מידרוג מפרגנת לבראק קפיטל: "גידול מתמשך בהיקף ההון העצמי כתוצאה מרכישת נכסים והזרמות הון"
חברת הדירוג מידרוג הודיעה היום על אישור מחדש של דירוג A3 לסדרת האג"ח שבמחזור של חברת בראק קפיטל עם אופק יציב. כמו כן מאשרת מידרוג דירוג זהה לגיוס אג"ח בהיקף של עד 105 מיליון שקל באמצעות הרחבת הסדרה הקיימת. תמורת הגיוס תשמש את החברה בפעילותה השוטפת.
במהלך החודשים האחרונים השלימה החברה סדרה של עסקאות משמעותיות, אשר כללה מכירת 80% מפורטפוליו נכסים מניבים שהוחזק בבעלותה המלאה - בהיקף של כ- 71 אלף מ"ר שטחי מסחר ומשרדים וכ- 330 יח"ד, לצד רכישת מרכזים מסחריים בהיקף של כ- 230 אלף מ"ר וכ- 2,600 יח"ד. מהלכים אלו הביאו לגידול בהיקף פעילות החברה וכן הביאו להשבחת תיק הנכסים.
במידרוג סבורים כי יש לבחון לאורך זמן את מידת ההצלחה של החברה בהטמעת הפעילויות החדשות ובהסתגלות להיקף הפעילות שגדל באופן משמעותי. "הזמן המועט שחלף ממועד השלמת העסקאות מביא לכך שהנתונים בדוחות הכספיים אינם מגלמים הנבה שנתית מלאה של הנכסים שנרכשו ועל כן אינם משקפים את רמות התזרים וכיסוי החוב המייצגים לפעילותה הנוכחית של החברה". במידרוג מעריכים כי במהלך הרבעונים הבאים צפוי לחול שיפור הדרגתי ביחסים אלו, ובין היתר, בהיקף תזרים ה- FFO השנתי המאוחד, אשר עומד, להערכתם, על כ- 18 מיליון אירו, וביחס כיסוי חוב פיננסי ל- FFO העומד על כ- 20-25.
עוד עולה מדברי מידרוג כי על אף הרכישות הרבות שביצעה החברה, אשר מומנו בחלקן הגדול בחוב, שומרת החברה על יחסי איתנות טובים. "השמירה על יחסי האיתנות הטובים הינה פועל יוצא של גידול מהיר בהיקף ההון העצמי וזכויות המיעוט אשר לאחר עסקת לייפציג עומד על כ- 247 מיליון אירו לעומת כ- 167 מיליון אירו נכון לסוף שנת 2010.
הגורמים העיקריים שהביאו לגידול החד בהיקף ההון העצמי וזכויות המיעוט הינם הזרמות הון שבוצעו על ידי שותפים בעסקאות האחרונות של החברה (בעלי זכויות מיעוט) בהיקף של כ- 50 מיליון אירו וכן רווח ממוניטין שלילי ע"ס כ- 27 מיליון אירו בגין רכישת פורטפוליו MATRIX - המדגיש את הנגישות הטובה של החברה לעסקאות Off Market. על אף שעיקר פעילות החברה הינה בתחום הנדל"ן המניב, מהווה הקרקע בדיסלדורף, שערכה בספרים עומד על כ- 121 מיליון אירו, רכיב מהותי בפעילות ובשווי, זאת על אף שממועד דוח הדירוג הראשוני ירד חלק החברה בהשקעה בקרקע בהון המיוחס לבעלי המניות באופן ממשי (מחצי לשליש). לפי מידרוג, מצב זה שבו נכס בודד, עליו מקדמת החברה פרויקט יזמי, מהווה רכיב כה משמעותי בשווי הכולל מגלם, להערכתם, רמת סיכון אשר הינה גבוהה מזו הנגזרת מיחסי האיתנות הנוכחיים של החברה.
לסיכום, לאורך זמן מצפה מידרוג כי הגורם העיקרי אשר יביא לגידול בהון החברה יהיה רווחים מפעילות שוטפת ולא גורמים בעלי מאפיינים חד פעמיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
