החצר האחורית של הממלכה: "עכברושים פלשו לביתי, תושבים פונים לטיפול נפשי"
הכלכלה הבריטית ידעה ימים טובים יותר והראשונים שמשלמים את המחיר הם השכבות החלשות. כדי למנוע את המשך ההתדרדרות הכלכלית, הכריז ראש הממשלה גורדון בראון ב-2010 על תוכנית צנע בהיקף העצום של כ-80 מיליארד ליש"ט בתקציבי הממשלה, הרשויות המקומיות, הרווחה, החינוך והשירותים הציבוריים נותנת את אותותיה ברחבי הממלכה, במיוחד בקרב המעמד הנמוך.
לפי מחקר של האופוזיציה לממשלתו של בראון, מאז פריצת המשבר הכלכלי ב-2008, פרויקטים לשיקום שכונות הוקפאו וכתוצאה מכך עשרות אלפי בעלי בתים בשכונות העניות במדינה כלואים בשכונות חצי נטושות. הקיצוץ בהשקעות מצד הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי הותיר בעלי בתים אומללים רבים בשכונות שאינן ראויות לחיי אדם. לדוגמה, זניחת תוכנית לפיתוחם של מאות בתים בצמוד לאצטדיון ליברפול הותירה בתים רבים המיועדים להריסה עומדים על תילם.
רוס גרובס, אשר מתגוררת בעיר אנפילד ב-30 השנים האחרונות השקיעה עשרות אלפי ליש"ט בשיפוץ ביתה, זאת למרות שבכל הבתים סביבה שורצים עכברושים וריח הפרשותיהם ממלא את האוויר. "אנשים מרגישים שנזנחו על ידי הממשלה, אני ממש מדוכאת, המעטים שממשיכים להתגורר כאן פונים לטיפול נפשי כי הם חרדים לקראת העתיד. עכברושים פלשו לבית שלי, אני לוקחת תרופות נגד דיכאון כי קשה להתעורר כאן כל בוקר ולראות את הזוהמה וההזנחה מסביב."
"להחלטה להפסיק את הסיוע הכספי באופן מיידי הייתה השפעה אקוטית", נכתב בדו"ח. "רבים מאלו שנותרו בשכונות הם זקנים ומקרב אוכלוסיות רגישות ללא אלטרנטיבות מגורים אחרות. הממשלה מתמקדת באופן אובססיבי בצמיחה הכלכלית, אך כלל לא מתייחסת לאזורים שסובלים מכשלי השוק. הממשלה חייבת לעזור לאוכלוסיות הללו ולעשות סדר בהריסות."
- 4.יורם 03/11/2011 14:57הגב לתגובה זולכל המתהדרים בשכ.הארגזים,סלאמס וכוו...הצחקתם אותי.סעו לשכונות העוני הצפופות באנגליה מקומות אחרים בארץ החלום- אמריקה ארופה מדינות ערב המזרח הרחוק אפריקה ודרום אמריקה.
- 3.מה עם מה שקורה בארץ? 03/11/2011 11:19הגב לתגובה זומתי יגיעו הבולדוזרים כבר?
- משכונת הארגזים נשאר רק השם. (ל"ת)אחד 03/11/2011 12:15הגב לתגובה זו
- מה אתה יודע בכלל? 03/11/2011 11:27הגב לתגובה זואלה לא ארגזים אלא בתים פרטיים עם גינות
- 2.בקרוב אצלנו 03/11/2011 11:15הגב לתגובה זוואז גם כאן יקצצו בבשר החי
- 1.עניי עירך קודמים 03/11/2011 11:15הגב לתגובה זוהמצב שם לא יותר טוב, מזכיר את הודו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
