S&P נכנסת לתמונה: תבחן מחדש את דירוג החוב של אלביט הדמיה

התשואה לפדיון על אג"ח של אלביט זינקה לרמות של עד 20%. חברת הדירוג: "בכוונתנו לבחון שוב את המודל העסקי של הקבוצה ולשכלל יחד עם מצבה הפיננסי של אירופה ישראל"
אריאל אטיאס | (11)

הסערה סביב משבר החובות של בעל השליטה באלביט הדמיה מוטי זיסר לבנק הפועלים שהזניקה את התשואות על אגרות החוב של החברה לרמה של עד 20% מכניסה את חברות הדירוג לתמונה.

סוכנות הדירוג S&P מעלות הודיעה היום (ד') לאחר סגירת המסחר בתל אביב על הכנסת הדירוג של אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. "בכוונתנו לבחון שוב את המודל העסקי של הקבוצה ואת תוצאותיה הפיננסיות ולשכללם בדירוג הכולל יחד עם השלכות מצבה הפיננסי של חברת האם, אירופה ישראל". בסוכנות הדירוג מחזיקים בדירוג 'ilA' עם תחזית שלילית לסדרות האג"ח של אלביט.

אגרות החוב של אלביט הדמיה איבדו בחמשת ימי המסחר האחרונים גובה רב והתשואה עליהן זינקה ביותר מפי שלוש לרמות של עד 20%. אתמול פורסם ב-Bizportal כי סדרות החוב של אלביט הדמיה (א'-ז' ו-1) מדורגות הן ע"י S&P מעלות בדירוג של 'ilA' והן ע"י סוכנות מידרוג בדירוג של A2 לאג"ח (רמות דירוג דומות). לסיפור המלא

המחלוקת בין בעלת השליטה באלביט הדמיה לבין בנק הפועלים בקשר להחזר חוב טרם הובהרה סופית, כותבים האנליסטים אלעד רגב ועמרי שטרן אך מוסיפים כי "המשך פרופיל פיננסי חלש של הקבוצה וחוסר בתזרימי מזומנים יציבים מפעילות שוטפת מעיבים על הדירוגים".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    כרגיל חברות הדירוג ישנו וכעת נגררות אחרי השוק (ל"ת)
    לא למדו כלום מ- 2008 26/05/2011 00:30
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ניר 25/05/2011 22:01
    הגב לתגובה זו
    פשוט בא לי להקיא על חברות הדירוג על מחלקות המחקר ועל המוסדיים, החברה גייסה כסף לפני מספר חודשים זכתה לביקושי יתר , הכל היה ידוע ועל השולחן ואז פתאום אבוי מה קרה שפתאום מחלקות המחקר חוששות המוסדיים לא קונים ושוב חברות הדירוג מתעוררים צריך לבדוק את המודל העסקי.. הלו מה קורה מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות. כרגיל מפחידים את הציבור שפודה כמו אדיוט ורץ לפקמ/כספית ואז בעוד כמה חודשים נראה את כל הסיפור הזה כעוד תרגיל מסריח מבית היוצר של שוק ההון וכרגיל מי שישלם את המחיר זה הציבור שפועל כמו עיוור.
  • 8.
    עיתונות צהובה 25/05/2011 21:53
    הגב לתגובה זו
    הכל ריטינג, כל יום כותרות מפחידות על אלביט רק בשביל הרייטינג. בפועל החברה דיווחה שאין כל בעיה.
  • 7.
    צחי 25/05/2011 21:26
    הגב לתגובה זו
    זה לא אנחנו. הם לא יפלו , ימחקו להם חובות יתנו להם לגייס עוד כספים יפרסו להם חובות, והם ישנו בשקט.אנחנו המשקיעים שמאמינים להם ובמניות שלהם משלמים את המחיר.
  • 6.
    זיסר כבר הגיע להסדר עם בנק הפועלים (ל"ת)
    יש הסדר 25/05/2011 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תתחילו לפחד מאניטלגנטים שהגיעו והקרנות וחודק! (ל"ת)
    הברבור הירוק 25/05/2011 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאיר 25/05/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    אתה יודע שמה שאתה כותב זה הוצאת לשון הרע שיושבים על זה לפחות שנתיים? אתה בטח טוב בהבנת הניקרא ויודע שהחברות שלו ללא שום בעיה. אתה בטח יודע שזיסר שילם עד היום על האגורה כל אגח שיצא לפדיון. אתה בטח יודע שלהסתתר מאחורי מסכה ולכתוב כמו מה שכתבת זו גבורה גדולה. בטוח שאתה יודע....
  • 3.
    זהירות ב 25/05/2011 18:42
    הגב לתגובה זו
    באיזה קלות דעת אנשים פולטים מילים מהפה לכתוב כך זה פשוט לשון הרע. נכון זיסר הולך בגדול אפשר לקרוא לזה הימור אבל עד היום ב" ה עמד בכל ההתחייבויות שלו . אין לי ספק שהאיש ישלם כל אגורה שחוקה שהוא או החברות שלו חייבות
  • 2.
    זהירות 25/05/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
    מאז ומעולם הצטייר כנוכל! עוד בשנות התשעים הוגשה תביעה כנגדו ,למעשי מרמה , מה שעלה לו כסף רב!
  • 1.
    יוני 25/05/2011 18:07
    הגב לתגובה זו
    מה זה שווה בכלל , גם אחיינית שלי שהיא בת 5 מבינה שמשהו לא בסדר . אם מורידים את הדירוג אז צריך להגיש תביעה ייצוגית
  • צודק 100% חב הדירוג הן בדיחה (ל"ת)
    שלום 25/05/2011 21:50
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.