הפעם המהלך יצליח? השקת אופציות על אג"ח ממשלתיות
הפעילים בשוק אגרות החוב במדינת ישראל צפויים לקבל לידיהם החל מ-10 לנובמבר מכשיר פיננסי חדש ויוצא דופן בחשיבותו בכל האמור בניהול הרכיב הסולידי בתיק ההשקעות. במסגרת ניסיונה של הבורסה לניירות ערך להרחיב את שוק הנגזרים, היא משיקה אופציות על אגרות חוב ממשלתיות. האופציות החדשות אמורות לאפשר גיוון לאסטרטגיות השקעה בתחום אגרות החוב. כמו כן, הצעד יאפשר לגדר פוזיציה בשוק אגרות החוב ולהגדיל נזילות וסחירות בשוק האג"ח הממשלתי. האופציות תושקנה על 2 סדרות אג"ח ממשלתיות שקליות: 0120 שמועד פדיונה הוא ינואר 2020 ו-0217 שמועד פדיונה הוא פברואר 2017 (ראה טבלה מספר 1).
טבלה מספר 1 - מאפייני האופציות על ממשלתי שקלי 217 ו- 120
לפני שחולצים את בקבוקי השמפניה על הצטרפות הבורסה לניירות ערך לבורסות המפותחות, ראוי לבחון על קצה המזלג את ניסיון העבר וההווה של הבורסה בהשקה ופיתוח של שוק הנגזרים הסחיר. לאורך השנים האחרונות היו לבורסה לניירות ערך ניסיונות בוסר לא מעטים לשכלל את שוק הנגזרים בכלל ושוק הריביות בפרט, ובכך להביא את מגוון המוצרים הקיימים בו לרמה המקובלת בבורסות משוכללות בעולם ולאפשר למנהלי ההשקעות המקומיים ולמשקיעים הזרים ניהול השקעות מושכל ויעיל.
חשוב לומר, כי בניגוד למשקיעים מקומיים רבים אשר לרוב אינם מורגלים בגידור פיננסי, עבור משקיעים זרים רבים מדובר בתנאי סף בכל האמור לכניסה להשקעה בשווקים זרים. שכן הם מבקשים (ובצדק) תשובה לשאלות, כיצד נכנסים להשקעה פיננסית? וכיצד ובאיזה עלות יוצאים מהשקעה זו? אם ברצוננו למשוך עוד ועוד משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי, הרי אין צל של ספק כי בנייתו ושכלולו של שוק הנגזרים על אגרות החוב חשוב במיוחד.
בסופו של יום בנייה נכונה של שוק נגזרים על אגרות החוב הממשלתיות תביא, בין השאר, לתרומה מאקרו כלכלית חיובית בדמות הוזלת עלויות המימון של המדינה. למרבה האכזבה והצער, ועל אף חשיבות יוצאת הדופן של שכלול שוק הנגזרים, ניתן לומר כי רוב הניסיונות הקודמים של הבורסה בשוק הנגזרים לא "המריאו" (בלשון המעטה). חלקם הגדול התפוגג כלא היה.
די אם נזכיר את הניסיון הכושל להשיק חוזים על ריבית בנק ישראל, הניסיון שלא צלח להשיק חוזים על אגרות החוב ממשלתיות ואפילו את תמונת הסחירות הדלילה בשוק האופציות על מניות אשר החל לפעול בעצלתיים בשנה שעברה, על מנת להבין כי לא די בהשקה של מוצרים פיננסיים חשובים ומשוכללים ככל שיהיו. בשביל לפתח שוק נגזרים פעיל וסחיר, נדרשים צעדים משלימים נוספים. מאכזבת לא פחות היא תמונת הנזילות והסחירות בשוק האופציות על הדולר והאירו.
גידור מטבע לטווחים שונים הוא הכרח עבור מגזרים רבים במשק. מדובר בצורך הן של יצואנים והן של יבואנים, הן של מנהלי השקעות המעוניינים להשקיע בארה"ב ובאירופה ומעוניינים לנטרל חשיפת מט"ח, והן של הציבור הרחב. שוק האופציות על האירו בבורסת תל אביב הוא "פיל לבן" ורמות הפעילות בו מינימליות. למעשה, הדבר האחרון אשר הולם את תחום האופציות על האירו בתל אביב הינו הגדרתו כ"שוק".
תמונת המצב באופציות הסחירות על שער הדולר בשוק המקומי, טובה יותר מאשר תמונת המסחר באופציות על האירו. אולם עדיין מדובר בתמונת מצב הרחוקה מלהיות מלבבת. לשם דוגמא, נאמר כי ניסיון לרכוש "על המסך" אופציית שקל / דולר לשנה במחיר ובכמות הרצויה, היא בבחינת משימה בלתי אפשרית. רובו המוחלט של המסחר באופציות על מטבע החוץ, מתנהל בחדרי העסקאות של הבנקים, הרחק ממסכי המסחר של בורסת תל אביב.
שוק הנגזרים היחידי המתפקד בבורסת תל אביב הוא שוק האופציות על מדד תל אביב 25. אף אחד אפילו לא חולם על פיתוח שוק אופציות על מדד תל אביב 100 כמו שנהוג בבורסות רבות בעולם. אין ויכוח על חשיבות שכלול שוק הנגזרים במדינת ישראל, ואנו נהיה בין הראשונים אשר נברך על שכלולו של שוק הנגזרים המקומי, אולם ברור כי נדרש בדק בית בכל האמור בבניית יסודות יציבים לשוק זה. לא די בגיבוש המוצר ורישומו למסחר, אלא נדרש מנגנון עשיית שוק איכותי, באופן דומה לזה המתבצע בשוק האג"ח הממשלתי השקלי בחלק מן הסדרות.
כמו כן נדרש חינוך שוק שיטתי ולא חד פעמי בכל האמור לחשיבות ואופן השימוש בנגזרים. שימוש במכשיר זה בידיים לא מקצועיות הוא בבחינת לשים נשק מסוכן בידיו של נער. לפיכך הבורסה לניירות ערך חייבת ליזום הכשרות שוטפות של מנהלי השקעות בתחום זה. הבורסה צריכה לשקול בניית מנגנון תמרוץ כספי אטרקטיבי לעושי שוק ואפילו לפרק זמן מוגבל. זאת על מנת להוציא את עגלת הנגזרים מבוץ הדשדוש בו היא שקועה.
בנוסף, ראוי להעזר במומחים לתחום אשר הקימו ושכללו בהצלחה זירות מסחר בנגזרים ברחבי העולם. השילוב שבין הגברת הסחירות באמצעות מנגנון עשיית שוק יעיל לבין שיפור מנגנון הידע בקרב קהל היעד של המשתמשים הפוטנציאליים, יביא לתוצאות טובות הרבה יותר בשכלול שוק הנגזרים, ובהמשך לכך גם לאופציות החדשות על אגרות החוב הממשלתיות אשר יושקו בימים הקרובים, ויהיה להן סיכוי טוב יותר להפוך לחלק אינטגראלי מתיקי ההשקעות המקומיים. הצלחה של הפעילות באופציות על צמד אגרות החוב הממשלתיות, תביא בעתיד להשקת אופציות על סדרות חוב ממשלתיות נוספות, ואולי מי יודע ביום מן הימים יושקו אף אופציות על מדדי התל בונד.
- 5.ג' ושוע 05/11/2011 12:47הגב לתגובה זוהכתבה שלך כבר 3 ימים פה ורק 3 תגובות לעומת צ' רניאק ניתן להסיק שהאופציות לא מעניינות אף אחד..וחבל זהו כלי מדהים
- 4.mikiz 04/11/2011 16:58הגב לתגובה זושלום, חברים! האם קראתם על שיטת ניהול הכסף, לפי נאסים טאלב, מחבר ברבור שחור? 85% מהכסף באפיק הכי סולידי שיש. והשאר באפיקים מאוד ספקולטיביים, במטרה לתפוס ברבור שחור חיובי. אני מחפש איך להשקיע את ה-15%, שהקציתי להשקעה ספקולטיבית. האם תוכלו להמליץ על קרנות גידור, שפועלות בארץ? אשמח להמלצות, ואם יש נסיון אישי מה טוב! אשמח לקבל תגובות גם למייל האישי: [email protected] תודה, - מיקי
- 3.מנהל השקעות 03/11/2011 22:08הגב לתגובה זועלייה במחיר אגח ממשלתי בטווח הקצר-אבח לאפשר שורט ערום ללא אחזקת נכס הבסיס-תגרום למשחקים מסוכנים של קרנות גידור על השוק הישראלי הקטן גם באגח ממשלתי.יש רעב גדול לפערי תשואה על ריביות חסרות הסיכון בארה" ב ואירופה (שירדה עוד יום)המשמעות היא שממשלתי יהנה מביקוש גובר.המפסידים-כרגיל משקי הבית שהריבית שיקבלו תקטן עוד יותר....
- 2.דרזנר 03/11/2011 15:34הגב לתגובה זולפחות תפרט את הארביטראז' ריבית שניתן לעשות
- 1.אייל 03/11/2011 12:08הגב לתגובה זושוק קטן בורסה קטנה , מחזורים דלילים , אין לזה סיכוי להצליח. עוד מכשיר שמועד לכישלון עוד טרם השקתו. הבורסה דווקא צריכה לנקוט בקו שונה והוא, לרכז נירות ערך סחירים וטובים , ולהיפטר מכל אותם נירות ערך לא סחירים שסתם גורמים לדילול מחזורים בשאר נירות הערך הסחירים. עדיפה האיכות על הכמות , אבל פה בישראל יש אין ספור של נירות ערך שרובם הגדול לא סחיר (רבות ממניות היתר , תעודות סל רבות שמונפקות כל שני וחמישי על כל פיפס ושמיפס וכו' ) הגיע הזמן להציב הגבלות על מה להנפיק למסחר ומה לא. עדיף מעט נירות ערך טוסים וסחירים מאשר כמות עצומה של נירות ערך שבהן הסחירות נמוכה.
- משה 03/11/2011 19:20הגב לתגובה זונמוך מאד. גם במניות עליהם יש אופציות המחזור גבוה והספריד נמוך. השאלה פה היא מה הביצה ומה התרנגולת. האם זה שאין שוק זה בגלל חוסר ענין או יש חוסר ענין בגלל שאין שוק? עושי השוק במניות לא עושים את העבודה שלהם. הם היו אמורים לתת נזילות גבוהה, בפועל חלק גדול מהזמן הם לא מצטטים בכלל מחירים וכשהם כן, המרווח גדול מאד. אם היה מרווח של 10 שקל בין קונה למוכר באופציות על המניות ואפילו רק למשך חודש, היה אפשר בקלות לראות מי הביצה ומי התרנגולת. אני מהמר שאם הנזילות היתה גבוהה כן היה ביקוש לאופציות לטובת covered call חוזה סינטטי וכו' .

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
