המהלך של S&P, מה זה אומר לגבי שוק המניות בתל אביב?

רונן מנחם, מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, מדמה את כלכלה המקומית ליער עבות. איך תצמח המערכת הפיננסית בישראל מתוך ריבוי העצים?
רונן מנחם | (4)

נהוג לומר כי מרוב עצים לא רואים את היער. אם נמשיל את כלכלת ישראל ליער, האמורה להשתקף חיובית בשוק המניות שלה, הרי העצים הם כל ההתפתחויות השליליות האחרונות בסביבתה החברתית - פיסיקלית, המדינית - ביטחונית והחיצונית (שוקי חו"ל). ריבוי העצים מקשה על פילוס דרך ביער. ההולכים בו סוטים שוב ושוב מנתיבם. לכן אנו רואים תנודתיות כה גבוהה בשוק המניות בארץ.

ברור לחלוטין כי שוק המניות במגננה ובהמתנה. ההסלמה במצרים, ההתפתחויות לקראת הכרזת המדינה הפלסטינית באו"ם ובעקבותיה, ההרעה בקשרינו עם טורקיה וגורמי מתיחות נוספים, יטרידו את שוק המניות בישראל, יעסיקו אותו ברמה יומיומית ויכבידו על התקדמותו.

בד בבד מתנהלת בארץ מחאה חברתית רחבת היקף, בעקבותיה הוקמה ועדת מומחים. להחלטותיה תהיינה השלכות חשובות במישור המעשי הנוגע להקצאת המשאבים במשק, ובמישור העקרוני, הנוגע לסוגיית הגדלת תקרת הגירעון, או ההוצאות, בשנת הבאה ובשנים שלאחר מכן.

גם המצב בחו"ל ימשיך להעיב על שוק המניות בארץ. אירועים כמו האטה בארצות הברית, משבר חוב ריבוני בגוש האירו (המעורר חשש כי יתפרק לחלוטין), סימני שאלה לגבי המשך התרחבותם הכלכלית המהירה של מספר מדינות מפתח כגון סין וברזיל ועוד. ראשי מדינות, נגידים מרכזיים וגופים בינ"ל שונים מטכסים עצה ונעים בין צורך לצמצם גירעונות תקציביים תופחים לבין צורך להזריק תמריצים נוספים לכלכלותיהם המדשדשות.

כאמור, ניתן להמשיל את הסוגיות שתיארנו כאן - ההתפתחויות המדיניות - ביטחוניות, המחאה החברתית והשלכותיה התקציביות והאחרות והקשיים בחו"ל, לעצים. אך בל נשכח את היער - ביצועיה של כלכלת ישראל, כפי שנמדדים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משביעי רצון, הן כשלעצמם והן כנגד ביצועי רוב המדינות המתקדמות.

מדובר, בין השאר, בעליות נאות בתוצר המקומי הגולמי הכללי ולנפש, בשיעור בלתי מועסקים נמוך (על אף שמשרות רבות זמניות, או חלקיות), נתונים מתקציב המדינה (בצד ההכנסות ובצד ההוצאות), במדיניות מוניטארית אחראית (הריבית במשק עלתה כשהסתמנה עלייה בקצב האינפלציה וכעת היא גבוהה דיה על מנת להפחיתה שנית, במידת הצורך) ובמישורים נוספים.

כל אלו עמדו בבסיס העלאת דירוג החוב המפתיעה והמשמחת בידי Standard & Poor's, עליה התבשרנו ביום ו'. בימים בהם מופחת דירוג מדינות וחברות רבות ונושא הפחתתו מהלך אימים על שוקי המניות, צעד מעין זה משמח אף יותר, גם אם ההסברים שניתנו לנקיטתו אינם חדשים.

לכן נכון וראוי לגלות ערנות ולקחת בחשבון שלכת נוספת באחד או בכמה מהעצים שתיארנו.יחד עם זאת, אין לשכוח כי הם עשויים ללבלב. בעולם מעוניינים לעצור את ההידרדרות באזורנו, לו רק בשל השלכותיה השליליות והמיידיות על תעריפי הנפט והדלקים.

אנו נוהגים לומר כי כל עוד לא נשברים לחלוטין כללי המשחק, כל משבר מהווה הזדמנות, בדרך זו נשבר גם הקיפאון שקדם לו. אם כך יקרה, הנתונים הבסיסיים של כלכלת ישראל יהוו מצע נוח מאוד לעליות ניכרות בשוקי המניות.

להערכתי, ניתן להתבונן קדימה באופטימיות זהירה. מחד, לזכור כי העלאת דירוג החוב של ישראל מותנית בהיעדר הידרדרות נוספת בסביבה החיצונית והמדינית - ביטחונית ואחריות חברתית-פיסיקלית. תושבי חוץ המשקיעים במשק, רואים בכך חשיבות רבה באיתנות השקל כנגד הדולר, בעוד האירו קורס. מנגד, לא להתעלם משורת היתרונות שאפשרו אותה, המבדילים את כלכלת ישראל לטובה מרבות ממתחרותיה וגרמו ל-Standard & Poor's להציג לעולם את המשק שלנו בעטיפה צבעונית במיוחד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קב דלק על כל השלוחות 12/09/2011 08:36
    הגב לתגובה זו
    השלוחות והשלוחים שלהם מדובר בקבוצה של ארכי תחמנים ורמאים, קבוצה שכל מטרתה למחוק את ציבור המשקיעים, אוי לאיש שנופל לידיים של הנוכלים האלה :-)
  • 3.
    נעם 12/09/2011 00:36
    הגב לתגובה זו
    משתנה?
  • 2.
    לא עצים ולא יערות ! 11/09/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    אולי תסביר מה מה מה רוציתה לומר ? ? מה הקשר ? ? איךךךך ? ?
  • 1.
    הרטוב 11/09/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    כנראה שחייב אתה למלא טור יומי שבועי או חודשי..... המלצתי לך... כשאין לך מה לכתוב....אל תכתוב.... ממה שכתבת....נראה לי שנוטה ליבך לגננות...לא רע כעיסוק...הטרנד היום זה ירוק....
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.