בעקבות המשבר הכלכלי האחרון, החלו חברות רבות להשתמש בתכנון מיסים אגרסיבי על מנת למנוע תשלום מיסים בפועל, תוך הכרה בהפסדים ע"י שימוש בכללי החשבונאות החדשים.

לדוגמא, במספר ארצות זיהו מכשירים כלכליים אשר מאפשרים ליצור הפסד מדומה או מאפשרים הכרה כפולה לאותו הפסד ובכך יוצרת עיוות בכלכלה המקומית. שיטה נפוצה היא רכישתה של חברה מפסידה ע"י חברה מרוויחה על מנת לקזז את ההפסד מול הרווח החשבונאי וכך להתחמק מתשלום מס על הרווחים.

אזורים מסוימים בעולם, כמו ברמודה או איי קיימן, משמשים מקלטי מס לחברות ואנשים פרטיים ע"י כך שהן לא חייבות לשתף פעולה עם רשויות המס היות והן לא חתומות על הסכמי העברת מידע בינלאומיים או ע"י כך שהן משאירות את מס החברות בארצן על 0% וכך למעשה מונעות את תשלום המס.

בשנים האחרונות החלו רשויות האכיפה האמריקניות להילחם בתופעה של העברות כספים לחו"ל, בעיקר שוויץ, תוך שימוש בתכנוני מס אגרסיביים אשר לא מעט פעמים מובילים להתחמקות מתשלום מס בארה"ב. כתוצאה מהמאבק, החלו בנקים בינלאומיים, המשמשים כמקלטי מס, להיכנע לדרישת הרשויות בארה"ב והחלו להעביר מידע על חשבונות של אזרחים אמריקנים בסניפיהם כמו במקרה של בנק UBS.

גם בבריטניה החלו להילחם בתופעה של העברות כספי החברות במדינה אל מקלטי מס עולמיים כאשר גם היא לוחצת על שוויץ להעביר לרשותה מידע אודות חשבונות של אזרחי הממלכה הבריטית.

דרך ארגון ה-OECD, מדינות חולקות במידע על הלחימה בתכנוני מס אגרסיביים ועוסקים במאמץ משותף לאיתור, הערכה ותגובה על שיטות תכנוני המס. על המדינות לנקוט במדיניות אשר תגביל את השימוש בשיטות המוכרות, נמסר מהארגון.

ה-OECD זיהה שלושה כלים עיקריים המשמשים לתכנוני מס אגרסיביים: מכשירים פיננסיים, ארגון מחדש במבנה החברה ועסקאות בין בעלי עניין. למרות שמדובר בחברות אשר מתחמקות מתשלום מס לא בניגוד לחוק, הן עושות זאת ע"י הפרתו של "רוח החוק" כפי שנכתב בדו"ח הארגון על תכנוני מס.