דוחות הבנקים: הרווח של 5 הבנקים הגדולים הסתכם ב-1.86 מיליארד ש'
הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים ברבעון השני של השנה הסתכם ב-1.86 מיליארד שקל, כך עולה מבדיקת מערכת Bizportal. ארבע מתוך חמשת הבנקים הגדולים פרסמו היום את התוצאות הכספיות שלהן אשר הצטרפו לבנק מזרחי טפחות שפרסם את תוצאותיו אתמול.
ברבעון השני של השנה, בנק הפועלים הוביל את המערכת הבנקאית עם רווח רבעוני של 713 מיליון שקל. אחריו נמצא בנק לאומי עם רווח של 563 מיליון שקל. שלושת הבנקים הקטנים חתמו את הרבעון עם רווח נמוך יותר: מזרחי טפחות עם 252 מיליון שקל, דיסקונט עם רווח של 231 מיליון שקל והבינלאומי עם רווח של 103 מיליון שקל,
את התשואה להון הגבוהה ביותר השיג בנק מזרחי טפחות שחתם את הרבעון עם תשואה של 15.2% - הגבוה במערכת הבנקאית. אחריו נמצא בנק הפועלים עם תשואה להון של 13.2% והבנק הבינלאומי ולאומי הציגו תשואה של 10.3% כל אחד. בנק דיסקונט המשיך להפגין חולשה ביחס לבנקים האחרים והציג תשואה להון של 9.4%.
בסה"כ ברבעון השני של השנה הרווח המימוני של הבנקים עמד על 6.7 מיליארד שקל. לצד זאת, ברבעון שחלף המשיכה מגמת הירידה בהפרשה לחובות מסופקים - וזו עמדה על 704 מיליון שקל במצטבר.
נכון לסוף יוני סך האשראי שניתן לציבור על ידי חמשת הבנקים הגדולים הסתכם ב-756 מיליארד שקל. מנגד, סך הפקדונות של הציבור הסתכמו ב-815.8 מיליארד שקל בסך הכל.
בדיקה של נתוני האיתנות של הבנקים מצביעים על כך כי בנק הפועלים נמצא במצב הטוב ביותר עם יחס הון ראשוני למרכיבי סיכון של 14.1%. נתון זה אינו כולל בתוכו את חלוקת הדיבידנד שביצע הבנק בחודש יולי בהיקף של 270 מיליון שקל אשר צפוי להקטין את יחס הלימות ההון. יחס הון הליבה הגבוה במערכת הבנקאית שייךלבנק הבינלאומי שמציג יחס של 8.38%.
- 17.צדיק בינו 31/08/2011 21:49הגב לתגובה זוהרווח היה 103 מיליון ש" ח מה חשבתם לעצמכם? שהבינלאומי הרוויח יותר מדיסקונט? גם התשואה להון שכתבתם שגויה תבדקו שוב בדוחות, רק לאט יותר... :-)
- 16.שחר 31/08/2011 15:16הגב לתגובה זוהאזרחים מפקידים כספם בבנקים ומקבלים ריבית מיזערית והבנקים משקשקים את כספם ועושים מזה הרבה כסף.מדוע לא תהיה חלוקה צודקת?
- 15.ומי משלם את כל זה? (ל"ת)יוסי 31/08/2011 15:01הגב לתגובה זו
- 14.ך 31/08/2011 14:57הגב לתגובה זוכל רגע.
- 13.שמואל 31/08/2011 14:01הגב לתגובה זוהפתרון להקטנת רווחי הבנקים מתחיל אצל כל אחד מכותבי הטוקבקים. הפתרון " לא להיות ביתרה שלילית" !!!! מה הענין להכנס ליתרה שלילית מאושרת עד גובה השכר ולפעמים יותר. משמעות הדבר שכל אחד חי על חשבון העתיד. עובד היום על משהו שבזבז לפני חודשיים שלושה. כל אחד יתחיל פרויקט אישי של הקטנה המינוס בחשבון הבנק. כך יקטין את היתרה השלילית ואת תשלומי הריבית. אם משהו משלם 500 ש" ח ריבית על יתרת חובה בחודש או ברבעון, זה שווה ערך לעגלה בסופר. במקום שהעובד ימלא את העגלה הבנקאי ממלא את העגלה. אז תתחילו בפרויקט צמצום המינוס ורווחי הבנקים ירדו בהמשך.
- 12.רועי 31/08/2011 13:48הגב לתגובה זויותר כסף מאשר אנשים שמייצרים בתעשיה או במקצוע דברים אמיתיים הכלכלה חולה. המגזר הפיננסי גדול על מימדיו. תפקידו הוא חשוב בתיעול משאבי הכסף בכלכלה, אך הוא לא צריך להיות היצרן המרכזי. עד שהעניין לא יופנם, והבנקים ימשיכו לעשות המון כסף על חשבון האזרח העובד, הסכנה למשבר ענקי תהיה קיימת.
- 11.בידי 31/08/2011 13:28הגב לתגובה זומהציבור שנותן ומשלם. היכן המפקח על הבנקים אין צדק חברתי יש חברות על כמו בנקים שעושקים את כספי הציבור שאין לו דרך אחרת אלא לעבוד דרך הבנקים. איפה הצדק החברתי?
- 10.רק טבע 31/08/2011 13:24הגב לתגובה זוטבע לבדה הרוויחה ברבעון פי 2 מכל הבנקים
- 9.להחרים את פסגות מכנאים בלבייב רק אפריקה (ל"ת)דוד 31/08/2011 13:23הגב לתגובה זו
- 8.אזרחית שלא מתפעלת... 31/08/2011 13:21הגב לתגובה זוהעושק שלנו מתבטא בדוחות שלהם חוכמה מאד קטנה...
- 7.למה הם צריכים להרווי 31/08/2011 13:20הגב לתגובה זולמה הם צריכים להרוויח כל כך הרבה על הגב שלנו?
- 6.ליעד 31/08/2011 13:20הגב לתגובה זוולא בנק , נניח לדוגמא שבשבוע מסויים חלק גדול מהלקוחות ימשכו את הכספים שיש להם ? ולא בנק ? מייד לאחר רק הצעה כזו הבנקים יתחילו להוריד את הריביות ולתת את אותם ריביות על הפלוס כמו על המינוס. נקודה למחשבה
- 5.מה קורה לאפריקה אפריקה ועוד אפריקה (ל"ת)דוד 31/08/2011 13:18הגב לתגובה זו
- 4.שרון 31/08/2011 13:17הגב לתגובה זולפעול מול הבנקים , הרווחים הללו הם על גבי מעמד הביניים בלבד !! לטייקונים מוחקים חובות , לעניים אין מהיכן לקחת ומה נשאר ? רווחי הבנקים בישראל הם שערורייה !! צריך לפעול באותו אופן שפעלו מול חברות התקשורת , למה בבנקים לא ניתן לגעת ? (הון שילטון ?? ) ושלא יעבדו עליכם :)
- 3.שי 31/08/2011 13:14הגב לתגובה זוהפנים
- 2.שאולי 31/08/2011 13:09הגב לתגובה זוזה מוכיח שאין משבר, ועובדים עלינו כל הזמן, ואם יש משבר אז למה אנו וכל העולם עולים בבורסה- שוב כי אין משבר.אם היה הדוחות היו רעים,והם לא רעים. כלומר אין משבר אמיתי,ועולים בבורסות כי אכן אין משבר.
- משה 31/08/2011 19:33הגב לתגובה זורווחים של החברות אינם בהכרח מעידים על אי קיום/קיום של משבר אבל לעומת זאת ניתן לראות בבירור שיש נתק בין דוחות כספיים להתנהגות בבורסה. עולם המסחר השתנה.
- 1.אסף 31/08/2011 12:59הגב לתגובה זו2 מיליארד ברבעון = 8 מיליארד בשנה ואנחנו משלמים...
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
