אצטדיון טדי בי-ם יורחב ל-50 אלף מקומות ב-100 מיליון שקל - צפו בהדמיה

במסגרת הקמת היציע הדרומי יוספו לאצטדיון 10 אלף מקומות ישיבה ובשלב מאוחר יותר יוספו כ-20 אלף נוספים
לירן סהר | (6)

פרויקט הקמת היציע הדרומי באצטדיון טדי, המקודם על-ידי עיריית ירושלים, באמצעות חברת מוריה יצא לדרך. זהו השלב הראשון בהכנת האצטדיון לקראת אירוח משחקי המכביה המתוכננים להתקיים בחודש יולי 2013 ומשחקי יורו 2013 לנבחרות צעירות. בעתיד מתוכננות עבודות הרחבה נוספות, כאשר בשלב הסופי אמור האצטדיון להכיל כ- 50 אלף מקומות.

כיום מונה אצטדיון טדי כ- 21,600 מושבים והיציע החדש יוסיף כ- 10,000 מושבים ולאחר הקמתו יכיל האצטדיון כ- 31,600 אלף מקומות. היקף ההשקעה בפרויקט עומד על כ- 100 מיליון שקלים במימון משותף של הטוטו שמימן 60 מיליון שקלים עיריית ירושלים שמימנה 40 מיליון שקלים.

במסגרת פרויקט ההרחבה יבוצעו עבודות להתאמת רמת האצטדיון לקריטריונים של מגרשים בדרגה 4 על פי הדרוג הבין לאומי של UEFA, דבר שיאפשר אירוח משחקים בליגת האלופות עד השלבים הגבוהים. במסגרת העבודות תשודרג מערכת התאורה באצטדיון, יוחלפו המושבים, יוקמו אולם מסיבות עיתונאים, חדרי עבודה לצוותי תקשורת, חניות לקבוצות ולאורחים וישופרו היציעים הקיימים. כמו כן, יוקם מערך תשתיות רחב שיאפשר קיום אירועי ענק ומופעים באצטדיון, יוקמו חדרים מיוחדים לסדרנים, חניות מותאמות לרכבי חירום והצלה ומנהרת שירות המקשרת בין היציעים. העבודות צפויות להימשך כ- 18 חודשים.

אלכס ויסמן, מנכ"ל חברת מוריה, החברה לפיתוח ירושלים מציין כי "פרויקט זה יעמיד את אצטדיון טדי האהוב ברמה גבוהה ביותר ויאפשר לארח בו משחקים וטורנירים בין לאומיים, דבר שיתרום לציבור הירושלמי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית. כחובב כדורגל מושבע, אני נרגש שפרויקט זה יוצא לדרך ומחכה לראות משחקים של ליגת האלופות בבירת ישראל."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לוזון 26/10/2011 14:05
    הגב לתגובה זו
    מבטון לא עולים למונדיאל...
  • 5.
    מיותר, שיורידו ארנונה. (ל"ת)
    נ.ס. 26/10/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הנה ההוכחה שהשמאל צודק:" האספסוף הולך ומתרבה" . (ל"ת)
    מר" צניק 26/10/2011 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חנה או אלי 26/10/2011 09:42
    הגב לתגובה זו
    גם ימק" א גדול עליה
  • 2.
    מצוין. עכשיו חסר רק שילמדו כאן לשחק כדורגל (ל"ת)
    ניר 26/10/2011 06:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדהים איך רמת הכדורגל בארץ לא מצדיקה אצטדיון (ל"ת)
    ברמה כזו.. שכונההההה 26/10/2011 02:40
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.