רשות מקרקעי ישראל

רמ"י עדכנה את בית המשפט על התקדמות הבדיקות, אך היקף הזיהום, המגרשים שנפגעו ועלויות השיקום עדיין פתוחים; תוכניות הדיגום ממתינות לאישור, והגרלת הקרקעות בגוש הגדול צפויה להידחות פעם נוספת. ברקע עומדות קרקעות מהיקרות בישראל ואלפי דירות עתידיות

חמישה צוותי פיקוח פעלו במקביל ברחבי העיר לוד, בדגש על שכונת הרכבת ושכונת רמז. עשרות מוקדים נבדקו, הוכנה תשתית לעשרות תביעות פינוי וטופלו גם פלישות חדשות, בהן מבנה בן ארבע קומות שנמצא בבנייה.

חברת שיכון דיירים תבעה תחילה ממשרד השיכון וממינהל מקרקעי ישראל 14 מיליון שקל; הפחיתה את התביעה ל-6.5 מיליון שקל - ובית המשפט פסק לה רק 1.1 מיליון שקל

במקום ההיטל תפצה רשות מקרקעי ישראל את הרשויות המקומיות. במשרד האנרגיה מעריכים שעד 2035 אפשר יהיה להקים בישראל מתקנים אגרו-וולטאיים בהספק של כ-5,000 מגה-וואט, לעומת כ-1,300 מגה-וואט שהותקנו בכל 2025 שהייתה שנת שיא. היזמים טוענים שהוראת שעה לשנה קצרה מכדי לממן פרויקט

הוותמ״ל אישרה להפקדה רובע חדש ממזרח לכרמי גת, שיכלול גם כ-550 אלף מ״ר למסחר ולתעסוקה, מבני ציבור ותחנת רכבת מתוכננת; לאחר עליות מחירים בשנים האחרונות, דירות 4 חדרים בשכונות החדשות נמכרות כיום בכ- 1.8-2 מיליון שקל. וגם - עסקאות אחרונות באזור

שלוש חברות בנייה ניסו לטעון שתשלומים למוסדות ציבור ולשדרוג שכונות ותיקות הם נפרדים ממחיר הקרקע, ולכן לא צריך לשלם עליהם מס רכישה מלא. ועדת הערר דחתה את הטענה: "אין כל הגיון כלכלי ממשי" שיזם יתקשר בעסקה כזו בלי קשר לקרקע שרכש

היישוב שהוקם בשנות ה-80, זוכה לתכנית ההרחבה במטרה לחזק את ההתיישבות בגליל ולאפשר קליטת משפחות חדשות

בעירייה מזהירים מפני "עיר חדשה" שתקום ללא תשתיות מתאימות, וטוענים כי הוותמ"ל הגדילה משמעותית את היקף הבנייה מעבר למה שסוכם בעבר. התוכנית כוללת כמעט 19 אלף דירות באזורי הביקוש שבין תל אביב לרמת השרון, אך בעירייה דורשים לקצץ כ-7,000 יחידות דיור ולבחון מחדש את הצפיפות, התחבורה והשטחים הציבוריים

בעלי זכויות בגוש הגדול דורשים תשובות על זיהום שקיים בקרקע ובמי התהום, אבל רמ"י והמשרד להגנת הסביבה דוחים בשלב זה אחריות למימון מלא של הבדיקות והטיהור. באזור שבו דירות נמכרות תמורת בין 70 ל-85 אלף של למ"ר, יש לזה השלכות גדולות - אבל הביקושים הגבוהים ממשיכים