שופרסל לעובדים: "נפעל תוך שיח והידברות, המטרה היא להגיע להבנות ע"י דיאלוג"
ערב חג הסוכות בשבוע שעבר דיווחה דסק"ש על עסקה למכירת השליטה בשופרסל לידי קבוצת ברונפמן-פישר-לואי. המהלך של דסק"ש עורר תרעומת מצד ועד עובדי החברה שאתמול הוציא מכתב להנהלה ובו הוא דורש 'רשת ביטחון' לעובדים וגם מענק חתימה, כלומר בונוס.
ריצ'י הנטר, מנהל העסקים הראשי של שופרסל, הוציא היום מכתב תגובה לאותו מכתב שהוציא ראש חטיבת המסחר בהסתדרות בשם ועד העובדים וכך הוא כותב:
"אנו מאשרים קבלת מכתבך שבנדון וכן את המסמך הנושא את הכותרת "הודעת שביתה או השבתה" שנשלח על ידך אף הוא אתמול, ומצטערים על תוכנם."
"כידוע לך היטב, בין הנהלת שופרסל לעובדים קיימים יחסי עבודה מצוינים, ארוכי שנים, על בסיס הידברות ושיתוף פעולה מלא עם נציגות העובדים. כמו כן, קיימים הסכמים קיבוציים אשר מבטיחים את רווחת העובדים וביטחונם התעסוקתי. כל זאת מתוך הערכה ואמון הדדי שנבנו ונרקמו במהלך השנים.
כפי שכתבה, ביום 14.10.11, יו"ר וועד העובדים של שופרסל, הגברת אריאלה סיסו ליו"ר קבוצת IDB, מר נוחי דנקנר: "אתה (מר נוחי דנקנר) הוכחת מנהיגות ונדיבות שתי תכונות נדירות אצל אנשי עסקים במעמדך, ואנחנו, עובדי שופרסל, בהחלט רואים עצמינו ברי מזל על כך שאתה הוא הבעלים של שופרסל...", וסיכמה בדברים הבאים: "ציונות אמיתית בשנת 2011 היא, בין השאר, דאגה לפרנסה בטוחה עבור אלפי עובדים ואתך, נוחי, אנחנו בטוחים".
"כפי שעולה ממכתבה של הגברת אריאלה סיסו והיא אף תוכל להעיד על כך ממקור ראשון, במהלך שמונה השנים האחרונות, מאז הועברה השליטה בשופרסל לקבוצת IDB ומשנת 2007, לאחר הצטרפותה של קבוצת ברונפמן פישר לבעלי השליטה, כמעט והוכפל מספר העובדים בשופרסל, והחברה הפכה להיות אחד המעסיקים הגדולים במשק. במהלך כל אותן השנים נחתמו הסכמי עבודה אשר העניקו לעובדים תנאי שכר ראויים, הבטיחו את רווחתם, ושיפרו באופן ניכר את סביבת העבודה שלהם. יתר על כן, מדי שנה מחלקת שופרסל לעובדיה 6% מהרווח התפעולי ועל פי ההסכם הקיבוצי האחרון שנחתם, עובדי שופרסל נהנים, בין השאר, גם מביטוח בריאות."
"בכל מהלך ארגוני שנעשה בשנים האחרונות דאגה הנהלת שופרסל, יחד עם יו"ר וועד העובדים, הגברת אריאלה סיסו, ונציגות העובדים, לקלוט את כל העובדים המצטרפים להסכמי העבודה הקיימים. לבעלי השליטה, היה חשוב שכל מהלך שנעשה, יבטיח את זכויות העובדים וישמור על מקום עבודתם. כך היה בקליטת למעלה מ- 2,000 עובדי קלאבמרקט, וגם עם עובדי "אלף". הבעלים הם אלה שהכריעו על קליטתם כעובדי שופרסל בתנאי ההסכמים הקיימים, והם אלה שדאגו להבהיר לכל העוסקים במלאכה את החשיבות בקליטת למעלה מ- 1,200 עובדי "הסדרנות העצמית", שמרביתם היו עד לאותה עת עובדי ספקים ונקלטו להיות עובדי שופרסל בתנאי ההסכם הקיבוצי."
"גם הפעם אנו נפעל כדין ועל פי המסורת רבת השנים בין שופרסל, ההסתדרות ונציגות העובדים - בדרך של שיח והידברות. יושב ראש הדירקטוריון מר רפי ביסקר ונשיא ומנכ"ל החברה מר אפי רוזנהוייז, חוזרים לארץ סמוך לאחר חופשת סוכות. אנו מציעים לקיים פגישה עם חזרתם מיד לאחר החג, בראשית השבוע הבא, במטרה להגיע להבנות, כמקובל אצלנו, באמצעות דיאלוג תוך כדי שמירה על המשך יחסי עבודה טובים ותקינים."
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
