גרנית מסמכמת רבעון: הרווח הנקי עלה ב-34% ל-38.1 מיליון שקל
חברת האחזקות גרנית הכרמל, שבשליטתו של דוד עזריחאלי, פרסמה היום (יום ד') את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2011 המציגים שיפור משמעותי בכל סעיפי הרווח ובכל מגזרי הפעילות של החברה. החברה ממשיכה במימוש מדיניות חלוקת הדיבידנד ותחלק דיבידנד של 15 מיליון שקל.
בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם בכ- 38.12 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 28.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; גידול של כ- 34%, זאת חרף גידול בהוצאות המימון של החברה הנובע מעליית המדד, מחירי הנפט והריבית במשק.
במגזר תזקיקי הנפט, חלה עלייה של כ- 15% במכירות, כ- 1.25 מיליארד שקללעומת 1.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. במגזר מתחמי התדלוק והמסחר, החברה הציגה שיפור ברווחיות כתוצאה מרווחי מלאי ומשיפור ברווחיות ברשת החנויות Sogood גידול זה קוזז בחלקו כתוצאה מירידה בכמויות, הנובעת מעליה במחירי התזקיקים. במגזר השיווק הישיר, הציגה החברה שיפור משמעותי בכל סעיפי הרווח, בעיקר בשל גידול בכמויות המכירה בסולר וגפ"מ.
במגזר הצבע וגמר בניה (טמבור) המכירות גדלו בשיעור של כ - 18% והגיעו לסך של כ- 191.4 מיליוןשקל לעומת כ- 161.8 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול המשמעותי בפעילות נובע מגידול בפעילות המסורתית של טמבור הכוללת את תחום הצבע והמוצרים המשלימים וכן מגידול בפעילות הגבס אשר עברה לראשונה לאיזון.
במגזר המים והשפכים הציגה החברה עלייה של כ- 26% במכירות, כ- 48 מיליון שקל לעומת כ- 37.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר בשל האיחוד לראשונה של דרך הים החל מהרבעון השני אשתקד. דרך הים מייצרת כ- 45 מיליון קוב בשנה ומציגה תוצאות כספיות מצוינות.
לדברי יוסי זינגר, מנכ"ל גרנית הכרמל, "נתוני הרבעון הראשון לשנת 2011 מציגים שיפור משמעותי בכל הפרמטרים ובכל מגזרי הפעילות, וזאת חרף הגידול בהוצאות המימון אשר נבעו בעיקר כתוצאה מעליית המדד, מחירי הנפט והריבית. הנהלת קבוצת גרנית הכרמל ממשיכה גם בשנת 2011 לפעול לחיזוק הצמיחה של פעילויות הליבה שלה ולפיתוח מנועי צמיחה חדשים תוך שימת דגש על השאת תשואה לבעלי המניות".
- 4.' להדר 20/05/2011 07:58הגב לתגובה זוזינגר כישלון, כל חברות האנרגיה האחרות ממריאות עם פרויקטים והם תקועים
- 3.ארגמן סביון 18/05/2011 21:37הגב לתגובה זוהשנה טרם התחילה ובר גרנית מפרסמת דוח לרבעון הראשון של שנת 2011,וכבר ישנו רווח בפעילות החברה הדבר הינו בגדר תמיהה ועם הרבה סימני שאלה.יש לבחון הנושא ביתר רצינות וכובד משקל,למחטב הבנתי זו הודעה אשר שיקול הדעת בה מחייב בדיקה וסבלנות ,לפני נקיטת עד כל שהוא. ארגמן סביון
- 2.בן 18/05/2011 19:26הגב לתגובה זודריכה במקום.. ושים לב, כל חברות הדלק יורדות. חשש כבד מהבדיקה של משרד התשתיות לגבי מרווח השיווק, ובנוסף, ירידה בצריכת הדלק עקב מחירו הגבוה ומעבר למכוניות חסכוניות יותר. דלק ישראל קרובה למינימום חמש שנתי, כשהמינימום הקודם נקבע במשבר של 2008....
- 1.נסחרת בחינם (ל"ת)דודי 18/05/2011 17:25הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
