רון אייכל: "כל המבערים של ברננקי כבר הוצתו, לא מאמין שנראה הצהרה על QE3"

ביום ו' האחרון הצהיר ברננקי כי "יש עוד כלים לטיפול במצב". הכלכלן הראשי במיטב מתייחס בספקנות אך גם נשאר אופטימי "אין קטסטרופה בשוק, השווקים לקחו את הסיכונים לאקסטרים"
ג'וש דוקרקר | (4)

נאומו של ברננקי ביום שישי האחרון אכזב את המשקיעים בשוק האמריקני כאשר זה אינו סיפק החלטות לכאן או לכאן. כל אשר נגיד הבנק המרכזי האמריקני הסכים לספר הוא ש"ל'פד' יש קשת רחבה של כלים שיכולים לשמש כתמריצים מוניטארים. "אנחנו נשקול את השימוש בהם בפגישתנו הקרובה בחודש ספטמבר בועידת השוק הפתוח", אמר ברננקי. לסיכום נאומו של ברננקי מיום שישי

רון אייכל, אסטרטג המאקרו של מיטב התייחס בשיחה עם Bizportal לסיטואציה הנוכחית ו ואמר כי מבחינת הנאום, אין הפתעה אמיתית. לדעתו "כל המבערים כבר הוצתו" בתוארו את שימוש ה'פד' ברוב הכלים העומדים לרשותו והוסיף, "המאזן גדל במיליארדים, ללא כל שינוי מהותי".

"הם עשו כבר הכל, סיפקו כסף ויציבות לבנקים וחילצו גופים, מעבר לזה אין להם מה לעשות", סיכם את האפשרויות של הבנק המרכזי. לדבריו, הנאום האחרון אכן היה בגדר משיכת זמן אך ברננקי גם מנסה באמצעות הדיבור להרגיע את המשקיעים.

למרות המצב העגום שמצייר כאן אסטרטג המאקרו של בית ההשקעות הוא גם אופטימי ביחס למצב הכלכלה. לדעתו מצב המערכת הפיננסית אינו קיצוני כמו בתקופת ליהמן ברדרס (שקרס בהפתעה גמורה לשווקים ב-2008) "אין קטסטרופה בשוק. יש בעיות של מדינות, אבל השווקים לקחו את הסיכונים לאקסטרים".

באשר לסיכויים לתוכנית הרחבה כמותית שלישית (QE3) שתוכרז בועידת השוק הפתוח של חודש ספטמבר, אייכל מאמין כי לא תוצג אחת כזו. אפשרות סבירה היא ש"תצא תוכנית עם 4-5 צעדים עם אפקטיביות נמוכה, אבל QE3 לא תהיה".

פרוטוקלי ה'פד' שפורסמו אתמול

את הדברים אמר אייכל, לפני פרסום הפרוטוקולים של ישיבת ה'פד' האחרונה אך ברקע להם. הפרוטוקולים העלו כי יש מחלוקות רבות בין חברי ועדת קובעי המדיניות הכלכלית בארה"ב. כמה מבין נשיאי הבנקים המרכזיים האיזוריים מאמינים שיש צורך ב-QE3 וכמה התנגדו לרעיון. לסקירת השיקולים מאחורי הודעת הריבית האחרונה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלום 01/09/2011 09:09
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה-המשקיעים מוכרים בישראל וקונים באמריקה
  • 3.
    הרי ברור שהירידות יחזרו בעוצמה חזקה יותר. (ל"ת)
    צחי 31/08/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מושון 31/08/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    צריך ללמוד לזרום עם הדגים הגדולים ולקוות שלא יאכלו אותך בדרך
  • 1.
    מי זה רון אייכל ומי שאל אותו? (ל"ת)
    dsd 31/08/2011 18:56
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.