אמו של הגרוש טענה כי העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל כהלוואה לרכישת הדירה, כלתה לשעבר התעקשה שמדובר במתנה - והמאבק הוכרע באולם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופטת בחרה להעדיף את גרסת הכלה לשעבר, וקבעה כי הכספים אינם חוב שיש להשיבו. הראיות לא הותירו
מקום לספק: הנתבעת לא ידעה על הסכם ההלוואה, לא הוזמנה לחתום עליו, ומעולם לא נאמר לה כי יהיה עליה להשיב את הכספים
רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ניר שפר, קבע בהחלטה תקדימית כי רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו שנמצא בחזקתו של חייב מזונות יעוקל, אף שהוא רשום על שם של אדם אחר. הרשם קבע כי החייב עשה שימוש ברכב “כמנהג בעלים”, וכי הבעלים הרשום לא הצליח להוכיח שהרכב אינו של החייב. הבעלים
חויב גם בהוצאות משפט, והרכב יימסר למימוש חוב המזונות
דרמה משפחתית שהחלה עם פינוי תושבי הצפון בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הסתיימה בהחלטה חשובה של בית המשפט לענייני משפחה בצפת. האב שב להתגורר בגליל העליון לאחר שהוסר האיום הביטחוני, בעוד שהאם סירבה לשוב עם הילדים בטענה כי מצאה יציבות במקום מגוריה החדש. השופטת
קבעה כי טובת הקטינים מחייבת את חזרתם צפונה, והבהירה כי מדובר בהשבת שגרה ולא בהעתקת מקום מגורים
פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון
הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות
של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
דרמה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד: השופטת קבעה כי דירה שרשומה על שם האשה, שייכת למעשה לבעל, לאחר שהתברר שהועברה על שמה רק לצובמקרה אחררך קבלת משכנתא. מנגד, הדירה המשותפת שבה חיו יחד במשך שנים רבות תוכר כנכס משותף שיחולק ביניהם בחלקים שווים. פסק הדין
חושף סיפור חיים זוגי ארוך ומורכב, הכולל קשר שנמשך עשרות שנים, רכישת נכסים משותפים, טענות לשיתוף כלכלי והכרעה עקרונית בשאלת הבעלות בדירת מגורים
אשה שטענה כי סבלה מדלקת מוח שפגעה בכשירותה בעת החתימה על הסכם הגירושים מול בעלה לשעבר, ביקשה לבטל את ההסכם שנתיים לאחר שנחתם. בית הדין הרבני קבע כי היתה בדעתה בעת החתימה וכי תביעתה נועדה בעיקר לשפר את תנאי המזונות והעסק. השופטים חייבו אותה לשלם 25 אלף
שקל הוצאות משפט - 20 אלף שקל לבעלה ו-5,000 שקל לאוצר המדינה
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את תביעת האב לבטל את חיובו בדמי מדור עבור הקטין, לאחר שהתברר כי האם ובנה מתגוררים ביחידת דיור בבית אביה, מבלי שהוכח תשלום שכירות אמיתי. לעומת זאת, בקשת האב להפחתת המזונות השוטפים נדחתה. השופט ארז שני קבע כי אין
שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה, אך הדגיש כי "כדי לחייב אדם בדמי מדור - יש צורך בביצוע תשלום בפועל"
ארבע שנים לאחר שאישר בבית המשפט הסכם גירושים, ניסה גבר לבטל אותו בטענה שבעת החתימה הוא היה במצב נפשי קשה, לא הבין את משמעות ההסכם ונפגע ממנו כלכלית. השופטת קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה את טענותיו וקבעה כי מדובר בניסיון מניפולטיבי
לשנות בדיעבד הסכם תקף. לדבריה, התובע תפקד באותה תקופה באופן מלא, נשא בתפקיד ביטחוני בכיר ואף היה חד ומרוכז בעדותו