הקשר בין שכר המנכ"ל לביצועי החברה נחלש מאוד בעשור האחרון עד כדי מצב שבשנים האחרונות, 2009-2004, לא נמצא כל קשר כלל. כך עולה ממחקר חדש שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל שעוד מצא כי המנכ"ל אינו מתוגמל על ביצועי החברה בטווח הארוך, אלא רק על ביצועיה בטווח הקצר.

במחקר שנערך ע"י מיטל גראם מחטיבת המחקר נבדק מהם הגורמים שהשפיעו על התפתחות שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א בחמש עשרה השנים האחרונות. לשם כך נעשה שימוש במדגם הגדול ביותר שנאסף בישראל עד כה על נתוניהם האישיים ושכרם של המנכ"לים בחברות ציבוריות, המייצג את כלל החברות הציבוריות במשק.

בשנים האחרונות, בייחוד בשנות המשבר של 2007-2008 התגברה הביקורת על שכר המנהלים אשר התמקדה לא רק בשכר הגבוה עצמו, אלא גם בהעדר קשר בין גובה השכר לגודל הרווחים - תופעה שבלטה כשחברה עברה מרווח להפסד בלי ששינוי זה משתקף בשכר המנהלים.

במחקר נמצא, כי השכר הממוצע למנכ"ל גדל ריאלית משנת 1995 לשנת 2009 ב-104% והגיע ל-2.5 מיליוני שקלים - גידול שנתי ממוצע של 6%. כצפוי, נמצא שהחברות אשר למנכ"ליהן מוענק השכר הגבוה ביותר הן הבנקים, חברות הביטוח והחברות המספקות שירותים פיננסיים. כן נמצא כי בחברות גדולות יותר המנכ"ל מקבל שכר גבוה יותר.

הענף שבו הייתה העלייה הגבוהה ביותר של שכר המנכ"לים הוא ענף הביטוח - 200%, אחריו ענף הנדל"ן וענף המסחר והשירותים, שבהם הייתה עלייה של כ-150%. לעומתם הענפים שבהם שכר המנכ"לים גדל בשיעור הנמוך ביותר הם התעשייה וההשקעות וההחזקות.

שכר המנכ"ל מושפע חיובית מגודל החברה

הממצא המרכזי של המחקר הוא ששכר המנכ"לים מושפע חיובית מגודל החברה ומביצועיה (הן החשבונאיים והן הבורסאיים). יחד עם זאת מתברר כי רגישות השכר לביצועים פוחתת עם השנים, עד כדי כך שבחמש השנים האחרונות לא היה ניתן להסביר את שכר המנכ"ל על ידי ביצועי החברות.

המנכ"ל מתוגמל על ביצועיה היחסיים של החברה: אם זו מציגה רווחים נמוכים יחסית לחברות אחרות באותו הענף, שכר המנכ"ל יקטן, ולהפך - רווחיה גבוהים יחסית לחברות האחרות בענף, שכרו יועלה. גמישות שכרו של המנכ"ל לביצועי החברה אינה תלויה בגודלה: אין, מבחינת הגמישות, הבדל בין חברות גדולות לקטנות.

בבחינת ההבדלים בהשפעות של גורמים שונים על שכר המנכ"לים על פני מחזורי העסקים נמצא שרגישות השכר לביצועים גבוהה יותר דווקא בשנות שפל. עוד נמצא כי המנכ"ל לא מתוגמל על ביצועי החברה בטווח הארוך, אלא רק על ביצועיה בטווח הקצר (עד שנתיים).

מחקר זה מציג לראשונה את נושא המנכ"לים המשותפים (Co-CEO). נמצאו פערי שכר בין שני מנכ"לים המכהנים באותה חברה ובאותה שנה; אלה מושפעים מהבדלים בהחזקות המנכ"לים, בוותק שלהם, בהשכלתם ובתפקידם בדירקטוריון: מנכ"ל משותף שהחזקותיו גבוהות יותר גם שכרו גבוה יותר; ותק המנכ"ל בתפקידו, תורם, כצפוי, לעליית שכרו; מנכ"ל בעל תואר אקדמי שכרו דווקא נמוך יותר משכרו של מנכ"ל שהוא בעל השכלה תיכונית בלבד; ומנכ"ל המכהן בדירקטוריון - כדירקטור או כיו"ר הדירקטוריון - מרוויח יותר ממנכ"ל שניהול החברה הוא תפקידו היחיד.

במחקר נבדק גם הקשר בין חילוף מנכ"לים לביצועי הפירמה. נמצא כי ירידה בביצועים החשבונאיים של הפירמה מגדילה את ההסתברות להחלפת המנכ"ל. לעומת זאת פועלים הביצועים הבורסאיים בכיוון ההפוך: המנכ"ל יעדיף לפרוש מהחברה "בשיא", כך שהוא יוכל להציג הישגים אישיים בפני החברה הבאה שינהל.