עוזבים את שוק הנדל"ן? איש עסקים יסב מלון לבית דירות ויזכה בתשואה דו ספרתית
נתוני מנהל הכנסות המדינה שפורסמו ביום א' הראו כי משקיעי הנדל"ן עוזבים את השוק. ברבעון השני של השנה סך הדירות שנרכשו על ידי משקיעים עמד על 5,100, ירידה של 34% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הפעם האחרונה בה נרשמה רמת נמוכה כזו של פעילות משקיעים בשוק הנדל"ן היתה ברבעון האחרון של 2008, רבעון שעמד בצל קריסתו של בנק ההשקעות "להמן ברדרס.
אולם למרות הצטננות שוק הנדל"ן, ישנם עדיין משקיעי נדל"ן שמחפשים הזדמנויות. בשבוע שעבר השלים איש עסקים ממרכז הארץ את רכישתו של בניין הרכבת בשדרות הגעתון במרכז נהריה, תמורת 7 מיליון שקל.
הבניין בן השבע קומות בשטח של כ-3,033 מ"ר שימש בעבר כמלונית וכולל 60 סוויטות שיוסבו לדירות להשכרה בנות 1-3 חדרים. יצוין כי בקומת הגג של הבניין קיימת בריכת שחייה.
מזרחית לנכס, ומעבר לכביש 4, החלה בניית קניון ארנה, בבעלות חברת "מנופים פיננסיים" שבבעלות אנשי העסקים ג'קי בן זקן וחיים רביבו, שעתיד להשתרע על 20,000 מ"ר.
עו"ד אושרי שלוש, אשר ביצע את העסקה, אמר כי "בניית הבניין החלה לפני כ-12 שנה אך הוא מעולם לא קיבל טופס איכלוס מהעירייה. איש העסקים ביקש כעת מהעירייה לבצע שינוי יעוד לבניין עבור דירות להשכרה". לדבריו, כדי להשמיש את הבניין דרוש שיפוץ המוערך בכ-3.5 מיליון שקל.
"אף אחד לא רצה לרכוש את הבניין, חשבו שמסתתר עוקץ מאחורי העסקה", מסביר מיכאל ממן, יועץ הנדל"ן מתיווך געתון שעמד מאחורי העסקה. סך דמי השכירות השנתיים מהשכרת המבנה צפוי להיות כ-200 אלף שקל בחודש, קרי 2.4 מיליון שקל בשנה. לאחר השיפוץ אני מאמין שעלות הנכס תנסוק ל-28 מיליון שקל." מהנתונים ניתן להסיק כי התשואה מהנכס צפויה לעמוד על כ-23%, בהתחשב בכך שאיש העסקים ישקיע כ-3.5 מיליון שקל בשיפוץ המבנה.
לדבריי ממן, דירות חדר בבניין צפויות להיות מושכרות תמורת 2,000 שקל בחודש, דירות שני חדרים תמורת 2,200 שקל בחודש ודירות 3 חדרים תמורת 3,000 שקל. כאמור, הפרויקט צפוי לכלול בריכת שחיה וספא. ממן מוסיף כי איש העסקים פועל להשגת שימוש חורג כדי להוסיף 4 קומות נוספות.
- 8.עכשיו רק נשאר לפתוח אוניברסיטה בנהריה (ל"ת)יורם מראשון 01/09/2011 14:27הגב לתגובה זו
- 7.רו" ח ועו" ד מהמרכז 01/09/2011 10:55הגב לתגובה זותחום שאנשים תמימים וממולחים טועים ונופלים בו מאוד עד כיסוי ראש וצוואר.
- 6.המחושב 31/08/2011 22:14הגב לתגובה זוhttp://photos-f.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/315421_236695239707659_130149013695616_660353_7552102_s.jpg
- 5.סתם אחד. 31/08/2011 18:00הגב לתגובה זואיזור מסחרי מרכז הרכבת והרמזורים של נהריה, מישהוא אולי גוזר קופון.
- 4.לא חשבו שיש עוקץ.. פשוט המיקום מחורבן. (ל"ת)מתווך 31/08/2011 16:51הגב לתגובה זו
- 3.שלומי 31/08/2011 16:48הגב לתגובה זושהרוכש לא מקומי.
- 2.מושון 31/08/2011 16:15הגב לתגובה זואיש " העסקים" כמה שזה ישמע עצוב ינחל נפילה קשה מאוד, דירת חדר בנהריה לא תושכר ביותר מ1000 ש" ח ושלושה חדרים לא תושכר ביותר מ2000 כשמדובר בבניין מפואר. ההכנסות הנ" ל לא יכסו את ההשקעה האדירה. עצוב שאנשים חושבים שכל השקעה בנדל" ן מצליחה, אמנם כשמצליחים זה בגדול אך גם להיפך...
- 1.ליאור 31/08/2011 15:57הגב לתגובה זואם הוא יצליח להשכיר דירת חדר בנהריה ב 2000 שקל :)
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
