העם חוזר לרחובות: "רצינו טיפול שורש, קיבלנו שיננית; דורשים פתרונות תוך חודש"

לאחר שאמש הציג פרופ' עמנואל טכטנברג את מסקנות הוועדה לבחינת יוקר המחייה בישראל, מנהיגי מחאת האוהלים מגיבים על מסקנותיה במסיבת עיתונאים ויציגו שוב את דו"חות היועצים מטעמם פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה.

"כבר כמעט 3 חודשים אנחנו דורשים צדק חברתי, מדובר על שינוי כולל ומקיף של המדיניות הדורסנית והאכזרית שהובילה אותנו למשבר. אנחנו מציגים היום תפיסה חברתית אחרת הדואגת לכלל האוכלוסיה, אתמול קיבלנו את תשובת הממשלה למחאה שלנו, התשובה הייתה עלבון צורב, מה קיבלו אזרחי ישראל? בחינה מחודשת של שוק הגז לבישול? מעונות יום? הוועדה הסתלבטה עלינו", אמרה, דפני ליף, מחלוצות המאבק, בראשית דבריה.

"זרקו כמה סוכריות למעמד הביניים; ממשיכים בהפרד ומשול" "לא היה בהמלצות דבר וחצי דבר שפנה לאמהות החד הוריות, לחולים, לזקנים, לחסרי הדיור. זרקו כמה סוכריות למעמד הביניים, אך הוא הולך ונעלם. הוועדה קיבלה מנדט מוגבל ועלוב. מה זה גמישות ניהולית? ביקשנו טיפול שורש וקיבלנו שיננית. אנחנו לא מסתכלים אחורה, היה שם עוול, אי צדק ועושק, אנחנו לא מוכנים לחזור לשם. אנחנו מסתכלים קדימה, קיץ 2011 נגמר אך אנחנו נמשיך להיאבק. העם אם מישהו שכח דורש צדק חברתי והוא לא יפסיד לדרוש. אנחנו דורשים תקציב חברתי חדש, שקוף שלוקח בחשבון קודם כל את האזרח. כשהחלש נחלש כולנו נחלשים, השיטה היא של הפרד ומשול, אך האמת היא בדיוק להיפך- איפה חוק ההסדרים וההמלצות האלה? גם הוא לא היה שם? איפה חוק הוד"לים? הוא לא בוטל כפי שביקשנו. איפה הבריאות? 3 מיליון אזרחים לא יכולים להרשות לעצמם תרופות, אתם באמת חושבים שנקבל את הספין של קיצוץ תקציב הביטחון שיפגע בכיפת ברזל ובבטחון המדינה."

"אדוני ראש הממשלה, נתנו לך 50 יום, אנחנו נותנים לך עד אחרי החגים, חודש שלם לתת פתרונות. ביום הכיפורים עלייך ועל ממשלתך לעשות חשבון נפש. בסוכות נקים סוכות מחאה בבירה. ב-29 באוקטובר, עת כינוסה של הכנסת, נצא לרחובות. השנה ניקח את המדינה הזאת בחזרה לידיים שלנו."

"נוצר אתוס חדש" יוסי יונה, מצוות יונה ספיבק, אמר: "אנחנו פועלים בהשראתם של הצעירות והצעירים אשר העירו את הציבור מהתרדמת הדוגמטית. לפני פרוץ המחאה רוב הציבור היה מתוסכל ומיואש, הוא קיבל את הדין של מלחמת הישרדות אכזרית, ראה כיצד מעמד הביניים הולך וקורס, ואמר כל אחד לגורלו. המחאה שינתה זאת מהיסוד. מול עינינו נוצר אתוס חדש החוצה מחנות אידאולוגיים, הציבור רוצה מדינת רווחה צודקת. יש להדגיש שלא מדובר על גורמי טבע אלא על מדיניות הממשלה אשר התנערה מהתנהלותה לטובת החברה, היא נמנעה מלאכוף על כוחות השוק רגולציה משמעותית.

יונה מוסיף: "עקבנו בחשש על המלצות ועדת טרכטנברג, הן מזהות את מקורות תחלואות הממשלה- המדיניות הניאו ליברלית גלשה מעבר לרצוי, אך היא בסופו של דבר גילתה אוזלת יד ורושמת כישלון מהדהד. נדרש אומץ ציבורי כדי להתנהל מקלישאות ולהודות כי השוק לא יתקן את עצמו. את מאבק חוסר הדיור לא ניתן לנהל בהפרטת משאבי הקרקע, את המאבק על כבודו של האדם העובד לא ניתן לנהל על ידי פגיעה במקום עבודתו. יש לדחות בשתי ידיים את המודל הניאו ליברלי, אנחנו קוראים להקפאה של כל תהליכי ההפרטה של משאבי הציבור ונכסיו וכן של השירותים שמספקת המדינה. אנחנו קוראים לשיקומו של המגזר הציבורי שהפך לגוף מצומק ומדולדל איברים."

"יש לבטל את התקציב הדו שנתי, קוראים לפתיחת תקציב 2012, יש לבטל את חוק ההסדרים המבטל יוזמות חוק. אם המגבלות לא יוסרו לא ניתן יהיה לעשות היסטוריה. הציבור דורש אמנה חברתית, המחייבת את שיקומה של רשת ביטחון סוציאלי לכולם. העם רוצה מדינת רווחה ולא חוזה עסקי בין המדינה לתושביה, אלה זכויות מוקנות, הן אינן מותנו במעמד הפרט והמאמץ שלו."

"נרדמו בשמירה" פרופ' אביה ספיבק אמר: "אנחנו מכירים מה קורה לתוכנית ב-5 שנים, אנחנו רוצים את התשובה כעת. אם התקציב כ-270 מיליארד שקל ומוציאים 4 מיליארד שקל, הרי צריך לקחת את הסכום ממקום אחר, הם באים על חשבון משהו אחר בתקציב. במקום להגדיל את התקציב. בדיבורים אפשר לתקן, במעשים עושים בדיוק אחרת. בדיור המלל הוא יוצא מהכלל, אך אחר כך כשמסתכלים על מה שכתוב - שום דבר. הריכוזיות שעכשיו כל כך שמחים להלחם בה, מי עשה אותה? מישהו נרדם בשמירה. כמה זמן צריך לקחת לעשות רכבת תחתית? ממשלה נורמאלית הייתה מסיימת זאת מזמן. העלות של הטלפונים הסלולאריים, זהו אחד המיסים שאנחנו משלמים. כשל נוסף הוא אי הכללת אוכלוסיות שלמות, מה זה קרה מעצמו? זה לא מדיניות ממשלתית? יש מיתוס לגבי הצמיחה, הייתה לנו אחלה של צמיחה, בצמיחה של תוצר למועסק אנחנו מפגרים לעומת המערב, אך לא מספרים לכם על זה."

לסיום ספיבק אמר: "האנשים מערבבים את המושגים, להגדיל את ההוצאות כשהדבר ממומן על ידי מיסים לא יוצר שום נזק, גרמניה יש לה תקציב מאוד גדול ביחס לתוצר והיא מאוד משגשגת, יוון היא בעלת תקציב מאוד קטן והיא קורסת."