החלופות ועצמאות אנרגטית בעידן הפוסט גרעיני - יפן וישראל

הכותב, אורי אומיד, מנכ"ל חברת מולימטריקס, כותב על החוכמה של יפן שלא להשתמש באנרגייה של גורמים חיצוניים, ותוהה מתי לישראל תהיה החוכמה להשתמש באנרגיית הרוח שיש בבית במקום בגורמים חיצוניים?
אורי אומיד | (10)

אירועי החודש האחרון הוכיחו את העובדה כי תלות במקור אנרגיה מהותי אחד, הינה טעות. המשבר במצרים שגרם לניתוק הזרמת הגז באופן שוטף לישראל, המשבר הפוליטי בלוב שהזניק את מחירי הנפט והרעש שהרעיד את הכורים ביפן, כל אלו מחזקים את הטענה כי ישראל חייבת להסתמך גם על מקורות אנרגיה מבית וכאלה שאינם מזהמים וגורמים נזק לסביבה ולתושבים.

לזכות יפן יאמר כי היא השכילה לזהות את הצורך במקור אנרגיה חלופי שאינו תלוי בגורמים ומדינות אחרות ועל ידי כך להקטין את התלות באנרגיה מבחוץ. על הבחירה של יפן באנרגיה גרעינית עוד ידברו רבות, אך לזכותה יאמר כי הצליחה לייצר חלופה משמעותית על ידי ייצור אנרגיה גרעינית.

אני מניח כי בתקופה הקרובה לא נראה בנייתם של כורים גרעיניים חדשים, שכן היתרונות של הכורים הגרעיניים נמוגו ברעש האדמה האחרון ביפן. לכן, יש למצוא חלופות אחרות לייצור אנרגיה כאשר כל מדינה תנצל את נקודות החוזק שלה מבחינת משאבים, ידע וזמינות.

נקודת החוזק של ישראל טמונה באנרגיית הרוח - ישראל התברכה באיכות רוח מהטובות בעולם, אך עד היום לא השכילה לנצלה כראוי על מנת להפיק אנרגיה זולה, נקייה ומתמשכת. השילוב של האזור הטופוגרפי ברמת הגולן ובגליל והקירבה לים יוצרים ימי רוח רבים במשך השנה ורוח באיכות מעולה, ישראל ידועה בעולם באיכות הרוח אך אנחנו היחידים שעדיין לא הפנמו עובדה זו.

בישראל ניתן להקים היום חוות רוח בהיקף 600 מגה וואט המהווים 6% מאחוז צריכת החשמל בישראל. לצורך ההשוואה, כיום ייצור החשמל באנרגית רוח מהווה כ-0.04% בלבד מהאנרגיה המופקת בארץ, בעוד שבעולם עומד חלקם של אנרגית הרוח על כ-60% מסך האנרגיה המתחדשת המופקת.

ישראל חייבת להרחיב את היקף ייצור החשמל - המציאות העגומה של כל קיץ, כאשר חברת החשמל מותחת את יכולתה עד הקצה ויוזמת הפסקות חשמל יזומות, מאלצת את משרד התשתיות לקדם את הקמת תחנת הכוח נוספת. התחנה העתידית, שללא ספק תחוייב בעליות הקמה של מאות מיליוני דולרים, מעוררת דיון ציבורי ער סביב השאלה מי תהיה האוכלוסיה התורנית שתסבול את הזיהום הסביבתי הכרוך בהפעלתה.

המאמץ המושקע בפיתוח שוק החשמל לא לוקח בחשבון את היתרונות הבולטים של אנרגיית הרוח - העובדה כי עלות ההקמה והתפעול של החוות, אינה יקרה ואף אינה ממומנת כלל על ידי המדינה כך שניתן לספק אנרגיה זולה מבלי להסתמך על סיבסוד וגלגול העלויות הסופיות על הצרכן, כפי שקורה היום בפרויקטים סולרים רבים בארץ. זאת בשל העובדה הפשוטה כי אנרגיית הרוח עולה כשליש מחיר מעלות הפקת אנרגיה סולרית וההפרש כולו ימומן באמצעות חשבון החשמל של כולנו.

עלינו להבין כי ישראל חייבת ומחוייבת להתחיל לייצר אנרגיה מתחדשת וירוקה כחלק מהצטרפותה למדינות ה-OECD ועל מנת להבטיח את עצמאותה בתחום האנרגיה. אמנם גילויי גז טבעי מרעישים את המדינה בימים אלו אך הדרך להפקה רציפה עדיין ארוכה, בעוד שבצפון הארץ קיים משאב יקר ערך שאין צורך לגלות אותו, הפקתו פשוטה וזולה, הוא אינו מתכלה והוא זמין לנו כאן ועכשיו.

הכותב, אורי אומיד, הינו מנכ"ל חברת מולימטריקס

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חנן 05/04/2011 07:30
    הגב לתגובה זו
    הכותב צודק שיש פוטנציאל ללפחות 600 מגאוואט בישראל, ובגלל חוסר תיאום בין גופי הממשלה השונים, היום, 2011, אנחנו לא קרובים יותר לניצול הפוטנציאל הזה יותר משהיינו ב1992 . מה עוד - הפוטנציאל פה אף לא הוערך אף פעם בצורה מסודרת, והטענה של מפתחים וחוקרים בארץ היא שהפוטנציאל יכול להגיע גם ל-6000 מגאוואט. ניתן לתאם את ההקמה של החוות עם נתיבי הנדידה של הציפורים. לדוגמא, ברמת הגולן , בחווה שכבר קיימת בה מ-1992 לא נצפו ציפורים מתות כלל.
  • 7.
    עולה חדש מחבש 03/04/2011 00:17
    הגב לתגובה זו
    " ...המציאות העגומה של כל קיץ, כאשר חברת החשמל מותחת את יכולתה עד הקצה ויוזמת הפסקות חשמל יזומות..." אבל ממשיכים לספק חשמל בלי הפסקות לחמס בעזה! מה אתם אומרים על ביבי?
  • 6.
    מה אמרת שניהלת את גמול? עוד כוכב.. (ל"ת)
    הכוכב 02/04/2011 19:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מבין 02/04/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
    רק עם אסיה נפיתוח יכנסו לעיבקה החברה הזאת תעוף לגבהים מטורפים
  • 4.
    מוטיק 02/04/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    לכן מחזיק רק לסיבוב אם העסקה תתממש. ממש לא בענין של אנרגיות רוח. אנחנו על צומת מרכזי של נדידת ציפורים, זה שילוב שקשה מאוד למצוא וייחודי בעולם. אגב בדרום יש שמש אבל חם מדי וזה מוריד את יכולת הניצול. הטכנולוגיה בחיתולים. ההווה בפחם/גז/נפט עדיין פוסילי. והגרעיני ממש לא נעלם מן העולם זה ספין.
  • נועם 02/04/2011 12:33
    הגב לתגובה זו
    עושים סקר שבוחן את הנדידות באיזור. איפה שמולטימטריקס מתכננים להציב מתקני רוח הירוקים עשו סקר וראו שאין נדידות באיזור! בתור מי שמכיר את האיזור להיפך התושבים באיזור כן רוצים לקדם את העניין ועוד איך!
  • 3.
    משקיע 01/04/2011 21:06
    הגב לתגובה זו
    נמאס מהדחיות!!!!!!!!!!!!
  • 2.
    ידיעה חמה 01/04/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
    זה הריח כמו משהו גדול . כבר בניתי על יציקת בטון . ואז בשרותים יצא לי דרדלה משהו לא מזוהה.. אחד שיודע שאחד באפריל
  • טיפש !! (ל"ת)
    אבי 01/04/2011 21:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כפיר 01/04/2011 00:52
    הגב לתגובה זו
    אין דרך לשווק רק לצעוק בפורומים תקנו מולטימטריקס
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.