תוצאות מירס נחשפות: הפסידה 32 מיליון שקלים בשנים 2009-2010
חברת התקשורת ושידורי הטלוויזיה בכבלים הוט הודיעה היום (ב') כי תכנס אסיפת בעלי מניות מיוחדת לאישור רכישת מירס בתמורה לכ-1.043 מיליארד שקל. המחיר משקף למירס שווי של כ-1.3 מיליארד שקל, ונקבע בניכוי החוב נטו של מירס בסכום של כ-257 מיליון שקל. הערכת השווי בוצעה על ידי חברת טאסק פתרונות.
הוט מתכוונת לממן את הרכישה באמצעות אשראי מבנק הפועלים ובנק לאומי. במילים אחרות, חברת הוט שבשליטת פטריק דרהי תיקח הלוואה בסכום הרכישה במטרה לרכוש את מירס מידי חברות הנמצאות בשליטת דרהי. נזכיר, כי דרהי רכש את מירס בדצמבר 2009 בתמורה לכ-650 מיליון שקל. המשמעות היא שבתוך כשנה וחצי גזר דרהי קופון של 100% על השקעתו במירס.
ההצבעה תערך על ידי בעלי מניות שאינם בעלי עניין בהוט (כלומר, דרהי והחברות הנשלטות על ידו לא ישתתפו בהצבעה). מהדיווח של החברה עולה, כי מספיק שמספר המתנגדים יהווה 2% מסך כל בעלי המניות (כולל בעלי העניין) כדי שההצעה תיפול.
מירס נשלטת כיום על ידי אלטיס (95%) ובעקיפין על ידי קול ועל ידי בעלת השליטה באלטיס 7 שהיא גם בעלת השליטה באלטיס. דרהי הינו בעל השליטה באלטיס ובקול, וכאמור, הוא גם בעל השליטה בהוט.
מהערכת השווי עולה, כי בקופתה של מירס יש כיום מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-46.6 מיליון שקל. מהתוצאות הכספיות של החברה עולה, כי ב-2009 רשמה החברה הכנסות של כמיליארד שקל וב-2010 רשמה הכנסות של כ-1.01 מיליארד שקל.
בשנים 2009 ו-2010 רשמה מירס הפסד נקי של כ-14.11 מיליון שקל וכ-17.9 מיליון שקל בהתאמה. ההפסדים נבעו בעיקר מהוצאות מימון. ב-2009 הגיעו הוצאות המימון לכ-12.042 מיליון שקל וב-2010 רשמה החברה הוצאות מימון של כ-32.63 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2011 רשמה מירס הכנסות של כ-245.34 מיליון שקל ורווח נקי של כ-6.43 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 247.67 מיליון שקל ורווח נקי של כ-7.96 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2010.
ה-EBITDA (רווח לפני מס, ריבית פחת ומוניטין) צפוי להסתכם ב-2011 בכ-284 מיליון שקל. ב-2012 הוא צפוי לקטון לכ-65 מיליון שקל וב-2013 הוא צפוי להמשיך ולקטון לכ-52 מיליון שקל. הירידות ב-EBITDA צפויות בעקבות ההשקעות בתשתיות.
מהערכת השווי עולה עוד, כי מספר המנויים של מירס, שב-2010 עמד על כ-491 אלף, צפוי לקטון ב-2011 לכ-480 אלף מנויים. במקביל, ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי הסתכמה ב-2010 בכ-168 שקלים וב-2011 היא צפויה לקטון לכ-138 מיליון שקל.
באסיפת בעלי המניות ידונו גם בהלוואת הבעלים שהעניקו בעלי המניות הנוכחיים של מירס אלטיס ומיגאד, בסכום של כ-68 מיליון שקל ובשטר הון בסכום של כ-200 מיליון שקל שהונפק למירס על ידי אלטיס ומיגאד.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
