הצפה בשוק: מספר הדירות בבנייה - הגבוה מ-2001; איזו עיר זינקה ב-600%?

מנתוני הלמ"ס עולה כי למרות הגידול בהתחלות הבנייה הושלמה בנייתן של כ-17 אלף יחידות דיור בלבד המחצית. כ-76 אלף יח"ד נמצאות כעת בבנייה פעילה
לירן סהר | (12)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ד'), במחצית הראשונה של 2011 הוחל בבנייתן של כ-21,980 דירות חדשות במשק, מתוכן כ-31% דירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים).

מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף יוני 2011 ב-75.9 אלף דירות, לערך, והיה גבוה ב-14% לערך ממספר הדירות בבנייה פעילה בסוף יוני 2010. זהו המספר הגבוה ביותר של דירות בבנייה פעילה מאז סוף ספטמבר 2001

מספר הדירות שבנייתן החלה היה גבוה בכ-15% בהשוואה למספר הדירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2010 וגבוה ב-6% בהשוואה למספר הדירות שהוחל בבנייתן במחצית השנה הקודמת.

המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2011 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-36% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים כ-6% בלבד מסך הדירות. במחוז הדרום חלה עלייה של כ-55% במספר הדירות שהוחל בבנייתן ואילו במחוז הצפון חלה ירידה של כ-11%, בהשוואה למחצית הראשונה ב- 2010.

ברבעון השני של 2011, החלה בנייתן 10,810 דירות, והוא הרבעון הרביעי ברציפות, בו הוחל בבנייתן של מעל 10,000 דירות. עם זאת, מספר הדירות שהוחל בבנייתן ברבעון השני היה נמוך ב-3% בקירוב ממספר הדירות שהוחל בבנייתן ברבעון הראשון של 2011.

בתקופה זו, בכל אחד מהיישובים אשקלון, תל אביב, יבנה ורחובות הוחל בבנייה של למעלה מ-1,000 דירות. באשקלון הוחל בבניית כ-1,580 דירות במחצית הראשונה של 2011 כמעט פי 2 לעומת התקופה המקבילה ב-2010, ופי 3.7 לעומת התקופה המקבילה ב-2009. ביבנה הוחל בבנייתן של כ-1,100 דירות, עלייה של 165% וברחובות הוחל בבנייה של כ-1,070 דירות, עלייה של פי 3 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה נרשמה במחצית הראשונה של 2011 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2010 ביישובים כפר סבא (32%-) פתח תקווה (31%-), הוד השרון (25%-), חולון (21%-) וירושלים (18%-).

בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, חל גידול משמעותי בהתחלות של בניית דירות בגני תקווה (כ-460%) ובקריית גת (כ-600%), בהן מספר הדירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2010 היה נמוך. בסך הכול במחצית הראשונה הסתיימה בנייתן של 16,834 דירות, קצת יותר מהתקופה המקבילה אשתקד במהלכה הסתיימה בנייתן של 16,378 דירות.

אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, מסר: "השיווקים האגרסיביים נקבעו כמדיניות המרכזית שלי במשרד הבינוי והשיכון ובמינהל מקרקעי ישראל. השיווקים של השנתיים האחרונות נותנים את אותותיהם בענף הנדל"ן. יש קשר הדוק בין ערים שבהן נרשמה עלייה מובהקת של למעלה מפי שניים בהתחלות הבנייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד לבין המקומות בהם התקיימו שיווקים גדולים של משרד הבינוי והשיכון והמינהל. הגדלת ההיצע לה הבאנו תרחיב עוד יותר את התחלות הבנייה בתקופה הקרובה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירות לא קונים להשקעה בישראל , עדיף בארהב ... (ל"ת)
    יוני 01/09/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קניתי דירה ב2006 01/09/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
    הביקוש הטבעי לדירות הינו 40 א דירות בשנה. הקבלנים כרגע לא בונים -הוקשחו הדרישות לאשראי מצד הבנקים ולכן בגלל שדירה ממוצעת לוקח לבנות כ3 שנים. אזי הצפי הוא שבתקופה הקרובה השוק ידשדש עם נטייה לירידות קלות. אבל בטווח של 3 -5 שנים המחירים יעלו עוד. ולגביי ירושלים-אין התחלות בנייה ויש ביקוש אדיר לדירות. הצחירים צפויים לעלות בעוד 10 אחוז לפחות בשנתיים הקרובות.
  • 4.
    תודה (באמת) לנתניהו - ראש הממשלה הטוב ביותר (ל"ת)
    מצביע עפ" י עניין 01/09/2011 00:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איציק ר 31/08/2011 19:52
    הגב לתגובה זו
    בטוח שחלק מהיזמים בלחץ,ככול שהלחץ גדל, המחיר יורד.אפילו הבנקים למשכנתאות נזהרים יותר בהלוואות,ועם ריבית כזו גם לרוכשים רועדות הידיים.
  • 2.
    למר אטיאס 31/08/2011 14:28
    הגב לתגובה זו
    האם תזכור גם אז שאתם אחראים על ירידת שווי הנכסים של חלקים נרחבים בציבור? אלה שקנו דירות בעת האחרונה. האם תקח אחריות גם על הנזקים שיגרמו ללווים, לחברות הבניה, למחזיקי האגח ולבנקים. שם לב איך בקלות יזרקו עליך את האשמה במיתון שיגיע. נכון, הרע לא יהיה לגמרי באשמתך, אך גם הטוב לא לגמרי בזכותך. שים לב לקרדיט שאתה לוקח לעצמך, זוהי חרב פיפיות.
  • אלי 31/08/2011 19:07
    הגב לתגובה זו
    ערך הדירות ירד ואנשים היו חייבים כסף לבנקים ביותר מערך הדירות... זה לא משנה שמר אטיאס זוכר או לא זוכר שערך הדירות יירד כי אתה גם לא זוכר שבשנות ה80 ירד ערך הדירות . גם איפשהו בשנות ה90 וב2001 . כלומר המוסר השכל הוא שהנדלן עולה ואחכ יורד ... אך לאורך זמן הוא עולה . אתה צריך רק לדעת לקנות בזול ולא להתפתות ולקנות דירה דרך מצגת כשעדיין אין טרקטורים בשטח.
  • בוב 31/08/2011 18:43
    הגב לתגובה זו
    אם היית קונה ב 2007 והיום היית רואה שהנכס שלך עלה ב 100% היית הופך שולחן במשרד של ס.פישר ?
  • דני 31/08/2011 18:40
    הגב לתגובה זו
    למה לא קנית ב 2007 כשהיה זול ? עשו אליך קומבינה ועכשיו אתה בוכה ?
  • על דירה 31/08/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
    אם קנית דירה בשנתיים האחרונות בוודאי ששמעת מסביבך כי מחירי הדירות יקרים ובכל זאת החלטת לקנות. אם היית קונה במחיר נמוך ומוכר בגבוה,גם היית כועס ?
  • כל הכבוד לאטיאס 31/08/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך היה לקחת אחריות זה מי ששילם הון על 4 קירות מטים ליפול, ולא אטיאס. אטיאס לא אשם שאנשים מוכנים לשם מליון ש" ח לדירה מצ' וקמקת בישראל.
  • 1.
    שאלה פשוטה 31/08/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
    אם הקרקע נקנתה במחירים גבוהים, אז אין שום סיכוי אפילו תיאורטי שהדירות יימכרו בזול. כלומר, לא עשינו כלום!
  • יהיה עודף היצע והמחירים ירדו. (ל"ת)
    לא נכון 31/08/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".