נס ציונה על המפה: מגרשים ליח' דיור בגודל 112 מ"ר נמכרו ביותר מ-800 אלף ש'
מנהל מקרקעי ישראל פרסם היום את תוצאות המכרזים השבועית, לפיהם ניתן לראות כי ישנם ביקושים גבוהים למגרשים מסחריים, כאשר מחיר הזכייה גבוה לא פעם באופן משמעותי ממחיר המינימום.
במעוצה אזורית מבואות חרמון הוגשו 7 הצעות לחכירת מרכז ספורט אזורי בשטח 21.85 אלף מ"ר תמורת מחיר מינימום של 914.5 אלף שקל. חברת מוסטנג אחזקות זכתה במכרז תמורת 1.557 מיליון שקל.
בראשון לציון זכו היזמים אבי נחום אחזקות, רשת ש. דגן בע"ח והחברה לבניין ונכסים במישור החוף במכרז לחכירת מגרש למסחר בנחלת יהודה ששטחו כ-1,000 מ"ר תמורת 5.55 מיליון שקל, הוצאות הפיתוח עומדות על 1.29 מיליון שקל, מחיר המינימים היה 1.6 מיליון שקל.
ביבנה זכה היזם אפרים רוגובין במכרז לחכירת מגרש למסחר בשטח 5,414 מ"ר תמורת כ-31 מיליון שקל, הוצאות הפיותח עומדות על כ-5.5 מיליון שקל. סכום הסף במכרז עמד על 1.729 מיליון שקל בלבד.
בנס ציונה הוגשו 97 הצעות לחכירת 7 מגרשים למגורים עליהם יוקמו כ-66 יחידות דיור. במכרז זכו 7 יזמים כאשר סכומי הזכייה נעו בין 4.22 מיליון שקל למגרש בשטח 774 מ"ר לבניית 6 יחידות דיור (מחיר המינימום היה 1.574 מיליון שקל) ל-10.5 מיליון שקל למגרש ששטחו 1,979 מ"ר לבניית 18 יחידות דיור (מחיר המינימום היה 4.239 מיליון שקל).
באשדוד זכה אבו יחיאל בארבעה מגרשים לבניית 289 יחידות דיור וישלמו למינהל 155.26 מיליון שקל על ארבעת המגרשים. מהתוצאות עולה כי קיימים הפרשים משמעותיים בין סכומי הסף לסכומי הזכייה אשר במקרים רבים מגיעים לפי שלוש ויותר ממחיר הסף. לדוגמא: במגרש בו סכום הסף היה 3,649,100 שקל היה הסכום הזוכה 15,260,000 שקל - פער של 318%. במגרש בו היה סכום הסף 7,680,400 שקל היה הסכום הזוכה 24,000,026 שקל - פער של 212.5%.
- 5.ל 3 17/03/2011 12:42הגב לתגובה זובכך להרוויח כמה שיותר מהתושבים שלה שסוף קונים מהקבלנים שצרכים להצדיק את המחיר שהם שילמו למדינה וזה אומר לעלות את מכירה דירות החדשות יותר ויותר !!!!! פשוט וקל וברור יש מבין ?
- 4.ציון ארביב 17/03/2011 11:09הגב לתגובה זוכול מה שלא יסבירו לך אתה לא תבין כנראה...
- 3.מישהו יכול להסביר לי מה רצו לומר בכתבה? (ל"ת)צביקה 16/03/2011 19:40הגב לתגובה זו
- 2.דובי איש עלוב מספונס 16/03/2011 19:26הגב לתגובה זורמת אביב
- 1.ברוורמן 16/03/2011 19:23הגב לתגובה זובשכונת הארגמן אין מגרשים פרטיים יותר. נשארו רק כ24 מגרשים של המינהל. מענין המינהל אפילו לא חושב לשווק אותם. הוא ממתין לעליות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
