אנחת רווחה מיבשת אירופה: מס הרכוש ביוון אושר; 74% מהאזרחים מתנגדים למהלך

אנגלה מרקל: "אני בטוחה שגרמניה תמשיך לתמוך ביוון, ברצוני שיוון תישאר באיחוד"; פאפאנדראו: "אני מוכן להנהיג את יוון ליציבות כלכלית"
דניאל פליישר | (10)

היום (ג') זכה ג'ורג' פאפאנדראו בהצבעה הפרלמנטרית לאישור הטלת מס הרכוש, זאת במטרה להשיג את היעדים שהוצבו ליוון במסגרת ההתחמקות ממצב של חדלות פירעון במדינה. מפלגתו של פאפאנדראו זכתה בהצבעה באתונה ברוב קולות של 155 מול 142 לאחר ששר האוצר היווני, אוונגלוס וניזלוס, אמר כי העם היווני עומד בפני מפולת כלכלית במידה ולא ימצא פתרון להפרש בתקציב החורג מדרישות תוכנית החילוץ היות וזה "מציב תשלום של 8 מיליארד אירו בסיכון רב". מס הרכוש הינו סעיף אחד בלבד מתוך חבילה שלמה של קיצוצים שהוכרזו בתחילת החודש לאור טענות הבכירים בקרן המניטרית העולמית כי יוון לא עומדת בתוואי חבילת החילוץ כאשר הגירעון של ממשלת יוון גדל ל-18.9 מיליארד דולר, 800 מיליון יותר מיעד הגירעון. לפי בלומברג, סקר שנערך בקרב למעלה מ-1000 אזרחים הציג נתון מדאיג כאשר למעלה מ-74% התנגדו להטלת מס הרכוש ו-59% לא מאמינים שפאפאנדראו יצליח למנוע את חדלות פירעונה של יוון. בתוך כך, פאפאנדראו סעד היום, בזמן ההצבעה על מס הרכוש, עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בברלין כאשר הם דנים בתמיכה שתספק גרמניה ליוון ובכוונותיה של גרמניה באשר לעתידה של יוון באיחוד האירופי.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חזי 28/09/2011 14:36
    הגב לתגובה זו
    כמו אצלנו גם שם הכלכלה השחורה חוגגת ואף אחד לא משלם מיסים, רוצים שהאזרח הגרמני ישלם במקומם. אצלנו רשות המיסים לא עושה את העבודה ולא גובה מס אמת כי הם מ פ ח ד י ם. ה" מזל" שלנו הוא שהמעמד הבינוני שלא יכול להתחמק משלם מיסים ו ה ר ב ה, ולכן אנחנו עדיין לא קורסים.
  • 8.
    בטח שיתנגדו הבטלנים (ל"ת)
    אבירם 28/09/2011 01:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    למכבסת 27/09/2011 23:06
    הגב לתגובה זו
    וספרד.
  • 6.
    שלום 27/09/2011 23:03
    הגב לתגובה זו
    הם כנראה הבינו לאן הם נגררים. אחרי אירופה הסתומים.
  • 5.
    מכבסת מילים 27/09/2011 22:53
    הגב לתגובה זו
    תהייה חדלת פרעון....ארדואן מבטל! יון " הוא דפאק איז יון?"
  • 4.
    לעוזי-3 זה נראה שהם התעוררו עכשיו. חג שמח (ל"ת)
    חגית 27/09/2011 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עוזי 27/09/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
    חכו מחר שאמריקה תפתח את העיניים.ויום שישי נתוני התעסוקה. חברים תתעוררו !!! שנה טובה לכולם.
  • 2.
    חיים 27/09/2011 22:38
    הגב לתגובה זו
    ואם יאשרו להם ויקבלו, מה יהיה לאחר מכן ? הכל יתנהל כשורה ? ומה עם פורטוגל וספרד ? מישהו יכול לענות לי ?
  • ידע הגון 28/09/2011 20:05
    הגב לתגובה זו
    הקפיטליזם החזירי הירגיל אותינו לחשוב שאים המיליארדיםשלו יפגעו, העולם יפסיק להיתקיים ,טעות .העולם ימשיך להיתקיים,והשמש תמשיך לזרוח ולשקוע באותם מקומות,גם ללא בורסה.
  • 1.
    מלחמת אזרחים בפתח. (ל"ת)
    שרון 27/09/2011 22:09
    הגב לתגובה זו
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.