הבנק הפדרלי של ארצות הברית, המכונה בקיצור "הפד", נחשב לגורם המשפיע ביותר על השווקים הפיננסיים בעולם. תפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות המחירים ועל תעסוקה מלאה, והוא עושה זאת בעיקר באמצעות קביעת שער הריבית והיקף היצע הכסף במשק.
כל החלטת ריבית
של הפד נבחנת בזכוכית מגדלת, שכן היא משפיעה על עלות האשראי, על שערי החליפין ועל תמחור הנכסים בכל רחבי הגלובוס. העלאת ריבית נועדה לרוב לרסן אינפלציה, אך היא עלולה להכביד על הצמיחה, בעוד הורדת ריבית מזרימה אוויר לשווקים אך מעוררת חשש מהתחממות יתר.
ההשפעה
חוצה גבולות: מגמות בS&P500 מגיבות באופן מיידי לרמזים מצד יו"ר הפד, ואף שוק ההון הישראלי מושפע מהמדיניות המוניטרית האמריקאית. משום כך, נאומי
הבכירים ופרוטוקולי הישיבות זוכים לתשומת לב עצומה מצד המשקיעים.
בת' האמק, נשיאת הפד בקליבלנד, קוראת להמשך העלאות ריבית בצעדים קטנים ומהירים; האינפלציה עומדת על 3.4%, שוק העבודה יציב והשקעות העתק במרכזי הנתונים מייקרות רכיבים וציוד. מבחינתה הכלכלה מסוגלת להתמודד עם ריבית גבוהה יותר
החוזים על הדאו ג'ונס יורדים בכ-1% אחרי פרוטוקול ניצי של הפד והתבטאות של וולר על העלאות ריבית נוספות. הברנט מזנק לכ-105 דולר על רקע הערכות למבצע אמריקאי באיראן
התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה עד 5.125%, הגבוהה ביותר מאז התקופה שקדמה למשבר הפיננסי, המשכנתאות שוב מעל 7% והאג"ח לשנתיים מתקרבת ל-5%. מאחורי המספרים נמצא מנגנון פשוט: הממשלה משלמת יותר, משקי הבית משלמים יותר, החברות מממנות השקעות ביוקר
והמניות צריכות להתחרות באלטרנטיבה שנותנת 5% כמעט בלי סיכון אשראי. אם הרמות האלה יישארו, השפעתן תעבור משוק ההון לכלכלה עצמה
מטא, AMD ואינטל הובילו את הראלי במניות הטכנולוגיה, בעוד ירידת הנפט מתחת ל-100 דולר והאופטימיות לקראת פסגת טראמפ-שי חיזקו את תיאבון המשקיעים לסיכון; ברקע, השוק ממשיך לעכל את העלאת הריבית האחרונה של הפד
הבורסה מתמודדת עם העלאת הריבית, אבל פסגת ארה"ב וסין עלולה לשנות את הכיוון. ברקע: נפט מעל 100 דולר, סימני חולשה במניות והפחתת תחזית של אד ירדני למדד S&P 500
מדד השבבים ננעל בזינוק של כ-2.8%; קמטק סגרה בעלייה של כ-3.4%, נובה כ-2.3% וטאואר כ-2.0%; המניה הממוצעת ב-S&P 500 סיימה בירידה של כ-0.5%; הביטקוין קפץ כ-5.9% ונסחר מעל 81 אלף דולר