הבנק הפדרלי של ארצות הברית, המכונה בקיצור "הפד", נחשב לגורם המשפיע ביותר על השווקים הפיננסיים בעולם. תפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות המחירים ועל תעסוקה מלאה, והוא עושה זאת בעיקר באמצעות קביעת שער הריבית והיקף היצע הכסף במשק.
כל החלטת ריבית
של הפד נבחנת בזכוכית מגדלת, שכן היא משפיעה על עלות האשראי, על שערי החליפין ועל תמחור הנכסים בכל רחבי הגלובוס. העלאת ריבית נועדה לרוב לרסן אינפלציה, אך היא עלולה להכביד על הצמיחה, בעוד הורדת ריבית מזרימה אוויר לשווקים אך מעוררת חשש מהתחממות יתר.
ההשפעה
חוצה גבולות: מגמות בS&P500 מגיבות באופן מיידי לרמזים מצד יו"ר הפד, ואף שוק ההון הישראלי מושפע מהמדיניות המוניטרית האמריקאית. משום כך, נאומי
הבכירים ופרוטוקולי הישיבות זוכים לתשומת לב עצומה מצד המשקיעים.
יו"ר הפד החדש מגיע עם תפיסה שמחזירה את הדיון לכמות הכסף במשק, אחרי שנים שבהן הבנק המרכזי התמקד בעיקר בריבית. האינפלציה עדיין מעל היעד, המאזן של הפד עדיין גדול, והשווקים מנסים להבין אם וורש יוכל גם להוריד ריבית וגם לשמור על אמינות מול המחירים
שימוע האישור של קווין וורש לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב הפך לעימות ישיר על עצמאות הבנק המרכזי, על הלחץ שמפעיל טראמפ, על מדיניות הריבית ועל הטעויות שהובילו לאינפלציה הגבוהה של 2021-2022. וורש מנסה להראות שהוא עצמאי, הדמוקרטים מטילים ספק, הרפובליקאים לוחצים
קדימה, והשוק מנסה להבין אם הוא מביא איתו פד רך יותר, פחות מדבר וממוקד יותר בשינויים
המשקיעים בוושינגטון ובוול סטריט ממתינים להכרעת טראמפ לגבי זהות מחליפו של ג׳רום פאוול, והתשואות הארוכות מגיבות בעלייה. במקביל, אי הוודאות הפיסקלית והנתונים המאקרו כלכליים מוסיפים שכבה נוספת של לחץ על שוק החוב