על מה מעידים מחזורי המסחר במניות בתקופת המשבר?
שבוע המסחר המקוצר בבורסה בת"א יחתום את חודש ספטמבר - חודש שחור נוסף בבורסה בת"א. מתחילת ספטמבר ירד מדד ת"א 25 בכ-6% ובכך השלים ירידה של כ-20% מתחילת 2011. מדד ת"א 100 נחלש גם הוא בכ-6% והשלים נפילה של כ-22% מתחילת השנה. מדד הבנקים נפל מתחילת ספטמבר בכ-10% ובכך השלים צניחה של כ-30% מתחילת השנה.
הסיבות לירידות השערים החדות הפוקדות השבוע את בורסות העולם בכלל ואת הבורסה בת"א בפרט הינן:
- חשש המשקיעים מפני מיתון חוזר בארה"ב, על רקע החולשה הגדולה בענף הנדל"ן ובשוק העבודה האמריקני. הנגיד האמריקני ברננקי הודיע על "תוכנית הטויסט" בהיקף של 400 מיליארד דולר, במסגרתה ימכור אג"ח קצרות של ארה"ב ובמקביל ירכוש אג"ח ארוכות לתקופה של 6-30 שנה של ארה"ב.
מטרת התוכנית היא יישור עקום תשואות האג"חים של ממשלת ארה"ב, וכך להביא להוזלת רמות הריבית עבור הלוואות לעסקים קטנים, בינוניים ומשכנתאות. השוק התאכזב מהתוכנית של יו"ר הפד, כיוון שקיווה שזה יכריז על תכנית הקלה כמותית חדשה (QE3). בהמשך לכך, מצב הרוח של המשקיעים נותר עגום כאשר סוכנות הדירוג העולמית מודיס חתכה דירוג לענקי הבנקאות בארה"ב: בנק אוף אמריקה, וולס פארגו וסיטי בנק.
- המשך משבר החובות באירופה: מנהיגי האיחוד האירופי עדיין מתלבטים באם להעניק את חלקו השני של הסיוע ליוון. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תנסה לשכנע ביום חמישי את הממשלה הגרמנית להעביר את הסיוע ליוון. וולפגנג שוובלה, שר האוצר של גרמניה, העריך שצפוי רוב של 80% בפרלמנט הגרמני לתוכנית הסיוע ליוון. במקביל גובר החשש מפני פשיטת רגל של יוון שעלולה לגרום להתמוטטות בנקים באירופה החשופים לחוב היווני ובנוסף קיים חשש שיוון "תדביק" במשבר מדינות נוספות כמו ספרד ואיטליה.
מנגד כל אלה, ירד השבוע מפלס אי-הוודאות בבורסה המקומית שנבע מחשש מפני מהומות בעקבות ההכרזה על מדינה פלסטינית בסוף השבוע האחרון. בנוסף, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפי צמיחה של 5% במשק הישראלי בשנת 2011, וכי שיעור האבטלה במשק הישראלי בחודש אוגוסט 2011 נותר בשפל של כל הזמנים - 5.4% בלבד (לשם השוואה, נמצאת האבטלה בארה"ב בשיא של 21 שנים ועומדת על רמה של 9.1%). יתר על כן, נגיד בנק ישראל הפתיע כאשר בחר להוריד את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 3%, דבר שעשוי לתמוך בשוק המניות המקומי.
כאשר אנו צופים בירידות השערים הפוקדות את שוקי המניות בארץ ובעולם, מעניין לבדוק מהו גודלם של מחזורי המסחר הממוצעים ליום במניות* בתקופה זו לעומת תקופת המשבר הקודמת בשנת 2008:
* מחזורי המסחר במיליוני שקלים
נתונים אלה טומנים בחובם מספר משמעויות חשובות:
- במהלך 2008, שהייתה שנת המשבר האחרונה בשווקים (משבר הסאב-פריים), הסתכם מחזור המסחר הממוצע היומי במניות ב-1,964 מיליוני שקלים לעומת 1,797 מיליוני שקלים בלבד בשנת 2011 (ינואר- ספטמבר). כלומר ירידה של 8.5% בשנת 2011 אל מול שנת 2008.
- בתקופת המשבר הגדול השנה, דהיינו החודשים יולי - ספטמבר 2011, הסתכם המחזור היומי הממוצע במניות ב-1,435 מיליוני שקלים לעומת 1,762 מיליוני שקלים בתקופת המשבר המקבילה ב-2008. מדובר על צימצום של קרוב ל-19%. אני סבור כי הסיבה העיקרית למחזורי מסחר גדולים יותר בשנת 2008 הינה פדיונות במיליארדי שקלים שספגו קרנות הפנסיה וקופות הגמל מהציבור המבוהל. תופעה שלא ראינו עד כה בשנת 2011.
- נקודה מעניינת נוספת, דווקא בשיא המשבר בשווקים הן ב-2008 והן ב-2011 ראינו ירידה במחזורי המסחר היומיים לעומת הממוצע השנתי. היינו מצפים לתופעה הפוכה, בה דווקא גדלים המחזורים היומיים בחודשי המשבר, כאשר הציבור מבקש לצאת מהשוק ע"י מכירת מניות. אולם מסתבר כי בימי המשבר חלה נסיגה במחזורי המסחר. הדבר בולט במיוחד השנה כאשר בשלושת החודשים האחרונים ראינו ירידה משמעותית של 20.1% מהממוצע בשנת 2011.
אני סבור כי הסיבה לירידה במחזורי המסחר במשבר השנה, אינה נעוצה בשל חופשות וכד' בחודשי יולי אוגוסט המאופיינים במחזורים נמוכים, אלא דווקא כיוון שהציבור חשש זמן רב קודם לכן מפני ההשלכות על הכרזת מדינה פלסטינית והתחיל לצאת ממניות כבר בחודש אפריל השנה.
להערכתי, נובעת הירידה במחזורי המסחר בחודשים האחרונים מכך שקהל המשקיעים כמו גם הגופים המוסדיים והזרים "יושבים על הגדר" ומחכים להתייצבות בבורסה, תוך שהם נמנעים ממסחר במניות בתקופה זו. כאשר תרד אי הוודאות בשבועות הקרובים נחזור לראות את השווקים עולים תוך חזרה של המשקיעים לבורסה. דבר שיגרום לעלייה במחזורי המסחר.
ברצוני לאחל לקהל הקוראים ולכל בית ישראל שנה טובה, שנת הצלחה, שפע, שגשוג - וכמובן הרבה בריאות!
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.יאללה, שיהיה, והעיקר שתהיה שנה טובה (ל"ת)ירדן 28/09/2011 00:09הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד על המאמר המלומד! (ל"ת)אבי.ג 27/09/2011 20:44הגב לתגובה זו
- 1.איתמר 27/09/2011 12:13הגב לתגובה זוהשוק יעלה כי מוחקים את השורטים,ולא תהיה להם ברירה זה להתכסות ולהפסיד,להתכסות ולהפסיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
