רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא הגוף הממשלתי המנהל את קרקעות המדינה, המהוות את מרבית שטחי הקרקע בישראל. הרשות אחראית על שיווק קרקעות לבנייה למגורים, לתעשייה ולמסחר, על ניהול חוזי החכירה מול אזרחים וגופים, ועל קידום תוכניות לפיתוח ולבנייה בהתאם למדיניות
הממשלה.
היקף הקרקע שהרשות משווקת וקצב שיווקה נחשבים לגורמים מרכזיים המשפיעים על היצע הדירות ועל מחירי הדיור בישראל. עיכובים בשיווק קרקעות או במימוש תוכניות עלולים להחריף את המחסור בדיור, ולכן מדיניות הרשות נמצאת לעיתים קרובות במוקד הדיון הציבורי על
יוקר הדיור.
כגוף המנהל את מאגר הקרקע הלאומי, לרשות מקרקעי ישראל תפקיד מכריע בקביעת היקף עסקאות נדל"ן חדשות ובעיצוב שוק הדיור בישראל.
שלוש חברות בנייה ניסו לטעון שתשלומים למוסדות ציבור ולשדרוג שכונות ותיקות הם נפרדים ממחיר הקרקע, ולכן לא צריך לשלם עליהם מס רכישה מלא. ועדת הערר דחתה את הטענה: "אין כל הגיון כלכלי ממשי" שיזם יתקשר בעסקה כזו בלי קשר לקרקע שרכש
יזמית שהקימה פרויקט של מחיר למשתכן שבו זכתה באשקלון, טענה שרמ"י הפרה את חוזה החכירה ולא הגנה עליה מפני דרישות העירייה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי הסעיפים שהיא ציטטה בכתב התביעה פשוט לא קיימים, והורה לה לשלם 20 אלף שקל הוצאות משפט לרמ"י
זוכי מכרזים על קרקעות יקבלו בחזרה 8.5% מתשלומי פיתוח ששילמו בעקבות אי-הנפקת חשבוניות מס. המדינה נמנעה מלהוציא חשבונית כדין, ובכך מנעה ניכוי מס תשומות. התובעות טענו כי רמ"י נדרשה להוציא חשבונית מס ולא קבלה בגין תשלומים עבור מבני ציבור ושדרוג תשתיות
בית המשפט דחה עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל בעניין מכרז שנכשל, שהוגשה על ידי הזוכה. העותרת טענה להטעיה ודרשה השבה של מלוא הערבות, מכיוון שעל המגרש היו זכויות בנייה מצומצמות ביותר. השופט: "רמ"י פרסמה את כל הנתונים, העותרת טעתה בכדאיות העסקה"
אחרי שנים של גבייה שנויה במחלוקת והליכים ייצוגיים מורכבים, אישר בית המשפט המחוזי הסדר פשרה חשוב מול רשות מקרקעי ישראל ורשות המסים. הקבלנים יזכו להשבה של 8.5% מהוצאות פיתוח נוספות ששולמו מ-2022, תוך קביעה ברורה של כללי המשחק לעתיד והכרה בסתירה בעמדת
המדינה בין מס רכישה למע"מ
החברה תשקיע בפרויקט כ-300 מיליון שקל, לאחר שזכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת זכויות חכירה בקרקע בשטח של כ-11 דונם בעיר. הפרויקט יכלול מאות דירות לשוק החופשי וחזית מסחרית, ויתווסף לפעילות קיימת של הקבוצה בנהריה. התמורה למדינה במכרז מגיעה לכ-70
מיליון שקל כולל מע"מ
נחלה כפרית בשטח של כ-3 דונמים, בית צנוע בן 93 מ"ר, זכויות בנייה לשלוש יחידות דיור נוספות ושתי יחידות אירוח, ובמרכז המחלוקת: האם המוכרת זכאית לפטור מלא ממס שבח עד התקרה שבחוק, או רק לפטור חלקי? ועדת הערר בנוף הגליל קבעה שהדרך הנכונה לחשב מסים בעסקות
מהסוג הזה עוברת תחילה דרך פיצול פיזי, ורק אחר כך פיצול רעיוני. ההכרעה משליכה גם על מס הרכישה של הקונים, והסתיימה בדחיית הערר כולו
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
העותרת ביקשה שהמדינה תכיר בה ובבן זוגה, שחתמו על הסכם ממון להפרדה רכושית, כשני יחידים לצורך הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז. בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה את העתירה, וקבע כי ההטבה ניתנת לתא המשפחתי כולו, ללא קשר למבנה ההסדרים הרכושיים ביניהם. פסק
הדין מדגיש מחדש את עקרון הצדק החלוקתי ואת מעמדה של רמ"י בקביעת מדיניות שוויונית בהקצאת קרקעות המדינה
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי