נדל"ן להשקעה: האינפורמציה למשקיע עדיין לוקה בחסר
בתחילת שנת 2011 פרסמה הרשות לניירות ערך הנחיה חדשה בקשר לסעיף החשבונאי "נדל"ן להשקעה" שמופיע במאזנים של כמעט כל חברות הנדל"ן. על פי ההנחיה, החברות חייבות בגילוי מידע מפורט הרבה יותר ממה שהיה נהוג בעבר בסעיף זה, ולא בכדי. אחרי הכל מדובר באחד הסעיפים החשובים והמהותיים בדו"חות הכספים של חברת נדל"ן בכלל וחברת נדל"ן מניב בפרט.
נדל"ן להשקעה הוא נדל"ן שמוחזק על ידי הבעלים או על ידי חוכר בחכירה מימונית לצורך הפקת הכנסות שכירות ועליית ערך הונית. במילים אחרות, הנדל"ן הזה לא אמור להיות מוחזק לשם מכירה במהלך העסקים הרגיל של החברה או לשמש בייצור, בהספקת סחורות, במתן שירותים או לכל מטרה מנהלתית אחרת. העובדה כי הנכסים הללו מניבים תזרימים שאינם תלויים ביתר הנכסים של החברה מבדלים אותם מנכסי הנדל"ן האחרים שבבעלות החברה.
הטיפול החשבונאי בנדל"ן להשקעה מתבסס על התקן החשבונאי הבינ"ל (IFRS), לפיו מורשות חברות נדל"ן לשערך את הנכסים להשקעה לפי השווי ההוגן (אם כך בחרו להציג אותו. הן יכולות להציג אותו גם לפי עלות מופחתת), כאשר בדו"ח הרווח וההפסד של החברה נרשמות עליית שווי כרווח וירידת שווי כהפסד. עוד מצוין באותה הנחיה, שכל חברה נדרשת להוסיף לנתוני השווי ההוגן של נכסי נדל"ן להשקעה נתונים רבים ומהותיים אשר כוללים בין היתר: נתונים לגבי מימון הנכס, שיעבודים על הנכס, שוכרים מהותיים, נתונים שצופים פני עתיד בכל הנוגע להכנסות והשבחות הנכס ונתונים על ההנחות הכלכליות שבבסיס הערכת השווי והשוואה לתקופה קודמת.
עם זאת, למרות ההנחיות החדשות עדיין נותרו מספר שאלות פתוחות כך שהאינפורמציה למשקיע עדיין לוקה בחסר:
1. החברה מזמינה את הערכת השווי משמאי מקרקעין שהיא בוחרת. היא גם שמשלמת את שכר טרחתו, ולא מדובר בעניין של מה בכך. לראיה, כאשר החברות האלו מתנהלות מול הבנק, תהליך בחירת השמאי שונה בתכלית. את הערכת השמאות שמביאה החברה לבנק, עורך שמאי שנבחר מתוך רשימה סגורה של שמאים שאושרו על ידי הבנק, כך שגם שכ"ט (שגם במקרה הזה משולם על ידי החברה) נתון למו"מ בגבולות צרים. קיומה של רשימה כזו יוצרת מחויבות בין השמאי לבנק ומקטינה את תלות השמאי בחברת הנדל"ן. מה שמעודד אובייקטיביות גם בקרב השמאים הקטנים שמעוניינים להמשיך לבוא במגע עם החברות מרובות הנכסים.
2. על פי ההוראות להערכת השווי ההוגן הגישה המועדפת היא להשוות את ערך הנכס לעסקאות נוכחיות בנכסים דומים. אם אין עסקאות כאלו, יש להשוות לעסקאות נוכחיות בנכסים לא דומים תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. אם שתי האופציות לא רלוונטיות, יש להשוות לעסקאות עבר תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות, בעיקר התאמת הזמן שחלף.
הוראה זו מעלה את השאלה אילו התאמות עושה שמאי שנאלץ לפעול בתקופות שאין בהן עסקאות, זמני מיתון או קיפאון (ההוויה הנוכחית במזרח אירופה, למשל)? דבר ידוע הוא, שמרבית הערכות השווי שמבצעים שמאים לנכסים במזרח אירופה מתבססות על נתוני היצע ולא על עסקאות בפועל. אם כך, כיצד יודע השמאי לבצע התאמה בין מחיר מבוקש לשווי בפועל?
3. בחלק מהנכסים (וזה נתון לשיקול דעתה של הנהלת החברה) מנהלי החברה הם אלו שמעריכים את שווי הנכסים לפי שיקול דעתם ומקצועיותם. נשאלת השאלה באיזו מידה אנו סומכים על האובייקטיביות שלהם ככל שהדבר נוגע לאומדנים הנדרשים לצורך עריכת שומה?
4. ועוד בנושא הזה, מדוע לא מחייבים את החברות לציין מה הוא היקף הנכסים אשר הוערך ע"י בעל מקצוע בלתי תלוי? ומה ההיקף שהוערך ע"י ההנהלה?
5. בנוסף, היינו רוצים לדעת בתור משקיעים בחברה, האם בדירקטוריון החברה ישנם בעלי מקצוע שיכולים לבחון את סבירותן של ההערכות השונות הן של בעלי המקצוע והן של הנהלת החברה?
6. מה היכולת והאחריות של רואה החשבון בבקרה ובחינת הסבירות של עבודת השמאי? ומה לגבי הנכסים שהחברה עצמה העריכה את שווים?
7. ודבר אחרון אך לא פחות מהותי, מי נוטל אחריות על הערכת שווי שמתבררת כרחוקה משמעותית מהשווי בפועל? במילים אחרות, איזה כתב שיפוי מקבל השמאי מהחברה?
לסיכום, הרשות עשתה צעד גדול קדימה בחיוב החברות במתן מידע מקיף בפורמט אחיד לגבי נתונים מהותיים. אולם, המלאכה טרם נסתיימה וגם בהוראות החדשות עדיין חסרים נתונים מהותיים אשר עשויים לשפוך אור, לשנות החלטות ואפילו מדיניות השקעה בהקשר זה.
- 2.המתווך 21/06/2011 09:44הגב לתגובה זונדל" ן כמו שוק ההון זה לא מדע מדוייק ודבר ידוע הוא שכל הערכת שווי כמו דירוגי אשראי או כל ההערכות האלה שכל השוק מתבסס עליהן יש בהן מידה לא מבוטלת של מרכיבים לא אובייקטיבים ואינטרסים. השאלה אם השוק מתמחר את זה או לא.
- 1.מקורב 20/06/2011 15:12הגב לתגובה זומה יהיה אתך בן אדם? אתה מדרדר מרגע לדודלי - עוד מעט תכתוב טור בפילוני - שם יהיה אולי מישהו שיקשיב לך....

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
