שופט כדורגל שנהפך למתקין לוחות סולאריים נפגע מזכוכית בעבודה, אך הביטוח הלאומי סירב לשלם לו כי רואה החשבון לא העביר את האישורים הנדרשים - הוא זכה בבית הדין האזורי, אך בית הדין הארצי הפך את ההחלטה וקבע: הטעויות של רואה החשבון הן בעיה של המבוטח, לא של
המדינה
במהלך עבודתו באתר בנייה גדול של אלקטרה, עלה חשמלאי על סולם בגובה שישה מטרים כדי להחליף מנורה והתחשמל כשזרם הופעל לפתע. הוא נפל ונפצע קשות, נותר עם נכות של 42% ונזקק לטיפולים ממושכים. בית המשפט קבע כי מנהלי העבודה לא דאגו לנתק את החשמל, לא סיפקו משטח
עבודה בטוח ולא פיקחו כראוי, ולכן חויבו עם חברות הביטוח לפצות אותו בעוד כ-130 אלף שקל מעבר למה שכבר קיבל מהביטוח הלאומי
שישה ימים לאחר שנדרשה לטפל בכמות חריגה של פניות ישנות, כתבה פקידת תביעות במוסד לביטוח לאומי מכתב פרידה ונטלה 17 כדורים. לאחר הליך משפטי ממושך, שכלל חוות דעת סותרות של מומחים בתחום הפסיכיאטריה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כי מדובר בפגיעה בעבודה.
ההכרה התבססה על סמיכות הזמנים, חומרת האירוע והקביעה כי אותו יום היה הקש ששבר את גב הגמל
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בית משפט השלום בנתניה פסק פיצויים בבסכום כולל של סך כ-585 אלף שקל לחניך שנפגע במהלך קורס מאבטחים, לאחר שהתבקש על ידי מדריך לבצע תרגיל אגרסיבי ולדמיין כי בן זוגו לאימון הוא מחבל. השופטת ליאת הר ציון קבעה כי ההנחיות שניתנו היו רשלניות ולא כללו הוראות
בטיחות מתאימות, והדגישה כי מדובר בסיכון חריג שאינו חלק טבעי מההכשרה הבסיסית. מנגד, נדחתה התביעה נגד המעסיק
פסק דין חשוב של בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי המדינה התרשלה כשלא דאגה לסביבת עבודה בטוחה בתחנת הכיבוי באילת. כבאי ותיק, שנפצע במהלך ריצה אל הכבאית בשעת לילה חשוכה וגדע את הקריירה שלו, יקבל פיצויים בסכום כולל של יותר מ-4.2 מיליון שקל. השופטת הדגישה
כי על המדינה חלה חובה מוגברת לשמור על בטיחות עובדיה, ובפרט לוחמי האש שנדרשים לפעול בתנאים קיצוניים
פסק דין חשוב: עורך דין שנחקר באזהרה בפרשה שבמרכזה ראש עיריית יהוד לשעבר, יוסי בן דוד,טען כי מצבו הנפשי הידרדר בעקבות החקירה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי למרות קשיים בדיונים ושיהוי
בהגשת התביעה, יש להכיר בחקירה כאירוע חריג במסגרת עבודתו, והורה על מינוי מומחה פסיכיאטרי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הנפשי של התובע
התובע הוזמן ביולי 2014 לבצע עבודת פירוק גג אסבסט במחסן באזור התעשייה עכו. בשעת עבודתו, בעומדו על הגג השביר, קרס לפתע הלוח שמתחת לרגליו והוא צנח אל תוך שטח מפעל פרוטארום. מאותו יום, כך לטענתו, הוא איבד את יכולתו להתפרנס. בתחילה הוגשה התביעה רק נגד בעלת
המחסן וחברת הביטוח שלה, אלא שהנתבעת הכחישה כל קשר להעסקת הפועל או להזמנת העבודה.
דיילת ממחלקת הקוסמטיקה של אחד מסניפי סופר פארם קרסה נפשית במהלך יום עבודה, לאחר שבקשתה ללוות את בעלה להליך רפואי שהיה אמור לעבור, לאחר שקיבלה את הסכמת המנהלת שלה, זכתה לבסוף להתעלמות בסידור העבודה. היא החלה לבכות, צרחה, חברות לעבודה הוציאו אותה החוצה
- ובעלה הגיע לאסוף אותה במצב נפשי קשה. בהמשך היא אף פונתה לקופת החולים, שם קיבלה זריקת הרגעה,ולא שבה עוד לעבודה
אשה עצרה בדרכה למקום עבודתה כדי לקנות קפה, נפלה ונפצעה. לאחר שהביטוח הלאומי סירב לבקשתה להכיר בכך כתואנת עבודה, היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, שדחה את התביעה. לאחר מכן ערערה האשה לבית הדין הארצי לעבודה, שקבע: "לא כל סטייה מנתקת את הקשר לעבודה. יש
להפעיל שיקול דעת מהותי ולבחון האם מדובר בסטייה של ממש או בפעולה מינורית המהווה חלק בלתי נפרד מהנסיעה"
האיש, שעבד בבית בתל אביב, יזכה לפיצוי של כמיליון שקל, קצת יותר ממחציתו מהמוסד לביטוח לאומי והשאר יתחלקו בין החברה הקבלנית וקבלן המשנה שנשכר לביצוע העבודות בפועל. בעלת הבית, שנתבעה אף היא על ידי הפעול שנפצע, זוכתה מכל אשמה על ידי בית המשפט