תוכנית אובמה - ריח בחירות חריף באוויר (וזה תמריץ חיובי)

אריאל קורינאלדי, אנליסט ראשי ביובנק ניהול נכסים פיננסיים, כותב על הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב והשפעתן על הכלכלה האמריקנית ובכך על העולם כולו
אריאל קורינאלדי |

ביום חמישי האחרון הכריז הנשיא אובמה על תוכנית של כ-447 מיליארד דולר שבסיסה הוא עידוד התעסוקה בארה"ב. כיום, שלוש שנים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, רמת האבטלה עדיין נמצאת ברמה של יותר מ-9%. העובדה כי ארה"ב עומדת בפני בחירות עוד כשנה מגבירה את הלחץ על הנשיא במציאת פתרונות מיידיים לדשדוש הכלכלה.

בעשור האחרון "חטפה" הכלכלה האמריקנית מכות רבות, החל מאסון התאומים, התפוצצות בועת האינטרנט, היציאה למלחמות בעירק ואפגניסטן, בועת הנדל"ן ומשבר האשראי החריף של 2008. כל אלה הביאו לירידה חדה בפרמטרים הכלכליים. לדוגמה, תקציב הממשלה עבר מעודף לגירעון עמוק, האבטלה שהייתה בתחילת העשור מתחת ל-5% (כלומר, מצב של תעסוקה מלאה) עומדת כיום על 9.1%.

התוכנית שהציע אובמה כוללת מתן תמריצים לעסקים קטנים בגיוס עובדים ע"י הקטנת חבות המס לתקופה הקרובה, השקעה בתשתיות (כגון פרוייקטי תחבורה שונים ושיפוץ בתי ספר), הזרמת כסף למדינות ורשויות מקומיות על מנת שלא יקצצו בתפקידים חשובים (מורים ואנשי שירותי חירום), עידוד גיוס עובדים שהינם חיילים משוחררים (veterans), חסכון במס למשפחות עובדות של 1,500 דולר בשנה ועוד הטבות שונות.

תגובת הכלכלנים השונים הייתה מעורבת, אלה שהיו בעד התוכנית טענו כי היא תוכל להקטין את רמת האבטלה ב-1% ולהאיץ את הצמיחה ב-2%. אך לעומתם היו כאלה אשר היו מעט יותר סקפטיים. הם טענו כי מדובר בתוכנית קצרת טווח ובפתרונות שכבר נוסו ללא הצלחה במהלך השנים האחרונות.

לדעתנו, העובדה שארה"ב עומדת לפני שנת בחירות יכולה בהחלט לתת תמריץ לכלכלה האמריקנית. ייתכן כי הדיון הארוך והמייגע בקונגרס על תקרת החוב ואפקט הורדת הדירוג המושלם של ארה"ב לפני כחודש, עורר את מקבלי ההחלטות בוושינגטון. נראה כי התוכנית הנוכחית היא בהחלט צעד נכון להאצת הצמיחה והחזרת הכלכלה האמריקנית לפסים.

חשוב לסייג אמרה זו בכך שקיימים סיכונים רבים, בעיקר מכיוון אירופה. שם מצב המדינות החלשות בגוש האירו (פשיטת רגל ביוון במינימום ואולי אף במדינות נוספות) עלול להחמיר את המצב הכלכלי העולמי.

אז איפה אנו עומדים אופרטיבית? דבר ראשון ברור לנו שאנו בעיצומה של תקופה תנודתית מאוד. כל ידיעה מרסקת או מטיסה מדדים ומניות. כפי האמור, ארה"ב מנסה להתמודד עם המשבר הנוכחי בכל התחמושת שיש לה. עובדה שלדעתנו תמנע ממנה להיכנס למיתון (כלומר צמיחה שלילית). יחד עם זאת, לא היינו בונים על צמיחה גבוהה בשנים הקרובות.

החברות הגדולות במשק האמריקני נמצאות במצב שונה מאשר היו לפני שלוש שנים (ערב המשבר הקודם) כאשר רובן התייעלו, הקטינו מינוף ואגרו מזומנים בקופה. השקעה בחברות גדולות בתקופה הנוכחית יכולה בהחלט להוות פתרון מצויין למשקיע הסבלני.

חברות כמו מיקרוסופט, וול-מארט, ג'ונסון אנד ג'ונסון נסחרות כיום במכפילי רווח הנמוכים משמעותית מהממוצע ההיסטורי שלהן, מספקות תשואת דיבידנד של סביב ה-3% וממשיכות להציג תוצאות חזקות גם בתקופות שבהן הכלכלה מגמגמת.

לאלה המעוניינים להיות אפילו יותר הגנתיים, ניתן להשקיע בחברות צריכה בסיסית לדוגמת קוקה קולה, קראפט (המייצרת את עוגיות אוראו, קפה ג'קובס ועוד) ופרוקטור אנד גמבל (בעלת עשרות מותגי צריכה שונים לדוגמת ג'ילט וחיתולי פמפרס). חברות אלה נסחרות, לדעתנו, במחיר הוגן אך מספקות הגנה מצויינת מהאטה/מיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.