצדק, סופג אש מבית ומחוץ במהלך החודשים האחרונים. השיא נרשם השבוע כשהחליט באופן מפתיע להעלות את סוגיית הסיוע האירופי להצבעה של העם היווני כולו. האם יהיה משאל עם? על פי דעתו של רם אבירם, שגריר ישראל לשעבר ביוון, התשובה לשאלה כנראה כבר לא רלוונטית. בשיחה מאתונה אומר אבירם ל-Bizportal כי פאפנדראו חרץ את גורלו בעצם ההחלטה ללכת למשאל.
"העדות לכך שהוא החליט ללכת למשאל עם, ללא ספק מחזקת את העובדה שכוחו אבד לו. לכן הוא חיפש מקור ללגיטימציה. אפשר לומר שראש הממשלה מצוי במשבר עמוק. יותר מזה, אפשר לומר שההתרחשויות ב-48 השעות האחרונות מלמדות כי ההחלטה שלו עלולה לקרב את קיצה של הממשלה בה הוא מכהן."
מול מה נדרש פאפנדראו להתמודד ומה הטעויות שעשה בדרך?
"הוא נאבק בכמה מישורים. ראשית, מול המנהיגות האירופית שהגיעה להסכם, חשבה שהנושא מאחוריה וקיבלה בהפתעה רבה את ההחלטה שלו ללכת למשאל עם. אתמול הזניקו אותו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל לשיחה בשש עיניים ובמטרה להבהיר לו שאין סיכוי שהוא הולך למשאל עם בנוגע לחבילת הסיוע. יחד עם זאת, הם הבינו את המצוקה הפוליטית בה הוא שרוי ואמרו לו שאם הוא רוצה שיעלה למשאל עם את מידת הרצון להישאר בגוש האירו".
"החזית השנייה שמתגלגלת ברגעים אלו, היא המרד בתוך מפלגתו של פאפנדראו. ראינו שהרוב של מפלגת הקואליציה - הפאסוק - כבר פחות מ-150 מתוך 300 חברי פרלמנט. דבר שהופך את השילטון של פאפנדראו לבלתי אפשרי. כמו כן בישיבת העילית של הקבינט על החלטת משאל העם, התברר שהבכירים ביותר הביעו את סימן השאלה. בשעות האחרונות יש דיווחים כי המכה הקריטית ביותר התרחשה הבוקר - שר האוצר היווני הודיע שהוא חושב שזה לא נכון ללכת למשאל עם. לכן אני חושב שנראה החל מהשעות הקרובות ועד מחר התפתחויות מאוד דרמטיות באתונה".
נקבעה הצבעת אי אמון מחר בפרלמנט הייוני, איך אתה מעריך שהיא תסתיים? "אני לא יודע איך היא תסתיים, לכן אני לא חושב שנגיע למשאל עם. אולי יתרחשו דברים אחרים כמו אפשרות שפאפנדראו יוחלף בתוך מפלגתו. כמו כן יש קולות גוברים והולכים שקוראים לממשלת אחדות לאומית. לימים אפשר לומר שהוא ביצע את שגיאתו הגדולה ביותר בכך שלא פנה לממשלת אחדות כמו שנקטה ממשלת ישראל בשנת 1985. הקולות בתוך מפלגתו קוראים לממשלת אחדות וברור שהיא לא תהיה ברשותו".
האם יכול להיות מצב שממשלת פאפנדראו תודח מהשלטון? "ממשלת האופוזיציה מרגישה שהיא יכולה להחליף את הממשלה הנוכחית. על פי החוקה קיימת אפשרות ללכת לבחירות מהירות תוך 20 יום. זו לא אפשרות בריאה, אבל ייתכן שגם זה יקרה. מנהיג האופוזיציה חושב שצריך היה להגיע להסכם אחר עם האיחוד האירופי בעניין חילוצה של יוון מהמשבר אליו נקלעה".
- 1.הברוקר 03/11/2011 17:11הגב לתגובה זוהתנהגות של מפולת מה שקורה בירחו עם כספכם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
