גרנית מסמכמת רבעון: הרווח הנקי עלה ב-34% ל-38.1 מיליון שקל
חברת האחזקות גרנית הכרמל, שבשליטתו של דוד עזריחאלי, פרסמה היום (יום ד') את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2011 המציגים שיפור משמעותי בכל סעיפי הרווח ובכל מגזרי הפעילות של החברה. החברה ממשיכה במימוש מדיניות חלוקת הדיבידנד ותחלק דיבידנד של 15 מיליון שקל.
בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם בכ- 38.12 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 28.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; גידול של כ- 34%, זאת חרף גידול בהוצאות המימון של החברה הנובע מעליית המדד, מחירי הנפט והריבית במשק.
במגזר תזקיקי הנפט, חלה עלייה של כ- 15% במכירות, כ- 1.25 מיליארד שקללעומת 1.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. במגזר מתחמי התדלוק והמסחר, החברה הציגה שיפור ברווחיות כתוצאה מרווחי מלאי ומשיפור ברווחיות ברשת החנויות Sogood גידול זה קוזז בחלקו כתוצאה מירידה בכמויות, הנובעת מעליה במחירי התזקיקים. במגזר השיווק הישיר, הציגה החברה שיפור משמעותי בכל סעיפי הרווח, בעיקר בשל גידול בכמויות המכירה בסולר וגפ"מ.
במגזר הצבע וגמר בניה (טמבור) המכירות גדלו בשיעור של כ - 18% והגיעו לסך של כ- 191.4 מיליוןשקל לעומת כ- 161.8 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול המשמעותי בפעילות נובע מגידול בפעילות המסורתית של טמבור הכוללת את תחום הצבע והמוצרים המשלימים וכן מגידול בפעילות הגבס אשר עברה לראשונה לאיזון.
במגזר המים והשפכים הציגה החברה עלייה של כ- 26% במכירות, כ- 48 מיליון שקל לעומת כ- 37.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר בשל האיחוד לראשונה של דרך הים החל מהרבעון השני אשתקד. דרך הים מייצרת כ- 45 מיליון קוב בשנה ומציגה תוצאות כספיות מצוינות.
לדברי יוסי זינגר, מנכ"ל גרנית הכרמל, "נתוני הרבעון הראשון לשנת 2011 מציגים שיפור משמעותי בכל הפרמטרים ובכל מגזרי הפעילות, וזאת חרף הגידול בהוצאות המימון אשר נבעו בעיקר כתוצאה מעליית המדד, מחירי הנפט והריבית. הנהלת קבוצת גרנית הכרמל ממשיכה גם בשנת 2011 לפעול לחיזוק הצמיחה של פעילויות הליבה שלה ולפיתוח מנועי צמיחה חדשים תוך שימת דגש על השאת תשואה לבעלי המניות".
- 4.' להדר 20/05/2011 07:58הגב לתגובה זוזינגר כישלון, כל חברות האנרגיה האחרות ממריאות עם פרויקטים והם תקועים
- 3.ארגמן סביון 18/05/2011 21:37הגב לתגובה זוהשנה טרם התחילה ובר גרנית מפרסמת דוח לרבעון הראשון של שנת 2011,וכבר ישנו רווח בפעילות החברה הדבר הינו בגדר תמיהה ועם הרבה סימני שאלה.יש לבחון הנושא ביתר רצינות וכובד משקל,למחטב הבנתי זו הודעה אשר שיקול הדעת בה מחייב בדיקה וסבלנות ,לפני נקיטת עד כל שהוא. ארגמן סביון
- 2.בן 18/05/2011 19:26הגב לתגובה זודריכה במקום.. ושים לב, כל חברות הדלק יורדות. חשש כבד מהבדיקה של משרד התשתיות לגבי מרווח השיווק, ובנוסף, ירידה בצריכת הדלק עקב מחירו הגבוה ומעבר למכוניות חסכוניות יותר. דלק ישראל קרובה למינימום חמש שנתי, כשהמינימום הקודם נקבע במשבר של 2008....
- 1.נסחרת בחינם (ל"ת)דודי 18/05/2011 17:25הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
