בארץ משלמים פי 5 מס על רכב מבאירופה; 1.24% מהרוכשים נהנים מהמיסוי הירוק
יוקר המחייה בארץ, הנובע בעיקר ממיסים עקיפים ותחרות מוגבלת בשוק מצומצם, מורגש היטב כאשר רוכשים רכב חדש. קרן הראל-הררי, כלכלנית במכון ירושלים לחקר שווקים, לשעבר יועצת שר התשתיות, קובעת במחקר ש"מס הקנייה על רכב בישראל הינו מהגבוהים בעולם, 83% בתוספת המע"מ והמיסוי על חלקי החילוף והמכסים הינו בפועל למעלה מ-100% והמחיר המוזל שמקבלות חברות הליסינג וציי הרכב לעומת האזרח הרגיל יוצרת עיוות בתמחור תוך העדפת האוצר את האינטרס של ציי הרכב הגדולים."
המכון עוד מאשים את הממשלה ש"המיסוי הירוק" שנקבע ב-2010 הטיב בעיקר עם 1.24% מכלל הרכבים, כאשר למרבית הרכבים עלה שיעור המס. תחילה הבטיח כי יוזיל את מס הקניה ל-75%, ובהמשך אף ל-72%. אולם, ב-2010 הועברה רפורמת "המיסוי הירוק" - לפיה עלה מס הקניה ל-83% וניתנה הטבה במקביל לפי מידת זיהום הרכב. כך, רק המכוניות הנחשבות ללא מזהמות כלל זוכות לשיעורים נמוכים של מס עד לכדי 30%, ורוב האזרחים בישראל משלמים מס גבוה יותר על רכבם.
בשנת 2010 לעומת 2009 חלה עליה של 5% בהכנסות ממס הקניה ועליה של 12.26% בהכנסות מהמכס שהוטל. שיעור המס המוטל בישראל על רכבים גבוה פי 5 מאשר ברוב מדינות אירופה. במדינות כמו צרפת, איטליה, גרמניה ולוקסמבורג נגבה רק מע"מ על רכבים ללא מסים אחרים על הרכב או חלקי החילוף שלו. בסלובניה הוחלט להפחית חלק מהמסים שהוטלו על מכוניות והחל ממרץ 2010 נגבים מסים רק על מכוניות חדשות, בשיעורים הנעים בין 0.5% ל-31%. הרמה המקסימלית בסלובניה הינה כשליש מאחוז המס הנגבה בארץ (83%).
הראל הררי טוענת כי על יבוא מסחרי של רכב לישראל מוטל כפל מסים: מכס, מס קניה, מע"מ. מנתוני האוצר עולה כי על רכב נוסעים מוטלים בין 113% ל-128% מסים, כאשר שיעורי המסים על רכב משתנים בהתאם למדינה ממנה מיובא הרכב. כפועל יוצא מרמת המחירים הגבוהה, ובשל המחסומים הרבים המוטלים על ייבוא אישי של רכבים מחו"ל, רמת המינוע של רכבים בישראל, הבודקת מספר כלי רכב לכל 1,000 איש, הינה מהנמוכות בהשוואה למדינות המפותחות בעולם: כ-325 רכבים ל-1,000 איש בישראל לעומת כ-500 במדינות האיחוד האירופי.
רמת המינוע של רכבים בישראל בהשוואה לעולם
ענף הרכב בישראל מתאפיין במספר מועט של יבואנים. סך הכול פועלות בענף כ-20 קבוצות יבואנים הרשומות באיגוד יבואני הרכב. כ-7 עד 9 קבוצות יבואנים מובילות מייבאות את רוב הרכבים לישראל. על הריכוזיות בשוק מעידה העובדה שארבעת היבואנים הגדולים אחראים ליותר מ-50% מהיקף המסירות של רכבים בישראל.
גם במותגי המכוניות, חמשת המותגים המובילים מייצגים כ-50% מסך המכירות: יונדאי עם 15%, מאזדה עם 11%, טויוטה עם 9%, ושברולט וקיה עם 7%. לאחריהן, פולקסווגן וסוזוקי עם 6% וכל השאר עם 4% ומטה.
המותגים המובילים בישראל
כתבות נוספות בנושא:
- 6.יצחק 16/08/2011 17:43הגב לתגובה זויש להגביל חיי רכב ל- 15 שנה ולהוריד בחמישים אחוז את מחירי הרכב, כך הכנסות המדינה ממיסוי לא ירדו ואנו נזכה ברכבים בטיחותיים יותר. יש רק בעיה קטנה שזה ירע את המאזן המסחרי ועל זה ניתן להתגבר אם נייצא את הישנים לירדן וכו' .
- 5.דפני 16/08/2011 16:50הגב לתגובה זורק זה שווה הפגנה של עוד מוצאי שבת עם לפחות 200000 נהגים מפגינים יאלללה בלאגאן...
- 4.בא 16/08/2011 15:59הגב לתגובה זולצאת להפגין ולא להפסיק ,בטיחות חייבת לבוא בדרישה הריאשונה מרכב .תנו לשוק לתמכר מה יקנו .
- 3.דן 16/08/2011 15:36הגב לתגובה זוהשלטון בוזז את הציבור במיסוי דרקוני על כלי רכב דלק וביטוח. להם לא איכפת הם השרים והחכי" ם נוסעים במכוניות חדישות ובטוחות על חשבוננו לא מזיז להם שאנחנו נוסעים בגרוטאות ישנות לא בטוחות. לא מזיז להם שבגלל המיסוי אנחנו נהרגים בתאונות דרכים בגלל שאין לנו כסף לקנות מכוניות גדולות ובטוחות. הם מעדיפים שיסע בפחיות שימורים קטנות. העיקר שיוכלו להמשיך ולשדוד מאיתנו מכסים ומיסים. הם אחראים על חלק ניכר ממהרוגים והפצועים בדרכים.
- 2.רודף הצדק 16/08/2011 15:31הגב לתגובה זומהורדת מחירי המכוניות בכ-50% ואז בהורדת מחירי הדלק בכ-50%. זה באמת לא הגיוני מה שהולך כאן עם מחירי המכוניות והדלק. לא ברור למה נושא זה לא עולה ממאהל המחאה שלנו. חייבים להוריד את המסים האלה, אין להם שום הצדקה, זה ממש עושק של מעמד הביניים. היום בעולם המודרני מכונית זה לא מותרות אלא צורך בסיסי. הן בהבאת הילדים לביה" ס והגנים והן בהגעה למקום העבודה. הגיע הזמן להתחיל להוריד מיסים עקיפים! בענף הרכב, יפה שעה אחת קודם!
- 1.הררי אמסלם 16/08/2011 15:24הגב לתגובה זושכבר שולם עליו מס הכנסה ומס פק" מ וקונים מכונית שעולה ליבואן 47000 שקל- מזדה 3 -ונמכרת לצרכן ב-120000 שקל וזה כולל 85 אחוז מס קניה, 9 אחוז מכס ועל כל החבילה הזאת כולל מחיר הרכב המקורי שהיבואן קונה עוד 16 אחוז מע" מ ואז גם היבואן רוצה להרוויח 20 אחוז ועמך ישראל קונה ב120000- אלף שקל פח עם 4 גלגלים וממשיך לשלם מס גם על הדלק לפחון שלו 100 אחוז על כל ליטר.ממשלה מושחתת תתתפטטטרו!!!!!!!!!!!!!!!

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
