השוקים משתוללים- על הקהל השבוי שאינו יכול לשנות רמת סיכון
אלפי מילים כבר נשפכו על הצורך לבצע התאמת רמת סיכון בהתאם לגיל המבוטח, יחסו לסיכון, המח"מ של הכסף ועוד ועוד פרמטרים. גם משרד האוצר הציג ובנה מודלים המציגים הפחתת רמת סיכון בהתאם לגיל (המודל הציליאני)' וכל משווק פנסיוני יודע היום לשאול את הלקוח שאלות הנוגעות לדרגת הסיכון בו הלקוח רוצה להיות. אז נכון שלמרות לקחי 2008 והנסיון להחדיר למודעות את האלטרנטיבות (היותר והפחות מסוכנות) עדיין למעלה מ-90% מהציבור נמצא במסלול הכללי, אך כאמור יכולת הבחירה קיימת.
יחד עם זאת, קיים קהל גדול מאד של חוסכים, קהל שמונה ליתר דיוק כ-105 מיליארד ש' שיכולת הבחירה אינה קיימת עבורו. זהו קהל המבוטחים בפוליסות ביטוחי המנהלים הקיצבתיות, המשתתפות ברווחים, פוליסות שתחילתן לפני 1.1.2004. לקהל חוסכים זה אין אלטרנטיבה. כל תזוזה מהמסלול הכללי מהפוליסה הקיימת להם היום תפגע אנושות במקדם הקיצבה הקיים בפוליסות אלו, מקדם הטוב פי כמה ממקדם הקיצבה האלטרנטיבי, הקיים היום.
המעניין הוא שחברות הביטוח לא מצאו עד היום לנכון לפנות לאוצר בבקשה לאשר מסלולים אלטרנטיבים למסלול הכללי. התמיהה גדלה עוד יותר מכיוון "שמסלול המשתתפת" הוא המסלול היחיד שעדיין מאפשר לחברה להשתתף באופן אקטיבי ברווחי ההשקעות. החברה זכאית ל-15% מהרווח הריאלי המצטבר. כלומר ככל שהמבוטח מרוויח יותר, כך גם החברה מרוויחה יותר. לכן לכאורה החברה צריכה "לרצות" פי כמה שהמבוטח ירוויח.
למי בכל אופן ישנה אפשרות לתזוזה?
חלק מהפוליסות המשתתפות ברווחים הינן פוליסות ב"מסלול ההוני". כלומר מסלול שאין בצמוד לו מקדמי קיצבה. מבוטחים כאלה שאינם מעונינים להשאר ברמת החשיפה הכללית, יכולים לשקול לנייד את החסכון לקופות גמל מסלוליות. כל ניוד כזה מחייב כמובן התייעצות מקצועית עם איש מקצוע עקב הטבות שונות במקדמי קיצבה, חלוקת תשואה בין פיצויים ותגמולים ועוד, אשר חלק מחברות הביטוח הצמידו גם לפוליסות "ההוניות" האלו.
- 2.מניסיון 30/09/2011 10:11הגב לתגובה זולהזכירכם:לא רק הצבירה משתוללת בבורסה.לאחר היציאה לגמלאות הקיצבה עצמה " משתתפת ברווחים" . המשמעות שה" משכורת" מתנדנדת וחוסר הוודאות הרסני במיוחד בגיל הזה!
- 1.אריאל 27/09/2011 17:14הגב לתגובה זולפי מספר התגובות אפשר להבין שרוב האנשים, בעלי ה- 105 מיליארד ש' , לא ידעו וגם לא יידעו על כך מכיוון שאינם קוראים כתבות מסוג זה, אלא ישמעו על כך רק בדיעבד, אולי אחרי שיפסידו כסף רב (לא ידעתי, לא שמעתי וכו' ) כמו שאירע ב-2008....
- ירון 27/09/2011 20:38הגב לתגובה זותודה
- משה 27/09/2011 23:30צינת כי מקדם הקצבה טוב, ברשותי פוליסה משתתפת שנפתחה במסלול הוני בשנת 2002, מחברת הביטוח צרפו נספח מקדם קצבה של 2008, של 198, הזהה (בהתאם לגילי) בפוליסות הקיימות כיום. ששאלתי למה לא מקדם קצבה של 2002 אמרו כי מאחר והפוליסה נפתחה כהונית הם לא מחויבים לתת לי מקדם של 2002. האם מסלול מנהלים חדש עם 1.25% מהצבירה ואפס מהפקדות עדיף על מסלול של משתתפת ברווחים (בהנחה שאני בריא9?
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
