ענף המזון נחשב לאחד הענפים היציבים במשק, משום שהביקוש למוצריו נשמר כמעט בכל מצב כלכלי - אנשים ממשיכים לאכול גם בתקופות של מיתון. תכונה זו הופכת את חברות המזון למניות דפנסיביות בעיני משקיעים רבים.
עם זאת, הענף אינו חסין: התייקרות של חומרי הגלם
החקלאיים, של עלויות האנרגיה וההובלה, כמו גם תנודות בשערי המטבע, לוחצות על שולי הרווח של היצרנים. חברות המזון נדרשות להחליט אם לספוג את הייקור או לגלגל אותו לצרכן, החלטה המשליכה ישירות על הדוחות הכספיים.
בישראל, ענף המזון מרוכז בידי מספר יצרניות ורשתות קמעונאות גדולות, ולכן הוא נמצא לא פעם במוקד הדיון הציבורי על יוקר המחיה והתחרות. הרפורמות בתחום, לצד כניסת מותגים מיובאים, ממשיכות לעצב את פני הסקטור הצרכני בשוק
ההון המקומי.
מגמות צריכה משתנות, כמו הביקוש הגובר למזון בריאות ולמותגים פרטיים של הרשתות, מעצבות אף הן את פני הענף. יצרניות המזון נדרשות להשקיע בחדשנות ובהתייעלות תפעולית כדי לשמר את שולי הרווח, בעוד שהצרכן, הרגיש למחיר, מחפש ערך והופך את התחרות
בין המותגים לעזה מתמיד.
יצרנית ערכות הבדיקה למפעלי מזון הציגה צמיחה של 8% ברבעון, העלתה את התחזית השנתית ודיווחה על התקדמות בהעברת הייצור מ-3M. המניה עדיין רחוקה מאוד מהשיא של 2021
התובע ניהל קרב משפטי ממושך נגד ארבע חברות מזון בעקבות חבילות אורז נגועות בפרעושים שהגיעו במשלוח שהזמין באינטרנט. ואולם כשנשאל בחקירה, התברר שכבר קיבל פיצוי, ופשוט לא סיפר על כך לבית המשפט. הרשמת הבכירה דנה ביאלר מבית משפט השלום בחיפה: "לא ניתן לאפשר
ניהול תביעה נזיקית באופן זה"
שינוי בהרגלי האכילה, עליית תרופות ההרזיה והאטה במכירות מזון מסורתי דוחפים את תעשיית המזון להעמיס חלבון על כל מה שאפשר - מדגני בוקר וחטיפים ועד משקאות, בתי קפה ומסעדות
לפי דו"ח של לקט ישראל ו-BDO, ב-2023 נרשם אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טון, בשווי של כ-24.3 מיליארד שקל – 1.3% מהתמ"ג הישראלי. מלחמת חרבות ברזל החמירה משמעותית את המצב: בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024) נגרם נזק נוסף של 1.6 מיליארד
שקל, שמתוכם כמיליארד שקל נובע מאובדן מזון ישיר ו-200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים
בנק ישראל בדק כמה השפיעה המלחמה על המחירים בענף המזון. עוד הוא מצא: הביקוש קשיח במצב חירום, אך הביקוש הציבורי מחליף את הפרטי בשל שהות חיילים במילואים. גם החרם על טורקיה השפיע
מחירי הסחורות ירדו ומחירי המזון עלו; מדד מחירי המזון עלה בשנה האחרונה ב-5.9% הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות; אז מה הסיבה האמיתית לעליית מחירי המזון ומה הציבור צריך לעשות
בעקבות הפרסום על כוונת החברה למכור את נוסחאות הייצור לבעלת השליטה נסטלה, יו"ר הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה קרא למנכ"ל אסם לקיים ישיבה דחופה בהשתתפות נציגות העובדים. "לא נאפשר שום צעד ללא הסדרה מתאימה של השלכות המהלך על העובדים"